דן מרגלית כותב במאמרו מי הוא הרב לוינשטיין שיגיד לי מי יהודיה כשרה ומי לא .
אז כן דני חמודני ההלכה מגדירה מי יהודי כשר ומי לא . אבל לאדם חילוני קשה להבין מה ההלכה רוצה ולמה ואיך ומתי . לאדם דתי או חרדי מבין טוב מאוד שההלכה היא מגדירה ומפרטת לאדם איך להתנהג כל דקה במשך היום . אולי פרמטיבי בעינייכם זה בסדר ההלכות האלו ליוו אותנו מאז שנייהנו לעם הרבה לפני קום המדינה ומנוי ליברמן לשר הבטחון. ועד היום ובגלל כמה שלא מוצא חן בעינייהם כמו ליברמן לא יגרמו לשנות אותם ובטח שלא להתבייש ולומר אותם בקול רם בכדי חלילה לא לעצבן איזה מישהוא.
למרות ש"אנחנו יודעים שהבהמה ההיא טהורה", ולמרות שהשולחן הערוך אינו אוסר, יושב לו הקשקשן היידישאי ("מעלה גירו, מפריס פרסו") ואוסר את זה. כי "צריך מסורת" היהדות מתחרפנת עם כל ההחמרות והאיסורים. זאת אותה "מסורת" שבגללה לובשים חכמי ש"ס בגדים של אירופאים מהמאה ה-15...
לכן, אגב, לא אוכלים ג'ירפה (לא בגלל ש"לא יודעים איפה לשחוט"...)
תרנגול הודו למשל עבר תהליך מעניין: לא היתה לו מסורת כלל, אבל התחילו לאכול אותו בקהילות בהן לא קיבלו את ההלכה שיש צורך במסורת. השימוש בו בקהילות אלו יצר את המסורת...
כמו כן, יש היום רבנים שאוכלים בשר של בעלי חיים שרוב האנשים לא אוהבים, רק כדי לשמר את המסורת על כשרותם.
ולכן עניתי לך שהצורך במסורת בשביל כשרות בעל חי - מקורו בהלכה, כולל השולחן ערוך. אז זה שאתה לא מאמין בהלכה זה עניין אחד, אבל להגיד שזה לא כתוב בהלכה זה לא נכון.
וכל חידוש ושינוי שאין לגביו מסורת - יצטרך להיבחן אך ורק בכלים ההלכתיים. רב שיבחן את זה בכלים אחרים, זה כמו כל אדם אחר שיעשה זאת. פסיקה הלכתית חייבת להצמד לכלים הנ"ל.
גם הצורך במסורת עבור בהמה - לא הוא המציא... הש"ך (הש"ך והט"ז הם כמו ה"רשי ותוספות" של השולחן ערוך, כתבו את פסיקותיהם לפני בערך 400 שנה ורבים הולכים לפי הפסיקה שלהם) פסק שיש בזה צורך גם עבור בהמה (יש המפרשים את דברי הש"ך אחרת, אבל אני חושב שזה לא התקבל).
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
