ז'בוטינסקי ובן גוריון ערב השואה/ליקט חיים יואבי רבינוביץ  

חשוב חשבנו, כי מדינת היהודים תהיה לנו רק התחלה להגשמת הציונות. אולם, גם זה כבר נשאר מאחורינו. מיליון אחד, אין בו עוד כדי לפתור את שאלת-היהודים. כי היום זקוקים להגירה דחופה המונים רבים מאלה.

לא רק תחיה לאומית, לא רק תנועה לפתרון בעיותיה הרוחניות של האומה, אלא גם רעיון-הצלה אנושי להמוני-אדם עצומים, רעיון כמעט משיחי במובן הפשוט ביותר של מילים אלו. "

"יהודים חיסלו את הגלות - ולא הגלות תחסל אתכם" והדרך לחיסול הגלות "אוואקואציה" - פינוי לארץ ישראל.

2. בן גוריון במועצת מפא"י, בראשית ינואר 1933:

"תפקיד הציונות בתקופת ההגשמה אינו בהצלת יחידים - מועטים או רבים - אלא בבניין הארץ ... עלינו לנקוט בכלל: לא הארץ בשביל העולים אלא העולים בשביל הארץ ... אין אנו עוסקים במפעל פילאנטרופי ואין ארץ ישראל ארץ אמיגרמציה. עלינו לעבוד מתוך חשבון היסטורי, וכל עולה ייבחן אם הוא מועיל לארץ ומקדם את ההגשמה הציונית."

3. ז'בוטינסקי, ספטמבר 1935:

"חיים אנו, כפי הנראה, על מפתנו האחרון של התהום, ערב השואה המכרעת בגיטו העולמי".

4. ז'בוטינסקי ווארשה, אוקטובר 1936:

"מתוך הרגשת עצמאותנו הלאומית ... רוצים אנו להציל את היהדות מפני הלבה המתקרבת - ורבותי, היוכל אחד מכם להכחיש שלבה זו קיימת, שהיא הולכת וקרבה אלינו, ועלינו לבקש אמצעים כנגדה?

5. פולין 1936:

כשערך ז'בוטינסקי את סיורו בפולין, בקיץ 1936, והעלה את רעיון ה"אוואקואציה", הקים עליו את רוב הציבוריות היהודית שם. יריבים ואויבים מכל המחנות עשו יד אחת להשתיק את קולו במחאה. המפלגות הציוניות, אנשי ה"בונד" ו"אגודת ישראל" חברו יחד להוקיע את "עוכר ישראל", המבקש "לגרש" את היהודים מפולין, "לערער" את מעמדם כאזרחים שווי זכויות.

המחפיר לבוא בשעת אימים זו בהצעה כזאת לפולין ... היהודים לא נפלו לפולין מן הירח אתמול או שלשום, שצריך יהיה לפנותם מפולין.

בני האינטליגנציה השמאלנית-יהודית התייצבו מול ז'בוטינסקי למלחמה חסרת פשרות. הם לא נרתעו מלהטיל בו את האשמה הנוראה, כי הוא מתחבר עם האנטישמים הלוהטים ביותר, על מנת לגרש את היהודים בכוח מן האדמה, בה הם מושרשים זה מאות שנים, וכי הוא מנסה לשלול את זכויותיהם, שהשיגו לאחר עמל כה רב. הסופר שלום אש עשה עצמו פה לשוללי תוכנית האוואקוציה והכריז: "צריך להיות בעל לב של אבן ומשולל כל רגש אנושי לסבלות בני-אדם, כדי להוציא מן הפה מילים כאלו, וכדי למצוא את האומץ המחפיר לבוא בשעת אימים זו בהצעה כזאת לפולין ... אוי לאומה שאלה מנהיגיה!".

6. "דבר", אוקטובר 1936:

"באוקטובר 1936 כתב "דבר" "שאין אנו רוצים ולא יכולים להיות מגורשים לארץ ישראל ביוזמת ז'בוטינסקי ובעזרת אנטישמים פולנים הרודפים אותנו ורוצים בחורבננו. על זכות קיומנו בפולין ובאירופה לא נוותר".

7. ז'בוטינסקי נאום בורשה בתשעה באב תרצ"ח אוגוסט 1938 - כשנה לפני תחילת החורבן:

" מזה שלוש שנים אני פונה אליכם, יהודי פולין, עטרת יהדות העולם, בקריאה. אני מזהיר אתכם בלא הפוגה, שהקטסטרופה (האסון) מתקרבת. שערותי הלבינו וזקנתי בשנים אלו, כי ליבי שותת דם על שאתם, אחים ואחיות יקרים, אינכם רואים את הר - הגעש שיתחיל תיכף לפלוט את אש ההשמדה. אני רואה מראה איום; הזמן הקצר בו אפשר עוד להינצל. אני יודע; אינכם רואים, כי אתם טרודים ובהולים בדאגות יום יום.

האזינו לדברי בשעה השתים-עשרה; למען השם! יציל נא כל אחד את נפשו, כל עוד יש זמן לכך, - והזמן קצר!

ועוד דבר ברצוני לומר לכם ביום תשעה באב זה; אלה שיצליחו למלט את נפשם מהקטסטרופה, יזכו לרגע החגיגי של שמחה יהודית גדולה: לידתה מחדש ותקומתה של מדינה יהודית. איני יודע אם אני אזכה לזאת, בני כן! אני מאמין בזאת כשם שאני בטוח שמחר בבוקר שוב תזרח השמש, אני מאמין באמונה שלימה. "

8. בן גוריון במרכז מפא"י 7 דצמבר 1938

"אם אני אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה, ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני. כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל.

9. ז'בוטינסקי נאום בורשה במאי 1939 - 4 חודשים לפני החורבן:

"קורא אני אליכם: שימו קץ למצב זה! נסו לעצור את העגלה, נסו לקפוץ מתוכה, נסו לשים מכשול כלשהו בדרכה, אל תלכו ככבשים אל הזאב! כאשר הזאב טורף כבשה אחת, ואחר כך שתיים, הרי אוחז הפחד את האחרות, הן רועדות ורוצות לברוח. ואילו כאן - בית עלמין גדול!"

10. ז'בוטינסקי במאמר בעיתון המשקיף ב - 30/6/39 - חודשים לפני החורבן:

"ואני אומר לכם, חברים נכבדים, כי אין זה מעבר אל סדר היום אלא אל החורבן. ח- ו-ר-ב-ן, למדו את המילה הזאת בעל פה, והלוואי שאנוכי אתבדה."

11. מקורות - א. מפאי לנוכח השואה - בהוצאת יד בן צבי.

ב. נאומי ז'בוטינסקי.