מה עשתה שקד בשנה וחצי האחרונות במשרד המשפטים (לידיעת רביב דרוקר)  

פנחס וולף
18.10.2016 עודכן ב- 18.10.2016

פעם הערכתי את התחקירן רביב דרוקר. עיתונאי עצמאי, לא עובד אצל אף אחד ובשביל אף אחד, מחפש חומר על כל פוליטיקאי, כי אין לו כל חבר בפוליטיקה. מול עיניו, כך היה נדמה לי, עומד רק חקר האמת.

אבל המאמר השטחי והריקני שכתב ("אבל מה כן עשית?", "הארץ", 10.10) בהתייחסות למאמר שכתבה שרת המשפטים, איילת שקד, מלמד שכפובליציסט אין לו במה להתפאר. דרוקר לא טרח לבדוק בדיקה מינימלית לפני שלחץ על הדק המקלדת; טלפון אחד או חיפוש מהיר בגוגל היו מספיקים במקרה הזה. אבל נראה שבמעבר מתחקירים לטורי דעה דרוקר שוכח את הכללים הכי בסיסיים של תחום העיתונות.

דרוקר בכובעו כ"הוגה דעות" טען, שהשרה שקד כותבת מאמרים במקום לעבוד במשרדה. לטענתו, היא לא ביצעה רפורמות. אז הנה, רביב דרוקר, שירות אישי בעבורך. גזור ושמור, כדי שלא תטעה בפעם הבאה. הנה לך כמה פעולות שעשתה שרת המשפטים בנושאים שאותך כנראה מעניינים פחות.

במגזר הערבי יש פריחה בתחום המשפט. שקד עשתה את מה ששום שר משפטים לפניה לא עשה: הקמת בית דין שרעי בסחנין, אחרי 16 שנה שבהן לא קם בית דין חדש; מינוי שבעה קאדים, אחרי תשע שנים שלא מינו בהן אף לא אחד; מינוי נשיא לבית הדין השרעי הדרוזי לערעורים, אחרי 23 שנה שבהן לא מונה נשיא; פעולות הכנה להקמת בית משפט בטייבה (שיהיה גם בית המשפט הראשון בעיר ערבית), ובחודשים הקרובים תיבחר לראשונה אשה לתפקיד קאדי.

תחום ההוצאה לפועל לא נשאר מאחור: שקד פתחה מסלול של צו הפטר (המאפשר מחילת חובות), שעד היום העניק הפטרים ליותר מ–140 משפחות, היכולות כעת לפתוח דף חדש בחייהן; פעלה לעיגון מסלול מקוצר ולמבצע החזר חובות, שלא היה כדוגמתו מאז ימי מאיר שטרית כשר המשפטים, ולחוק חדלות פירעון, המסדיר את כל התחום ושם דגש על שיקום עסקים ולא על פירוקם.

בתחום הטאבו ורשם החברות כדאי היה לדרוקר לבדוק מה קורה בכל נוגע להפחתת הרגולציה והפיכת השירותים למקוונים. שקד העבירה את השירותים הללו מעידן הכרכרות לשנת 2016.

והנה צעדים נוספים: חיזוק הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור באמצעות העברת התיקונים לחוק לאיסור הלבנת הון; העברה של חוק הטרור, לאחר חמש שנים שבהן היה תקוע בכנסת; עיגון נציבות הביקורת על הפרקליטות בחוק, ובחירת נציב חדש.

בעניין ההקלה בעומס — לא עושים את זה ביום אחד, וגם לא ברבע קדנציה, אבל בחירה של 150 שופטים היא אקט המסייע לכך. יישום התוכנית האסטרטגית של הנהלת בתי המשפט, כדוגמת מעבר מהקלדה להקלטה; תקנות בית הדין לעבודה, המקלות את העומס ומכניסות מעט הוגנות לתהליך, נחתמו, ותקנות הגישור וההסטה של תיקים לגישור ולערכאות מינהליות מייצרות סדר חדש.

היו עוד כמה צעדים שנעשו בהובלה של השרה שקד: חוק השקיפות, שבוודאי יקר ללבו של דרוקר; הקמת ועדת ההסדרה ומציאת פתרונות משפטיים לבעיות של בנייה ביהודה ושומרון; הקמת מחלקה במשרד המשפטים למיגור גזענות נגד בני העדה האתיופית; קידום חוק נגד הסתה ברשת ועבודה של הפרקליטות מול החברות עצמן; הקמת ועדת ארבל נגד שיימינג ברשת.

הכותב הוא יועץ התקשורת של שרת המשפטים