יחימוביץ' קופצת למים הסוערים של ההסתדרות. האם היא תצליח לשחות בהם?  

באחרונה נפל דבר בקרב עובדי חברת החשמל, שהוועד המיתולוגי שלה — עם "היד על השאלטר" — הוא אחד הוועדים המאיימים במשק. קבוצה בשם צדק עיוור, שמונה 2,200 איש (מתוך 12 אלף עובדי החברה), קוראת תיגר על ראש הוועד, מיקו צרפתי, שמגובה על ידי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. חברי הקבוצה מוחים על ההסכם הקיבוצי שנחתם לפני שלושה חודשים בין חברת החשמל, ועד העובדים וההסתדרות, שמסדיר חריגות שכר והוצאות אש"ל חריגות שהיו בחברה ב–2010–2013. עיקר הכעס של הקבוצה הוא בגלל צמצום תוספת השכר ב–0.4% עבור כלל העובדים. זאת, לטענת חברי צדק עיוור, כדי לאפשר המשך חריגות שכר עבור 540 בכירים בחברה שנהנו במשך שנים מחריגות שכר גבוהות — שהגיעו עד רמה של 26%, בעוד האוצר הסכים לחריגות שכר של 12.5% בלבד. חריגות אלה צומצמו כיום לרמה שדרש האוצר — אך חלק מהצמצום נובע מהפחתת שכר לכלל העובדים. אותם 2,200 עובדים אף תרמו מכספם למאבק המשפטי שמתנהל כיום נגד ההסכם, וסביר להניח שמספר חברי הקבוצה רק ילך ויגדל.

לדברי מוביל ההתארגנות, נחמן כהן, בעקבות אותו הסכם, בבחירות שיתקיימו במאי לראשות ההסתדרות, אנשי צדק עיוור יתמכו בח"כ שלי יחימוביץ' - שהודיעה השבוע על התמודדותה במרוץ לראשות ההסתדרות - ולא ביו"ר המכהן. "ניסנקורן חטא לתפקידו והקריב את עובדי חברת החשמל לטובת ועד העובדים", אומר כהן. "במשבר הזה התייעצנו עם שלי, כמו גם עם ח"כים אחרים. כל ח"כ שדיברנו אתו לא הבין איך ההסתדרות הסכימה להורדה של 0.4% משכר העובדים, עד סוף ימי חייהם, כולל הפנסיה, בגלל חריגות שכר של בכירים. למה שהבכירים לא יחזירו את כל הכסף? ניסנקורן נתן יד למצב שבו נוצרו קאסטות בחברה, והחוליות החלשות מממנות את החוליות החזקות בשרשרת הערך. פשוט השיתו עלינו קנס. ניסנקורן גם אישר לדחות את הבחירות לראשות ועד חברת החשמל בתשעה חודשים, עד אוגוסט 2017. זה כל כך שקוף הדיל הזה בינו לבין צרפתי — הוא פשוט רוצה שראשי הוועד יפעלו למענו בבחירות במאי. ככה ניסנקורן מכר אותנו פעמיים".

לדברי כהן, אם יחימוביץ' לא תורשה בסופו של דבר לרוץ לראשות ההסתדרות, יהיו לכך השלכות קונקרטיות על הנעשה בחברת החשמל. "במצב כזה, אנחנו נפרוש להסתדרות הלאומית - כמו שקורה כיום בנמל אשדוד".

יחימוביץ', שהודיעה השבוע, אחרי שבועות ארוכים של התלבטות, על ההתמודדות בבחירות לראשות ההסתדרות, עושה זאת בזמן שארגון העובדים הגדול במדינה נמצא בפרשת דרכים. עובדים צעירים בוועדים גדולים וחזקים חשים מרמור לנוכח מציאות שבה, בעקבות הסכמים שנחתמו עם המדינה בשנים קודמות, יש להם תנאים פחות טובים מאשר העובדים הוותיקים בהסתדרות, דור א', שידעו לדאוג לעצמם.

המרמור הזה מפעפע במקומות כמו רכבת ישראל, חברת הדואר, אגד, רשות השידור (שם חשים העובדים כי ניסנקורן הסכים להקמת תאגיד השידור הציבורי מבלי להבטיח את עתידם) ועוד. בנמל אשדוד מתרחש בשבועות האחרונים מרד של ממש, וכ–700 עובדים חתמו על רצונם להיות מיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הלאומית, נושא שיוכרע בשבועות הקרובים בבית המשפט.

רונן אלפסי, ממנהגי ההתארגנות החדשה בנמל, מביע אף הוא תמיכה ביחימוביץ'. "ניסנקורן הוא פקיד, משפטן", אומר אלפסי. "שלי היא באמת מנהיגת עובדים. היא תמיד היתה בעד העובדים, וגם כשדיברה בתקופה מסוימת נגד נמל אשדוד, היא תמיד עשתה את זה ממקום טוב ולא מאינטרסים. לדעתי היא יכולה לנקות אורוות בהסתדרות וליצור מחדש את האמון בארגון הזה. צריך כאן מהפכה. מאז שהתחלתי את המהלך, מדברים אתי אנשים מוועדים אחרים. הם אומרים לי: מה שההסתדרות עושה לך - היא עושה גם לנו".

לדברי אלפסי, השינוי שצריך להיעשות בהסתדרות הוא בגישה. "החברה שזכתה במכרז בנמל החדש באשדוד, הפרטי, היא זו שאחראית להבאת 40% מהמכולות בנמל הישן", הוא אומר. "לכן, כשייפתח הנמל החדש, באופן אוטומטי 40% מהמכולות ילכו לשם. זו דוגמה קלאסית לייצוג לא נכון של ההסתדרות את האינטרסים שלנו. כל המודל של הגנה על מקום העבודה הוא טעות. אני לא רוצה הגנה, אני רוצה עבודה - ביטחון תעסוקתי שנובע מעבודה. באשדוד לקחו מונופול בבעלות המדינה ויצרו מצב שבו עלול להיווצר מונופול פרטי. לכן נמל אשדוד הישן צריך להתפשט לתחומי עבודה אחרים. בסוף יצטרכו לפטר מאות עובדים".

הדרך עוד ארוכה עד שיחימוביץ' תיכנס ללשכת היו"ר ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב. מאחורי הקלעים, ניסנקורן מנסה למנוע את קיומן של הבחירות על ידי היאחזות בהסכם הקואליציוני שנחתם עם סיעת הבית החברתי בארגון, שאותה הקים לפני כמה שנים ח"כ איתן כבל. פעיל הסיעה איציק יואל חתם באחרונה על הסכם קואליציוני לריצה משותפת בבחירות עם סיעת עוגן של ניסנקורן. בשלב זה יש סיכויים גדולים שהמחלוקת תוכרע בבית המשפט.

לטובת יחימוביץ' עומדת פסיקת בג"ץ מ–2014, שם נקבע בתגובה לעתירה של כבל - שהתנגד לכך שניסנקורן מונה לתפקידו ללא בחירות - שממילא עוד שנתיים וחצי יתקיימו בחירות בהסתדרות. באותו פסק דין מתח השופט אליקים רובינשטיין ביקורת חריפה על עצם האפשרות שבהסתדרות, שם מתקיימות הבחירות השניות בגודלן במדינה (אחרי הכנסת), לא יתקיימו בחירות. בשבועיים הקרובים תתרכז יחימוביץ' בקרב זה — ואם תנצח בו היא תעבור לקמפיין.

יחימוביץ' אמנם מחזיקה בסקרים פנימיים שביצע עבורה הסוקר קמיל פוקס בשבועות שלפני ההכרזה על ההתמודדות, ומעידים על יתרון דו־ספרתי שלה על ניסנקורן במקרה שתתמודד, אך אלה סקרים בלבד. גם ניסנקורן מחזיק סקרים שמבטיחים לו ניצחון. למרות הרוח הגבית שיחימוביץ' תקבל מאותם מאוכזבי הסתדרות, היא עדיין תצטרך להתמודד עם כוחות גדולים וחזקים.

ראשית, החברים הוותיקים בהסתדרות, אנשי דור א', עדיין עובדים לטובת ניסנקורן. יו"ר ההסתדרות חתם בחודשים האחרונים על הסכמים קואליציוניים עם סיעות רבות בהסתדרות, שבמסגרתם חילק ג'ובים לפעילים. לאותם פעילים יהיה תמריץ לפעול כדי שניסנקורן אכן יהיה היו"ר — ויוכל לממש את הבטחותיו לאחר הבחירות.

אחת הסיעות שחתמו הסכם קואליציוני עם ניסנקורן היא סיעת עוז, שאותה ייסד שר הרווחה חיים כץ, לשעבר יו"ר ועד העובדים בתעשייה האווירית. לעומת זאת, כץ הוא בן ברית ותיק של יחימוביץ', והשניים היו שותפים בכנסת לחקיקה חברתית ולסיכול יוזמות כמו תוכנית ויסקונסין, דבר שעורר עליהם לא מעט ביקורת במסדררונות האוצר. כך נוצר מצב מעורפל — במי יתמוך כץ. לכאורה, ההסכם של סיעת עוז עם ניסנקורן מונע אפשרות שיחימוביץ' תהנה מתמיכה בתעשייה האווירית ובמקומות אחרים שבהם שולטים אנשיו של כץ. מצד שני, אולי כץ, במצב החדש, לא יתמרץ את אנשיו להתאמץ יותר מדי לטובת ניסנקורן. מקורב של כץ דוחה את הטענות: "עוז תהיה מחויבת לגמרי להסכם שעליו חתמה", הוא אומר.

צבי גוטוטר, לשעבר סגן יו"ר ההסתדרות מטעם סיעת עוז, שיחסיו הן עם כץ והן עם ניסנקורן אינם מן המשופרים, סבור שליחימוביץ' יהיה קשה לנצח. "ב–2012 כבל הצליח לגרוף 33% מהקולות בגלל הצבעת מחאה", הוא אומר. "היתה תחושת מיאוס גדולה מעופר עיני, מה שלא קיים הפעם. בעיקרון, לחברי ההסתדרות אין סיבה לעשות מהלך שיתפרש כהדחה של ניסנקורן, ולשים בתפקיד את שלי כדי לתפור לה ג'וב. אני בספק אם היא תצליח לגרוף יותר מ–20% מהקולות. אפילו ידידה והתומך הגדול שלה, לכאורה, חיים כץ, לא תומך בה — ועוז חברה בקואליציה של ניסנקורן".

"נקודת החולשה העיקרית של יחימוביץ' היא העובדה שהיא התחילה מאוחר", אומר מקור הבקי בפוליטיקה של ההסתדרות. "מצד שני, יש לה בסיס טוב להתחיל אתו. היא תזכה לקולות הלא מרוצים. יש הרבה אי־נחת מאבי בהרבה מקומות, והיא תדע לנצל את זה. אם יהיו אחוזי הצבעה גבוהים, זה יעבוד לטובתה. היתרון הגדול ביותר שלה הוא, כמובן, ביכולות הרטוריות. להערכתי, בקמפיין שלה היא עשויה לחשוף הרבה מאוד ממה שקורה מאחורי הקלעים בהסתדרות, במיוחד לגבי המעורבות של מקורבי עיני ובני משפחתו. היא יכולה לעשות לניסנקורן הרבה מאוד נזק במהלך הקמפיין".

השבוע שוחחנו עם אחד מראשי הוועדים החזקים בהסתדרות, שסירב להזדהות בשמו או בשם הוועד שבראשו הוא עומד. לנוכח העובדה שבאופן פומבי הוא תומך בניסנקורן, דבריו נשמעים מעט מפתיעים. "אני עובד עם אבי בשיתוף פעולה ולא יכול להגיד עליו מלה רעה", הוא אומר, "אבל אני נושם ומרגיש את השטח ויודע שזה יהיה מאבק קשה".

במידה שיחימוביץ' אכן תתמודד, תמשיך לתמוך בניסנקורן?

"זו שאלה קשה. אני לא אומר לא, ולא אומר כן".

אחת השאלות בנוגע לבחירות תהיה השאלה כיצד, מבחינה טכנית, הן ייערכו. בעבר, הקלפיות היו מוצבות ברחבי הערים, בדרך כלל בבנייני מועצות פועלים. בבחירות של 2012, שבהן התמודד כבל מטעם סיעת הבית החברתי, הוצבו קלפיות רבות במקומות העבודה והיו גם "קלפיות ניידות", כלומר כלי רכב שהגיע עם קלפי למקומות עבודה קטנים. אחרי הבחירות טען כבל שבקלפיות במקומות העבודה היו זיופים, טענות שאנשיו של עיני הכחישו. כבל, שגם כך השקיע מאות אלפי שקלים בקמפיין, החליט שלא לקחת את הטענות לבית משפט.

"הרבה יהיה תלוי בשיטת הבחירות", אומר ליאון מורזובסקי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה לשעבר, שבבחירות האחרונות היה פעיל במטה כבל. "אם הקלפיות יהיו בערים, אין לי ספק ששלי תנצח. כמי שהיה בחלק ממוקדי ההצבעה בפעם הקודמת, אני יכול להעיד שהבחירות היו לא הוגנות. אנשים לקחו פתק מיו"ר הוועד במקום העבודה, והלכו עם זה לקלפי".

מבחינת יחימוביץ' ואנשיה, בכל הנוגע להצבת הקלפיות ופיקוח על הבחירות, הם לא מתכוונים לוותר. "הפעם זה לא יהיה כמו הפעם הקודמת, שבה גנבו לי את הבחירות", אומר כבל. "אנחנו ננהל קרב להוצאות הקלפיות ממקומות העבודה ולא יהיו קלפיות ניידות. לא יהיה דבר כזה שיו"ר ועד נותן מעטפה סגורה לעובד כדי שיצביע. נתעקש גם על זה שבכל קלפי יהיה לנו נציג".

לא לחינם נתפשת יחימוביץ' כמועמדת טבעית לתפקיד יו"ר ההסתדרות. כעיתונאית, היא עסקה מראשית דרכה בסוגיות חברתיות ובזכויות עובדים. גם כח"כית היא המשיכה לעסוק בסוגיות חברתיות, ועל שמה רשומים לא מעט חוקים חברתיים. האחרון שבהם — היוזמה לחקיקת החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות, כך שלא יעלה על 2.5 מיליון שקל בשנה או פי 35 משכרו של העובד עם המשכורות הנמוכה ביותר.

יחימוביץ' היא "יוניוניסטית" שתומכת באופן מובהק בעבודה המאורגנת. עם זאת, הביקורת נגדה היא שבמקרה של ההסתדרות, היה ראוי שדווקא כתומכת בעיקרון החשוב של עבודה מאורגנת, היא תצא בביקורת נגד צדדים בעייתיים בהתנהלות ההסתדרות.

בספרה "אנחנו" (הוצאות עם עובד, 2011), היא כתבה כי בהיותה מבית של פועלים, לעולם לא תצא נגד ועד. ב-2009 אמרה יחימוביץ' בכנס כי משכורות עובדי חברת החשמל לא מרגיזות אותה, מכיוון שאינן גבוהות מדי לטעמה. יחימוביץ' גם הגנה ב–2012 על עובדי חברת החשמל, כשטענה ששכר העובדים מהווה 10% בלבד מהוצאות החברה, ולכן לא מהווה פקטור בתהליך ההתייעלות. כמו כן, בשנים האחרונות, כשהתברר שנורמות בעייתיות בהסתדרות (כמו משכורות מנופחות וג'ובים מיותרים) מתקופת עיני ממשיכות בעידן ניסנקורן, ועיני ממשיך להשפיע בהסתדרות בזכות מקורביו המקיפים את ניסנקורן (ובראשם אחיו, בני עיני, מנכ"ל סיעת עוגן) — יחימוביץ' לא השמיעה על כך ביקורות פומבית.

בשיחות סגורות טענה באחרונה יחימוביץ' כי מאוד לא אהבה לראות מה שקורה בהסתדרות, אבל העדיפה לא למתוח על כך ביקורת פומבית, כי לא רצתה להצטרף למבקרי ההסתדרות שמתנגדים לעיקרון העבודה המאורגנת. גם בקריאה ליו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, אלון חסן, ללכת הביתה במחצית 2013, יחימוביץ' התמהמה. לבסוף נדרשה חקירת משטרה כדי שיחימוביץ' תצטרף לאלה שהבינו הרבה לפניה שחסן הוא לא הפתרון של עובדי נמל אשדוד — אלא הבעיה.

"היא היתה הראשונה מבין הפוליטיקאים שיצאה נגד חסן", אומרים מנגד מקורבים ליחימוביץ'. "איפה היו כל הח"כים האחרים? זה גם פגע בה בפריימריס במפלגת העבודה ב–2013 שנערכו בינה לבין יצחק הרצוג, ושבהם הרצוג ניצח. כשהרצוג ניצח חסן אמר: 'המשימה בוצעה'".

חסן, אגב, נהפך בימים האחרונים לאחד מתומכיה של יחימוביץ', משום שהוא תומך במרד בנמל אשדוד, והיה בין אלה שהתניעו אותו. "אף שאני לא מחבב אותה, וזאת בלשון עדינה, אני חושב שיחימוביץ' מתאימה לשמש יו"ר ההסתדרות הכללית אלף מונים מאבי ניסנקורן, היו"ר הנוכחי החלש והרופס שריסק את ארגון העובדים הגדול", כתב השבוע חסן בדף הפייסבוק שלו.

אם וכאשר תיבחר יחימוביץ', השאלה היא כיצד תיראה ההסתדרות בתקופתה. האם היא באמת תצליח להביא מהפכה בארגון — למגר את השחיתות הפנימית ולהפוך את ההסתדרות לגוף שדואג גם לחלשים, או שעל אף כל הכוונות הטובות — זו תהיה אותה גברת בשינוי אדרת?

"היא תצטרך לעסוק במדמנה של מה שקורה בתוך ההסתדרות, לא תהיה לה ברירה", אומר ח"כ שתומך ביחימוביץ', אבל בשלב זה מעדיף לא להזדהות בשמו. "קשה מאוד להזיז אנשים ממוקדי כוח, מדובר פה בהסתאבויות של שנים, אנשים סוגרים כל מיני דילים ויד רוחצת יד. זה עשוי לקחת ממנה אנרגיה וכוחות. מצד שני, היא תביא עמה תנופה חדשה ומאבקים חדשים. לדעתי, יש סיכוי גבוה שתחתיה ההסתדרות תהיה אחרת, גוף של מאבקים לטובת כלל העובדים, ולא רק העובדים החזקים".

גם עו"ד לינדה עפרוני, המלווה כבר שנים ארוכות מאבקי עובדים ומכירה היטב את ההסתדרות, סבורה שיחימוביץ' יכולה לעשות שינוי. "ההסתדרות אחראית במידה רבה לשחיקת השכר במשק. מאז שנת 2000 לא נחתם הסכם תוספת יוקר בין ההסתדרות למעסיקים במגזר העסקי. זה פוגע בעובדים החלשים, אלה שלא בחוזה אישי בהיי־טק או בחברות גדולות אחרות, ואלה שלא קשורים להסכם קיבוצי. הבעיה של ההסתדרות היא שהארגון נהפך לשחקן במגרש הפוליטי עם אינטרסים פוליטיים, על חשבון העובדים. לדעתי, שלי לא תעשה עסקות עם מעסיקים מאחורי הגב של העובדים. לא תמצא אותה יושבת עם איזה תואם שרגא ברוש (נשיא התאחדות התעשיינים; ש"ש וטח"ס) ותמכור את העובדים בכל מיני עסקות. נכון שהיא בתוך הפוליטיקה והמפלגה, ולא נקייה מההשפעות וכללי המשחק של השדה הפוליטי — אבל יש לה מחויבות אמיתית לדאוג לציבור העובדים".
מנגד, יש הסבורים שלא הרבה ישתנה תחת יחימוביץ'. לדברי מקור הבקי היטב במגזר הציבורי ויחסי העבודה בו, יחימוביץ' לא תביא שינוי

מהותי. "יחימוביץ' היא מטבעה אדם שחושב על המוחלשים, אבל אם תגיע להסתדרות — היא תבין מהר מאוד שמקור הכוח שלה הוא הוועדים החזקים, והיא תצטרך לשלם כמו כל יו"ר אחר", הוא אומר. "כך נראה שוב עמידה מאחורי חריגות השכר של חברת החשמל או תמיכה בנמלים. גם היא תלמד שבשל המבנה של ההסתדרות, שלא יכולה לכאורה לבצע צעדים ארציים בלי הוועדים בעלי השאלטר שיכולים לאיים בשביתה כואבת, הרבה אנרגיה מופנית לאלה שלא באמת צריכים את ההסתדרות, אבל היא צריכה אותם. במקביל, מכיוון שברור שמדובר עבורה במקפצה שתביא אותה בחזרה לפוליטיקה הארצית, יש חשש שהיא תרצה לבלוט מהר וחזק. איך עושים זאת בהסתדרות? יוצאים למאבקים שאינם תמיד נחוצים וענייניים, בדיוק כמו שעשה עד עכשיו ניסנקורן. הטכניקה הזו אולי טובה ליו"ר הסתדרות, אבל בוודאי לא למשק".

"ההסתדרות הכללית הוא גוף חשוב", כתב השבוע עמי וטורי, מייסד הארגון המתחרה להסתדרות, כוח לעובדים, בפוסט בפייסבוק, "ואולם אני בעד לשנות, ולשם כך משהו צריך להיות רדיקלי (כלומר שורשי למי שהמלה מבהילה אותו), וזה אנחנו. ארגון שמנסה להיות מה שארגון עובדים אמיתי צריך להיות. כמו ארגוני העובדים שבנו את מדינת הרווחה הסקנדינבית או כמו ארגוני עובדים צרפתיים שנאבקים כדבר שבשגרה. זאת הרדיקליות שלנו. רדיקליות מתונה אם יש דבר כזה. ואת זה לא עושים במסגרת ההסתדרות".

http://images.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.3740311.1486656254!/image/1422331104.jpg_gen/derivatives/size_936xAuto/1422331104.jpg

ביקורת על יחימוביץ' נשמעת גם אצל מקורבים למשרד האוצר. יחימוביץ', כמו גם זהבה גלאון ואורלי לוי־אבקסיס, לא היו חלק מהוועדה להעלאת גיל הפרישה לנשים — אך היו מעורבות בה מאוד. יחימוביץ' התנגדה להמלצות הוועדה — העלאת גיל הפרישה לנשים ל–65 במשך יותר מעשר שנים, תוך פרישת רשת ביטחון גדולה, ודאגה לעצור את כניסת המלצות הוועדה לתוקף, ולהארכת הדיון בהמלצות בחצי שנה לפחות.

"נשים מוחלשות חשובות ליחימוביץ', שהצטרפה לח"כ גלאון שנמצאת בתחום הזה כל הזמן", אומר מקורב לנושא. "באוצר ראו כוחניות בעצירת ההמלצות, אבל מבחינת שלי, לשם כך היא נבחרה לשליחות הציבורית — כדי להיטיב עם מצבן של אוכלוסיות שאין להן פה בישראל. זה אחד הדברים היפים אצלה: היא עקבית, לא פוחדת מאתגרים, ומפעילה את כל הכלים עבור מה שהיא רואה כחשוב". לדברי מקורבים ליחימוביץ', היא בעד העלאת גיל הפרישה, אבל המהלך שהוצע לא דאג לזכויות של נשים שנהפכו למובטלות כמה שנים לפי גיל הפרישה המוצע.

מקור המכיר היטב את מארג יחסי העבודה בישראל חושש מפני דוגמטיות שיחימוביץ' עלולה לגלות כיו"ר ההסתדרות. "בכל מה שקשור ליחסי עבודה בישראל, אדם נדרש להיות בעל גמישות מסוימת", הוא אומר. "אין הכרעות של אחד או אפס. יחימוביץ' היא לוחמת, אדם אינטליגנטי מאוד. ברור שלבה נמצא במקום הנכון והיא רוצה להיטיב עם החלשים, אבל היא גם דעתנית בצורה חריפה מאוד, היא משרה תחושה של 'אני נלחמת ושיתפוצץ העולם', בעוד המקום הזה דורש כל הזמן משא ומתן, כמו רקימת תחרה עדינה ומתמשכת. מכיוון שהמדינה הזו לא יודעת לפתור בעיות בתחום יחסי עבודה כמו במקומות אחרים בעולם, ייתכן שהמערכת בראשותה תעבור החרפה קשה".

"יחימוביץ' היא אשת אופוזיציה בבסיסה", אומר בכיר במערכת הכלכלית. "היא יודעת לעצור דברים ולא לקדם אותם — מתוכנית ויסקונסין דרך מתווה הגז, משכורות הבכירים ועד ועדת גיל פרישה. היא בעיקר מתנגדת ועוצרת תוכניות קיימות, אבל לא אמיצה מספיק בשביל לחשוב על פתרונות, ובעיקר לא להוציא אותם לפועל".

מנגד, מקורבי יחימוביץ' דוחים את הביקורת. "להגיד ששלי היא אחת שרק עוצרת מהלכים זו שטות גמורה", הם אומרים. "רק באחרונה חברת הביטוח הראל נאלצה להעלות את שכר המינימום של עובדיה כדי לעמוד בתנאי ששלי יזמה בחוק שכר הבכירים, שלפיו פער השכר יהיה פי 35 בין הנמוך לגבוה ביותר. זה עוד 1,000 שקל בחודש לעובדים החלשים ביותר. מה זה אם לא הנעת מהלך?".

לדברי אותם מקורבים, "הסיפור של הוועדים החזקים זה מיתוס שמתנפץ. כיום יש מהפך - יותר חברי הסתדרות הם אנשי דור ב' וג' - מאשר החזקים שמחוברים באופן מסורתי להנהגת ההסתדרות. חברת החשמל זו דוגמה מצוינות. לפני כמה שנים מישהו היה יכול להעלות על הדעת שכל כך הרבה עובדים מצטרפים בגלוי למהלך נגד יו"ר ועד עובדי חברת החשמל ויו"ר ההסתדרות? גם הוועד החזק והאימתני של נמל אשדוד הולך ומתפורר, וועדים אחרים סובלים מאותן בעיות. היו עובדי דור ב' וג' מהמקומות האלה שפנו לשלי וביקשו ממנה לרוץ, וזה חלק מהסיבה לכך שהיא החליטה להתמודד. הסוגיות האלה עומדות בליבת האמונה שלה".

"אולי יש מקומות שבהם לא אוהבים אותה, במקומות מסוימים באוצר או בכירים בבנקים ובחברות פיננסיות, אבל שלי עובדת בשביל האנשים הרגילים", מוסיפים מקורביה. "כשצריך, היא יודעת להגיע להסכמות, ולכרות בריתות ושיתופי פעולה. בחוק שכר הבכירים, למשל, היא עבדה מצוין עם כחלון. היא גם יודעת להבדיל בין תעשיינים שבאים להקים מפעל, משקיעים מהונם ומייצרים ערך, לבין פיננסיירים שחוגגים על הכסף שלנו. יש לה כבוד לאנשים שמייצרים תעשיית אמת, והיא רואה חשיבות בהידברות בין המעסיקים, האוצר וההסתדרות".

ביוני 2016 פיטרה יו"ר מפלגת העבודה דאז, שלי יחימוביץ', את מקורבה פסח האוספטר, שעומד בראש תנועת דרור ישראל (תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד), מהתפקיד שקיבל ממנה כשנה קודם לכן — מנכ"ל קרן כצנלסון שבשליטת מפלגת העבודה הפועלת בתחום החינוך. בתוך המפלגה דובר אז על רעידת אדמה: יחימוביץ' נחשבה בעבר למעריצה של האוספטר ושל התנועה — שבוגריה היו מצע המתנדבים שעבד למענה וסייע לה לזכות בתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ב–2011.

יחימוביץ' טענה כי האוספטר נבחר לתפקיד לשנה בלבד - וזו הסתיימה.
האוספטר טען כי מצא אי־סדרים בכספי הקרן שאמורים היו לממן פעילות מפלגתית - ולא חינוכית. מקורבים לקרן טענו אז שדווקא האוספטר היה זה שהתעקש על הגדלת תקציבי הקרן עבור פעילות דרור ישראל. כך או כך הוא פוטר, ויחד עם פיטוריו הסירה התנועה בבת אחת את תמיכתה ביחימוביץ'.

מהצד השני, האוספטר התקרב מאוד להסתדרות, ובשנים האחרונות עולה כל שנה באופן משמעותי התקציב הניתן לתנועה מההסתדרות — שכיום מקבלת ממנה יותר מ–10 מיליון שקל בשנה. כמו כן, בשנת התקציב הנוכחית קיבלה דרור ישראל, מעבר לתקציבה, גם 6 מיליון שקל לטובת כיסוי חוב אקטוארי של התנועה.

כיום דרור ישראל תומכת בפעילות ההסתדרות ובניסנקורן בפרט. את אנשיה ניתן למצוא בהפגנות שונות, כמו מול ביתו של מנכ"ל מקדונלד'ס במאבקו בהסתדרות, ובמוקד המענה הטלפוני של ההסתדרות. באחרונה אף הקימה ההסתדרות את האתר דבר ראשון, כשמפעיליו אינם עיתונאים, אלא חברי דרור ישראל. שלא במפתיע, האתר מתייצב מאחורי ניסנקורן במערכה על ראשות הארגון.

לדברי מקורבים ליחימוביץ', "לא היתה לה ברירה אלא להדיח את פסח מקרן כצנלסון, אבל צריך לעשות הבדל. לא כל דרור ישראל חגים סביב פסח. יש שם גם חבר'ה צעירים יותר, בשנות ה–20 המוקדמות שלהם, שבהחלט תומכים בשלי".