דעה: עד רדתה!  

אמנם, זוהי מעלתנו אך זו גם חולשתנו, לפחות בצוק עיתים זה.

לצערנו מוקפים אנו בחיות טורפות המשחרות לטרף, מעין גן חיות ללא כלובים או גדרות. דייריו מסתובבים חופשי, דורסים וחומסים ברכב ובסכין, באקדח ובבקבוק תבערה, בכל מה שרק מתאפשר להם על מנת להרוג ולרצוח. פעמים וישנן שעות רגיעה ספורות ולנו נדמה שאפשר לחזור לסדר היום השלו שאנו כה משתוקקים אליו, אך אין זו אלא אשליה זמנית.

ושוב מייללים צופרי האמבולנסים, וירושלים ומחוזותיה מתמלאים דם ואש ותימרות עשן.

זוהי קריאת השכמה אחרונה, אנו חייבים להתעורר ולהתעשת, לעמוד על רגלינו, לזקוף קומה ולהכריז מלחמה על אותם אלו שלא ינוחו ולא ישקטו עד אשר, חלילה, יעקרו אותנו מכל שטחי ארצנו.

נשיב מלחמה שערה, חזקה ומהירה, כמו מלחמת ששת הימים וכמו חומת מגן, וה' ייתן אויבנו לפנינו.

טעות נפוצה היא לדמות שמלחמת ששת הימים והניצחון המזהיר באו בקלות, ושהמהלך המהיר לשחרור חבלי מולדת התנהל בריצה קלה או אפילו בהליכה. לא כן, דם רב נשפך, קרבות קשים התרחשו בכל החזיתות אבל הייתה רוח אחרת, רוח לחימה.

הצבא דבק במשימה למרות הנפגעים, חיילי צה"ל נלחמו נפלו וקמו, שטפו ברכב אש ובסוסי אש, וארץ ישראל שבה אלינו, האויב נכנע והשפיל עיניו.

כאז כן היום, אין דרך אחרת. ירושלים, עיר הקודש והמקדש חייבת לחזור לשליטת ישראל ולשלוות היושבים בה. כולם, יהודים ושאינם יהודים שכן גם תושביה הערבים סובלים ממעשיהם עצמם. ואכן, כאשר תבוא השלווה והברכה לישראל, גם הגויים יתברכו בזכותנו.

על ממשלת ישראל לנקוט באופן מידי במספר צעדי חירום.

יוחלו לאלתר חוקי וצווי חירום לתקופת מלחמה, תישלל כל התערבות של בג''ץ, פרקליטות וכו'.

עלינו לסגור את מתחם הר הבית כל עוד אנו נלחמים על ירושלים מידי יום.

אנשי הוואקף השולטים דה פקטו בהר יפוטרו באופן מידי והשליטה תחזור לידי משטרת ישראל וכוחות הביטחון.

הפורעים המאיימים על בטחון תושבי ירושלים יגורשו אל מחוץ לגבולות המדינה ובתי המחבלים יהרסו עד היסוד.

פעולות רבות שאת חלקן מנינו לעיל, ישיבו בעזרת ה' את השלווה שירושלים ראויה לה. אחרי כן יפתח ההר תחת שלטון ישראל לתפילת כולם, "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".

כל זאת בתנאי שנאמין בכוחותינו, מתוך זכירת ה' "הנותן כח לעשות חיל".

מי שעומד מולנו יונק את כוחו וניזון אך רק מחולשות והיסוסים שלנו.

בל נתבלבל, האויב הניצב מולנו אין בו כוח של ממש, "נמר מנייר" קרא להם אלוף פיקוד צפון כאשר פגש אותם כמח''ט בכפר ליד שכם.

אכן "כח מעשיו הגיד לעמו - ומתוך עוצמתינו נזכה - לתת להם נחלת גויים".