זאת לא גזענות – זה פחד, והוא מוצדק לחלוטין זה טרור של בודדים, ומהבחינה הזו כל אחד הוא מחבל בפוטנציה. מי שלא בורך ביכולות טלפתיות לא יכול לדעת מראש למי תקפוץ הג'ננה או החשק לדקור. לא כולם "כאלה", אבל זו רולטה רוסית לנסות ולנחש מי כן ומי לא
גלית דיסטל אטבריאן | 8/10/2015 12:19
אל תגידו לי יותר גזענות.
אם אישה שיושבת ברכב שלה כמעט עוברת לינץ' - היא לא צריכה להיות גזענית כדי לפחד מהם.
אם אישה מוצאת מחבל שמסתובב לה בתוך הסלון ומנסה לדקור אותה - היא לא צריכה להיות גזענית כדי לפחד מהם.
אם אישה שנמצאת בדירתה עם התינוק שלה שומעת יריות מעבר לדלת - היא לא צריכה להיות גזענית כדי לפחד מהם. זאת לא גזענות, זה פחד, והוא מוצדק לחלוטין.
שום מקום אינו בטוח. אין עיר, או רחוב, או אזור שאתה יכול להגיד לעצמך "אני אמנע מלהיכנס לשם ואהיה בסדר". כל עובר אורח יכול להיות מותקף על ידי מכונית נוסעת, כל אדם שיושב בסלון שלו הוא מטרה כשרה מבחינתם, הם יורים גם בילדים, דוקרים נשים, רוצחים תינוקות. לפחד מהם זה שכל ישר, לא גזענות.
אל תגידו לי יותר אסור להכליל.
זה טרור של בודדים, ומהבחינה הזו כל אחד מהם הוא מחבל בפוטנציה, מי שלא בורך ביכולות טלפתיות פשוט לא יכול לדעת מראש למי מהם תקפוץ הג'ננה או החשק לדקור.
כמובן, לא כולם "כאלה", אבל זו רולטה רוסית לנסות ולנחש מי כן ומי לא. ההימור, במקרה הזה, הוא על החיים עצמם.
אל תגידו לי שזה בגלל שהם מיואשים.
במקום זה תנסו פעם אחת להוציא את השעווה מהאוזניים ותקשיבו להם, באמת תקשיבו להם. אם תצליחו למגר את העליונות המוסרית שלכם על פני המילים הפשוטות שלהם - תשמעו את מה שהם מנסים להגיד לכם בכנות מופתית כבר עשרות שנים – זאת מלחמת דת וקווי 67' מזיזים לנו את הטיז של הנביא.
אל תגידו לי יותר כיבוש.
כי אם זה כיבוש אז קומו, תארזו את עצמכם וגט דה פאק אאוט אוף היר. הקו הירוק נמצא רק בתוך הראש שלכם. בראש שלהם נמצאת כל הארץ כולה, וזה כולל את הבית היפה שלכם ביפו וזה כולל את הווילה המקסימה שלכם בטלביה. או שכבשנו הכול או שהכול שלנו - ולכן לא כבשנו כלום. אין אמצע.
תיאוריית האמצע נחלה כישלון טוטאלי בעיקר כי היא לא עקבית ולא מרשימה בכלל את מוחמד הסטודנט המשכיל מאוניברסיטת ביר זית, שמחזיק את המפתחות שלה הבית של סבתא שלו שממוקם עמוק בתוך הקו הירוק.
אל תגידו לי ביבי אשם.
זה לא בגלל נתניהו, זה לא בגלל פרס, זה לא בגלל ליברמן, זה לא בגלל ברק, זה לא בגלל אוסלו וזה לא בגלל ההתנחלויות. זה בגלל הקוראן והפרשנות שלו בת זמננו. זה בגלל המסגדים.
זה בגלל קייטנות השהידים שמצמיחות נוער שביממה האחרונה הראה לכולנו שאין לו אלוהים פרט לאללה צמא הדם. זאת לא בושה להגיד את האמת, והאמת היא שזה לא מאוד משנה את מי נציב בראשות הממשלה ומי יהיו שריה – הם עדיין יאמינו לדברי הקאדי במסגד.
השינוי בין ממשלת ימין קיצונית לבין ממשלת שמאל קיצונית יניב תוצאות קוסמטיות בלבד: טווח רקטות, יותר או פחות פיגועים. אבל המחשבה שהשליטה בידינו היא לא פחות מנרקיסיסטית. כל מה שאפשר לעשות זה למזער את הסכנה ולשמור על סטטוס קוו. את השלום תחפשו באנטרקטיקה.
אני לא יודעת מה הפתרון – לעקור, להתנתק, לבנות, לטרנספר, להחזיר, לשמור, לחתום או לחלום. אבל אני יודעת דבר אחד – הגיע הזמן שהצד שלנו יפסיק להתקוטט בינו לבין עצמו ויתחיל להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות.
זה ללא ספק הצעד הראשון.
• מקור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/729/707.html?hp=1&cat=479&loc=9
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
