שאלות על תפיסת (חלק מ)החרדים את החילונים, בעקבות דברי החתם סופר:  

על פי ההלכה, המובאת כפשוטה בשולחן ערוך, אשה פסולה לעדות, יחד עם רשימה של פסולי עדות נוספים, בהם "חירש, שוטה וקטן", וכן אדם המהמר או מחלל שבת בפרהסיה. בפועל, נשים - כמו אחרים - מעידות באופן יום יומי בבתי הדין הרבניים. זה קורה מפני שההלכה מאפשרת כלים לשמיעה של כל אדם, כולל פסולי עדות, למשל "הודאת בעל דין" - גרסתו הסובייקטיבית של אדם לגבי מקרים שקרו לו עצמו, או "אומדנא" - גביית עדויות על ידי הדיינים לצורך בירור העובדות המרכיבות את התיק או בירור כוונות הצדדים.

עם זאת, ישנם מצבים שבהם לא יקבלו עדות אשה, במקרים בהם נדרשים "עדים כשרים", כלומר כאלה שאינם נכללים בפסולי העדות. כך, למשל, אם גבר טוען כי אשתו בגדה בו, ומבקש מהדיינים לגרש אותה ללא כתובה - בית הדין לא אמור להסתפק בטענתו אם היא מתבססת רק על עדותה של אשה. בית הדין גם לא יסתפק בעדותה של אשה על חוב שחייב פלוני לאלמוני, ויהיה לו קשה מאוד לפסוק כי פלוני חייב את מלוא הסכום בהתבסס על עדותה של אשה. בשני המקרים הללו, למשל, בית הדין יוכל לגבות את עדויותיהן של עדות ראייה, אך לצורך "התרשמות" בלבד, או במקרה שבו שני הצדדים מסכימים לשמיעת עדותה של אשה.

עם זאת, כפי ששמשיה מציין למטה, אם המגמה היא להקלה ׳במחיצה׳ שהוקמה - נראה שזהו נזק הפיך בטווח ארוך.

http://rotter.net/forum/politics/21438.shtml

אבל כמדומני שכוונתך לאשכול שפתחת על דעת האוסרים והמתירים גיור קטנים.

אם כן בכוונה לא הגבתי באשכול ההוא כיוון שלדעתי דיון הלכתי בנושאים כאלו שהם ארוכים מארץ מידה ורחבים מיני ים אי אפשר לקיים בפלטפורמה המכובדת שלנו.
ומכל מקום רק אכתוב שפרט לאחד מן המקורות שהבאת כל המתירים מסייגים את דבריהם בצורה כזאת או אחרת.
מה גם שראוי לדון האם זוהי דעתם במקרה יחיד דווקא או גם כשמדובר בתופעה. אין לי מושג.

מה שכן, מדובר על יהודי מומר ויש שסוברים שיהודי חילוני "תינוק שנשבה" הדינים לא חלים.

מה שהחתם סופר אומר כתוב בתורה ובפוסקים וכך אנו נוהגים היום.

וקצת על שאר דברי הבלע שלך כנגד החתם סופר:

החתם סופר חי בתקופה של תחילת תנועת החסידות.
תנועת החסידות שהחלה בעם ישראל לפני כמאתיים חמישים שנה נהתקבלה בציבור החרדי בחששות גדולים בעיקר בעקבות הנסיון המר שהיה לנו כעם עם שבתאי צבי ימ"ש.
ומשום כך נלחם החתם סופר בכל כוחובתנועת החסידות שנתפסה אז ככת מסוכנת שמאיימת על כל העם היהודי כעם.

החתם סופר שראייתו העצומה הבין שאלמלא מלחמת חומה כנגד החסידות יכול להיות שלא תהיה תקומה ח"ו לעם ישראל ולכן הוא יצא למלחמה, שאלמלא צדיקים כמותו שנלחמים על צביונו של עם ישראל יכול להיות שכבר לא היינו כאן היום היות ולא היה נשאר לנו צביון ומשכך לא היינו נשארים כעם (ולכו תחפשו את כל המתבוללים איפה הם היום ואם יש להם מדינה או משהו בסגנון).

גם שאר העובדות שאתה מנסה להביא שגויות. חתם סופר נולד שנתיים אחרי מותו של הבעשט. ורק מקץ 40 שנה התמנה לרבנות פרסבורג. באותה תקופה החסידות כבר הייתה מבוססת למדי. אולי בלבלת בינו ובין הגר"א שהיה אויב החסידות, ובן דורו של הבעשט.

החתם סופר כמו כל חכמי ישראל לדורתיהם השתמשו בפלפולים וחידודי לשון והחתם סופר כאן רצה להביע אמירה, אמרה שאולי אפשר לחלוק עליה אבל בטח לא לזלזל בה.

כמו כן, זה שהוא נולד שנתיים אחרי הסתלקותו של הבעל שם טוב לא מוציאה אותו מאותה תקופה, שהרי ההתנגדות העזה של העולם הליטאי כולו נמשכה עוד עשרות שנים אחרי החתם סופר ולמעשה רק במאה שנה האחרונות נרגעה ההתנגדות לגמרי.

1. השבתאות לא הייתה בכלל על הפרק בתקופת החתם סופר. (הוא נולד מאה שנה אחרי מותו של שבתאי צבי).

ב. כמו שמומר להכעיס ועובד עכו"ם הוציאו עצמם מכלל ישראל כי הראו שאין להם חפץ ורצון להיות חלק מעם ישראל ואדרבה הם אינם מאמינים ומכחישים קיומו של הבורא כמו כן המחלל שבת בפרהסיא מראה כן.
כיום המחלל שבת בפרהסיא לא בא להראות דבר, ככה הוא חונך וגדל. ולדעת רבים גם מי ששנה ופירש ומחלל שבת ברבים אינו בהשוואה למומר להכעיס ועובד עכו"ם.