בין טקטיקה לאסטרטגיה בראי האמונה - לאור תוצאות הבחירות - מאמר דעה  

מאז היוודע תוצאות הבחירות, אני שומע קולות רבים הפונים אליי בהאשמות כאלו ואחרות, שעיקרן הוא – מדוע הצבעת למפלגה שלא עוברת בוודאות את אחוז החסימה? מדוע לא הצבעת לבנט/ליכוד?! מדוע ביזבזת לימין 125 אלף קולות?!
אז החלטתי לעזוב לרגע את כל התחשיבים המתמטיים וההסברים ההגיוניים, שמראים שבכל הסקרים האחרונים, יחד עברה בגדול את אחוז החסימה ובעצם הימין לא הפסיד ארבע מנדטים, אלא פחות וכו' ולהתמקד בטיעון ובדרך שלי, אלו שהובילו אותי כבר כמה מערכות בחירות להצביע למפלגות כמו חי"ל, נץ, עוצמה וכעת – יחד.
זה לא מכבר, עברנו את חג הפורים. במגילת אסתר קראנו על מרדכי היהודי ואסתר המלכה שהצילו את העם היהודי מכליה על ידי הצורר הגדול, המן הרשע. אבל, רוב קוראי המגילה, מתעלמים מהעובדה, שמי שיצר את כל הבלאגן והוביל לפעולה של המן, הוא מרדכי בעצמו. לו מרדכי היה מתנהל בדרך הגיונית, שקולה ואחראית יותר, הרי שהוא לא היה יוזם את המפגשים התכופים עם המן, שם הראה לו בצורה מכוונת שהוא לא משתחווה לו, המן לא היה מתעצבן, והרצון להשמיד את העם היהודי לא היה יוצא לעולם משלב תכניות המגירה.
ולמה כל זה מוצנע בעת סיפורנו את המגילה? כי זהו פרט מאד קשה לעיכול. חוסר הרציונליות של מרדכי בשלב הזה, יכול לעורר תמיהות רבות וקושיות לא פשוטות, שהרי בוודאי שמהבחינה הטקטית, ההתנהלות של מרדכי, מול איש חזק ורם דרג, כמו המן, איננה נכונה.
ומרדכי לא לבדו בצורת ההתנהלות התמוהה הזו...
גם משה רבנו, שיוצא מארמון המלוכה בהיותו צעיר ובעל השפעה גדולה. הוא נתקל במחזה שמן הסתם היה נפוץ מאד באותה התקופה – איש מצרי מכה איש עברי, הוא איננו בוחר בדרך הריאלית והטקטית – וויתור על מלחמה חסרת סיכוי, אלא הורג את המצרי, דבר שכמובן לא שיפר במאומה את מצבם של היהודי הזה או שאר אחיו, ומצד שני, גורם לכך שמשה בעצמו, מאבד את כוחו ומקומו בארמון ונאלץ לברוח למדין.
ואם נמשיך ונלך ימינה ושמאלה בשבילי ההיסטוריה שלנו, נראה עוד ועוד אנשים לא הגיוניים, לא רציונליים , שפעלו בטקטיקה לא מתקבלת על הדעת ועשו מעשים הזויים למיניהם.
אך הבעיה הקטנה, שאנשים אלו נערצים כיום בכל בית יהודי - ממתתיהו החשמונאי ועד מורדי גטו וורשה – כולם לא רציונליים, לא הגיוניים, שפעלו בדרך טקטית מאד לא נכונה, כך נראה, ואת כולם אנחנו מעמידים כנס וכמודל...
אז מה הביא את משה רבנו, מרדכי היהודי, מתתיהו ומורדי הגטו לעשות את המעשים הללו? ומה גורם לנו כיום לראות בהם מודל לחיקוי?
במילה אחת הייתי קורא לזה – אסטרטגיה, או בהרחבה - ראייה כוללת של המציאות והבנתה ומתוך כך, לפעול פעולות שמידת השפעתן ותרומתן לטווח הקצר איננה בטוחה, אך השפעתן לטווח הארוך חיובית בוודאי.
יש לכך שתי פנים: לאומית ואמונית.
בפן הלאומי – משה רבנו הבין באותה העת, שכאשר מצרי דורך על יהודי, זה מצב שבו הכבוד היהודי נרמס וזה מצב שאסור להרשות שיימשך ולו רגע אחד נוסף ולא משנה מה יהיו תוצאות המעשה. משה רבנו ידע שלטווח הארוך מעשה זה ייזכר וייתפס כגורם הראשון שהוביל לתקומת העם היהודי והצלחתו להיחלץ מתחת יד המענה המצרי.
גם מרדכי ידע את אותו הדבר. מרדכי ידע שכניעה לתכתיבי המן, גם אם בצורה של התחמקות וחוסר יצירת מגע, היא מציאות הרסנית שתביא בוודאי להיעלמות העם היהודי בצורתו הנוכחית. עצם העובדה, שיכול להיות שבטעות מישהו יחשוב שמרדכי מסכים עם ההתנהלות של המן, גרמה למרדכי להוכיח קבל עם ועולם בדיוק את ההיפך, גם במחיר יקר, כמו הוצאתה מהמגרה של תכנית "הפתרון הסופי".
זה נכון לגבי מורדי גטו ורשה ומתתיהו ולגבי כל אחד משאר דומיהם.
זה הפן הלאומי, אך בל נשכח את הצד האמוני.
אנחנו מצויים לעשות ולפעול לאמת, ולא לפעול בטקטיקות כאלו ואחרות, שנוגדות את האמת.
גם בפן הזה, האסטרטגיה, היא שמירה על צו ה' בכל מחיר, והיא גוברת על כל טקטיקה מקומית. "יהרג ואל יעבור", קוראים לזה חז"ל. בנה הקטן של חנה, יכול היה בהחלט להשתחוות לפסל, באמתלה כזו או אחרת, גם לפי ההלכה, אך הוא בחר לבוז לפסל ולמות על קידוש ה', כי אסטרטגית זה נכון!
יכולתי להרחיב עוד ועוד בנושא ולהסביר עד כמה את תורתנו מעניינת הראייה הכוללת והאסטרטגית ולא זו הצרה והטקטית, אבל נראה לי שזה מספיק לעת עתה.
ואם נחזור לבחירות שלנו ולשאלה שאתה פתחתי...
גם פה אני מאד מאמין באסטרטגיה ולא בטקטיקה. אני מאד מאמין, שכל אדם ראוי לו, שיצביע לפי צו מצפונו ולא לפי שיקולים כאלו או אחרים. כל אחד צריך להיות נקי כלפי קודשה בריך הוא ולומר לו – עשיתי ופעלתי בדרך הטובה ביותר, בה חשבתי שהטוב יתרבה בעולם.
לכל אחד ישנה את דרכו שלו וכל אחד מאמין בה באמת ובתמים. וכלפי שמיא, זה הכי נכון והכי אמיתי כך.
מה שקרה בבחירות בפועל, הוא אחר לגמרי...
מצביעי הבית היהודי, שהאמינו באמת שהם צריכים להצביע לבנט, עברו ברגע האחרון לליכוד, כי חשבו שטקטית זה נכון. הם ידעו שהם פועלים נגד אמונתם הבסיסית, אבל בחרו בטקטיקה על פני האסטרטגיה. במבחן התוצאה? נחיה ונראה אם זה נכון, אבל את מבחן האמונה זה לא עבר לדעתי. מצביעי יחד רבים (כמו גם מצביעי עוצמה לישראל רבים, מהבחירות הקודמות), בחרו להצביע לליכוד או לבנט, כי פחדו שיחד לא יעברו את אחוז החסימה ויפסידו קולות רבים לימין, ובכך מימשו את הנבואה של עצמם.
אם כל אחד יצביע לפי צו מצפונו, ולא לפי טקטיקות חיצוניות כאלו או אחרות, האמת האלוקית תבוא לידי ביטוי בצורה השלימה והראויה ביותר.
מבחינתי, הצבעה לפי צו המצפון, היא אסטרטגיה ולא טקטיקה, היא עקרונית ולא מתחשבת בשיקולים זרים ולכן אני לא רואה צורך להתדיין על תוצאותיה. שכל אחד יעשה את מה שהוא מבין ואת מה שהוא הכי מאמין בו.
מתפלל בכל ליבי שה' ייתן כח לביבי לעמוד במבחן המציאות ולא להתנכר ולהתנכל לציבור שנשכב על הגדר למענו. שיעבוד למען אימוצו של דו"ח לוי, שיפעל למען אישרורם של יישובים כמו עפרה ודומיה, שלא ייכנע לערבים המוסלמינצים, שלא ימשיך לתת לבגץ ולתשקורת לעשות ככל העולה על רוחם, שיפסיק את האפליה הקיימת בהר הבית ועוד ועוד.
אני קצת סקפטי בכל העניינים האלו, אבל אשמח מאד להתבדות.
בברכת התורה והארץ,
אוריה.

"בנה ביתך כבתחילה וכונן בית מקדשך על מכונו"!