אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון פוליטיקה ואקטואליה נושא #23903 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 23903   
Costanza לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 18.1.15
1110 הודעות, 14 מדרגים, 28 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי כ''ב באייר תשע''ז    13:59   18.05.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

לא כל סקס של מרצה עם סטודנטית הוא הטרדה מינית  

 
  
"לא כל סקס של מרצה עם סטודנטית הוא הטרדה
מינית"
פרופ' אורית קמיר"האמא הרוחנית" של החוק למניעת הטרדה מינית, מעבירמסר של
התרעה מפני ניצול לרעה של החוק או זילות שלו
ב­19 באפריל
התפרסמה ב"גלובס" ידיעה בלעדית על פיטוריו של
פרופסור בכיר למשפטים מעבודתו כמרצה במרכז
האקדמי (המכללה) למשפט ועסקים ברמת גן, לאחר
שתלונה של סטודנטית שלו (45 ,(לפיה הטריד אותה
מינית וקיים עמה יחסי מין ­ נמצאה מוצדקת.
בעקבות הפרסום כתבה פרופ' אורית קמיר, "האמא
הרוחנית" של החוק למניעת הטרדה מינית ומי שניסחה
את החוק, פוסט מעניין מאוד בבלוג שלה, שכותרתו
הייתה: "לא כל סקס של מרצה עם סטודנטית הוא הטרדה מינית".
קמיר נמנעה מלהביע עמדה על המקרה המסוים והדגישה כי היא לא מכירה את פרטיו לאשורם. אבל המסר
שהיא ביקשה להעביר בדבריה הוא מסר של התרעה מפני ניצול לרעה של החוק למניעת הטרדה מינית או
זילות של החוק. אנחנו סבורים שהדברים שכתבה פרופ' קמיר בבלוג הם חשובים וראויים לפרסום רחב.
לאחר שקיבלנו את הסכמתה של קמיר לפרסומם נביא אותם להלן:
"החוק למניעת הטרדה מינית לא נועד למנוע מגע מיני בהסכמה. בין אף אחד לאף אחד. הוא לא נועד
להפוך סקס לדבר מסוכן, או להשליט השקפת עולם מוסרנית השוללת סקס, או לכונן מדינת משטרה
הנכנסת לחדרי המיטות כדי לבדוק אם התקיימו יחסי מין", פתחה וכתבה פרופ' קמיר. קמיר ציינה כי שוללי
החוק ומתנגדיו התריעו מהרגע הראשון שזו מטרת החוק ושזו תהיה תוצאתו. לדבריה, "הם (מתנגדי החוק.
ח"מ) טעו לחלוטין לגבי מטרתו; עכשיו צריך להבטיח שייטעו לחלוטין גם לגבי תוצאתו בפועל. אני כותבת
את הדברים בלב כבד, כי לצערי אני נוכחת כי מקץ 20 שנה, אכן יש סימנים מדאיגים שיש מי שמפרשים את
החוק באופן שעלול לשרת מטרות שהוא לא נועד לקדם".
קמיר המשיכה וכתבה כי החוק למניעת הטרדה מינית נועד למנוע הטרדה מינית כדי להגן על כבוד האדם,
להגן על הפרטיות, על החירות, ועל השוויון בין המינים. היא הזכירה שכדי להגן על ערכים אלה, ועל האנשים
שמאחוריהם, החוק מפרט שש התנהגויות שבמקרים מסוימים עלולות להיחשב חמורות מספיק כדי לפגוע
בערכים הללו באופן משמעותי, ולכן להוות הטרדות מיניות אסורות על פי חוק. ההתנהגויות הן 1 .סחיטה
מינית באיומים; 2 .ביזוי והשפלה מיניים; 3 .הפצת תמונות מיניות של אדם בלא הסכמתו; 4 .נגיעות מיניות
(או התערטלות מינית) בלי הסכמתו של אדם אחר; 5 .הצעות מיניות חוזרות ונשנות לאדם שכבר הראה
שהוא אינו מעוניין בהן (או כשהן נעשו תוך ניצול יחסי תלות או מרות); 6 .התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות
לאדם שכבר הראה שהוא אינו מעוניין בהן (או כשהן נעשו תוך ניצול יחסי תלות או מרות). זוהי רשימה
סגורה של התנהגויות, המופיעה בסעיף 3 לחוק. משמעות הדבר היא שרק התנהגויות כאלה יכולות, כשהן
פוגעות באחד הערכים המוגנים על ידי החוק, להוות הטרדה מינית אסורה.
בהמשך, קמיר הבהירה כי "מגע מיני בין שני בוגרים בריאים בנפשם אינו התנהגות שהחוק למניעת הטרדה
מינית מגדיר ככזו שעלולה להפוך להטרדה מינית אסורה על פי חוק". לדבריה, החלטה זו התקבלה במודע
על ידי המחוקק, והגיונה ברור: "מגע מיני בהסכמה חופשית בין בוגרים הוא עניינם הפרטי, ואסור לחוק
במדינה ליברלית להתערב בו. מגע מיני שלא התקיים בהסכמה חופשית בין בוגרים ­ לרבות מגע מיני תוך
ניצול יחסי מרות ­ הוא אינוס או בעילה אסורה בהסכמה על פי חוק העונשין, והדרך לטפל בו היא על ידי
''לא כל סקס של מרצה עם סטודנטית הוא הטרדה מינית'' ­ nrg 2017/18/5
http://www.nrg.co.il/Scripts/artPrint/artPrintNew2015.php?filename=/online/16/ART2/878/522.html 2/2
תלונה פלילית במשטרה על עבירה כזו ו/או על ידי תביעה אזרחית לפיצויים בגין נזק שנגרם בגין התנהגות
כזו". לכן, לדברי קמיר, עצם המגע המיני לא מהווה הטרדה מינית. (הוא יכול להיות אינוס או בעילה אסורה
בהסכמה ­ אם לא התרחש בהסכמה חופשית של כל הצדדים המעורבים, על פי חוק העונשין (ולא החוק
למניעת הטרדה מינית).
"כשמרצה למשפטים או לכל מקצוע אחר, בכיר או זוטר, נענה לקיים מגע מינית עם סטודנטית בוגרת שלא
רק מסכימה למגע המיני אלא מעוניינת בו (על פי עדותה) ­ עצם המגע המיני אינו הטרדה המינית. אם לא
נלוו למגע ביזוי מיני, הצעות לא רצויות, התייחסויות לא רצויות, נגיעה לא רצויה או הפצת תמונות ללא
הסכמה ­ אין בסיס לדבר על הטרדה מינית. אם הייתה הסכמה חופשית, ולא היה ניצול מרות ­ אין בעילה
אסורה ואין אינוס. מה שיש זה סקס בין בוגרים שהתקיים בנסיבות שהופכות אותו ללא ראוי, ובמקומות
שבהם יש תקנון משמעת המגדיר זאת ­ גם התנהגות לא הולמת".
קמיר ציינה כי לא יכול להיות ספק שהתנהגות כזו אינה ראויה כי היא מערבבת בין יחסים אישיים ויחסי
הוראה וחינוך בדרך שעלולה להזיק לסטודנט/ית עצמו/ה ו/או לכל הסובבים. "אבל זה שהתנהגות אינה
ראויה, אינה רצויה ועלולה להיות פוגענית, לא הופך אותה ל'הטרדה מינית אסורה על פי חוק'. זה הופך
אותה רק ללא ראויה, לא רצויה, ועלולה להיות פוגענית. חשוב מאוד שמוסדות אקדמיים (ואחרים) יגדירו
התנהגות כזו כאסורה בקוד המשמעתי שלהם. אבל אין לבלבל בין עבירת משמעת לחוק מדינה, ובמיוחד
כשהוא בעל היבט פלילי".
קמיר אומרת ש"על התנהגות לא ראויה כזו, אם היא מוגדרת ככזו בתקנון משמעת, יש בהחלט מקום
להעמיד מרצה להליך משמעתי, ואם הוא נמצא אשם ­ לענוש אותו. במקומות בהם יש תקנון משמעת
והתנהגות כזו מוגדרת כאסורה, ענישה סבירה היא הרחקה לתקופה, שלילת זכויות כלשהי ו/או חיוב לעבור
הדרכה וללמוד את כללי ההתנהגות הרצויים למוסד. על התנהגות לא ראויה כזו אין מקום להביא אדם
להתפטר ולהרוס את עתידו המקצועי".
לדברי קמיר, "אם בית דין קובע כי התנהגות כזו היא הטרדה מינית אסורה על פי חוק ­ יש לערער, ולעתור
לבג"ץ כדי להפוך את החלטתו. אם מוסדות מפרשים כך את החוק ­ יש לתבוע אותם כדי שמערכת המשפט
תבהיר להם מה מותר ומה אסור. אם רוצים לשנות את החוק ולהפוך סקס להטרדה מינית ­ יש לפנות לבית
המחוקקים (ואני איני ממליצה על כך)". בינתיים, מזהירה קמיר מפני "גלישה לפרשנויות מרחיבות שאינן
מעוגנות בחוק, כי הן אינן "עושות סייג" לעבירה אלא הופכות על ראשו את שלטון החוק ונוגסות בזכויות
האדם והאזרח".
כדי להסיר ספק הוסיפה וכתבה קמיר כי "עמדתי זו אינה צריכה להפתיע איש/ה: אני אוחזת בה מאז
ומעולם, עוד טרם חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, בשעת חקיקתו, ומאז ועד היום. הבעתי אותה בכל
הקשר שחשתי שיש צורך להביעה, בעל פה ובכתב. חשוב למנוע הטרדות מיניות ולהגן מפניהן. להגן על
נשים, על גברים, על צעירים וצעירות, ובוודאי על כפיפים וכפיפות. חשוב יותר לפעול על פי כללי שלטון החוק
ולהגן על זכויות האדם והאזרח/ית שלנו, התלויות בכך".
בסופו של דבר, סיכמה קמיר, "פגיעה בשלטון החוק במדינה דמוקרטית ליברלית היא גם פגיעה בזכויות
האדם, ולכן בסופו של דבר תפגע גם בניסיון למנוע הטרדות מיניות ולהגן מפניהן. הטרדות מיניות הן פגיעה
בזכויות אדם. הן פגיעה בכבוד אדם, בחירותו, בפרטיותו, בשוויון בין המינים ובזכויות הנגזרות מן הערכים
הללו. אי אפשר לטפח את ההגנה מפני הטרדות מיניות אם מטביעים, בתוך כך, את ספינת זכויות האדם
ושלטון החוק כולה

מקור:
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/878/522.html



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  קמיר היא 0מול קיצוני,אוהבת את זועבי,תמיד נגד. ש-עצמון 24.05.17 18:10 1
  נכון, מאחר וב-100% מהמקרים מובר באונס בעקבות יחסי מרות mykey 26.05.17 06:48 2

     
ש-עצמון לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 10.4.16
12216 הודעות, 87 מדרגים, 161 נקודות.  ראה משוב
יום רביעי כ''ח באייר תשע''ז    18:10   24.05.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. קמיר היא 0מול קיצוני,אוהבת את זועבי,תמיד נגד.  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  


"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת"{א.גלבע}


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
mykey
חבר מתאריך 29.1.17
87 הודעות
יום ששי א' בסיון תשע''ז    06:48   26.05.17   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. נכון, מאחר וב-100% מהמקרים מובר באונס בעקבות יחסי מרות  
בתגובה להודעה מספר 0
 
   ההתייחסות אל סיפורי אונס בבית משפט
http://healworlds.blogspot.co.il/2015/09/blog-post_93.html

בעקבות תוכנית של המקור, במסגרתה נחשפו הפרוטוקולים מבית המשפט של נאנסת באונס קבוצתי לפני מספר הימים, סוגיית האונס השני על ידי מערכת האכיפה והמשפט הישראלי (המשטרה ובית המשפט) אינו יורד מהכותרות. בעקבות כך, רן שריג ודנה ספקטור ראיינו בתכניתם את דר' לקרימינולוגיה עירית נגבי, מרצה באוניברסיטה העברית. וזהו הראיון:

ד"ר עירית נגבי מרצה על עברות מין במכון לקרימינולוגיה באוני' העברית בירושלים הוציאה ספר בשם "ככה: עדויות על אונס בבית המשפט" הספר מביא את סיפורי האונס על פי נקודת המבט של השופטים - מבחינתם "הסקסיזם מושרש עמוק בחברה שלנו" והדבר בא לידי ביטוי גם באונס שני במשטרה ובבית המשפט. הספר אינו מתבסס על פרוטוקולים, מאחר והדיון נערך בדלתיים סגורות, אלא על פסקי הדין העוסקים בתקיפה מינית ואונס אותם קראה החוקרת.
על פי דר' הנגבי, גישת המשטרה ומערכת המשפט עשויה לבוא לידי ביטוי בשתי אופנים - הגישה הליברלית והגישה הפאטריארכלית - סקסיסטית. מהספר עולה, כי גישתם של מערכת המשפט בישראל, אשר מיוצגים על ידי השופטים ועורכי הדין מטעם הפרקליטות והסנגוריה הציבורית ואו עורך הדין הפרטי המייצג את הנאשם, פועלים בניגוד להלכה הליברלית והמחייבת שנקבעה על ידי השופט חשין בפרשת האונס בקיבוץ שומרת ובהתאם לגישה הפאטריארכלית. תגובתם תתבטא איפשהו על הרצף בין הגישה הסקסיסטית לליברלית.
בנוסף, נשים במערכת האכיפה והמשפט לא בהכרח יגיבו על פי הגישה הליברלית, אלא בהתאם לגישה הסקסיסטית. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, במקרה בו עורכת הדין שאלה את הנאנסת על יחסי מין עם אביה ולא כדי להוכיח משהו אלא לנסות את שיטת המצליח ולהעלות את עברה המיני של הנאנסת. אז מה אם בסופו של דבר עורכת הדין לא הוכיחה כלום.
במקרה אחר, מישהו לוקח טרמפיסטית דתיה ובדרך, היא מסכימה להענות לבקשתו ולפגוש את ההורים שלו. בדירה, ההורים אמנם לא חיכו להם. עם זאת, השופטים התייחסו אליה כאל פתיינית, למרות שלא היה בה דבר מיני. היא אולי הייתה תמימה וסקרנית, אך היא לא הייתה מעוניינת ואף התנגדה לקיים עם הנהג הזר יחסי מין ובטח שהתנגדה כשבנוסף הוא קרא לחבר שלו לאנוס אותה. היא לא הסכימה לקיין יחסי מין עם שניהם, קרי נאנסה. אך מבחינת השופטים, היא אישה מינית ופתיינית כי הסכימה לעלות אליו הבייתה ולא הלכה כשראתה שההורים שלו אינם בבית. אי אפשר לקרוא לה מתירנית. לפי השופטים, ברגע שבחורה מתירנית ומפתה שאינה עונה לקודים פאטריארכלים וצנועים ומתנהגת באופן חופשי עם גברים, היא לא נאנסה גם אם סרבה לקיום יחסי המין.
לפי ההלכה שנקבעה בפרשת שומרת, אסור לחקור את עברה המיני של הנאנסת. בפועל זה קורה, ממש כמו שבא לידי ביטוי בתחקיר המקור, בה נדרשת הנאנסת להציג את התנוחות בהן נאנסה והאם חששה לבקיעת קרום הבתולין. המטרה של התחקור היא לערער את הנאנסת על דוכן העדים. כך, עובר המסר שלא להתלונן על אונס במידה והנאנסת פתיינית לכאורה.
שימו לב לאמירות של השופטים הישראלים שדנים במקרי אונס ותקיפה מינית אשר הגיעו לידיעת הציבור:


"אני רואה ש-ז' את מוצאת מאוד מהר"
לא כך מתנהגת עובדת שרוצה לדחות חיזור. צריך שניים לטנגו" ו"את עושה שימוש במיניות שלך"

"איפה היה איזור המפשעה? תדגימי לנו." 11
"אז מה אם הוא מלקק אותה? יש לבדוק אם מדובר במעשה הנושא אופי מיני"
"יש בנות שנהנות מאונס"
"יתכן שלמתלוננת נעמו מעשי הנאשם והיא חפצה בהם"
"היא לא נאנסה, היא התאכזבה מהמין". [השופטת דליה גנות, שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב בזמן שדנה בתיק אונס.

לפיכך, התרבות שלנו הנה סקסיסטית ומדובר בהפנמה של ערכים תרבותיים. כך מוגדרים גבריות ונשיות ויחסים בין נשים וגברים. כלומר, על פי גישה זו, נשים הנם פתייניות וצריכות לשמור על הכוס שלהן בניגוד לגברים, שצריכים לזיין ולא בהכרח לקבל הסכמה מהאישה. בהתבסס על הבנתי את התאוריה הזו, מדובר בהפנמה של ערכים תרבותיים שאינם עומדים בקנה אחד עם דרישות החוק. לפיכך, לגיטימי כשאשה מפחדת מגברים ושגבר אונס כשלגישתו הוא מקיים יחסי מין כשהסכמה אינה דרישה בסיסית.
לכן, הגבר לא ישלם את המחיר שתשלם הנאנסת - במידה ויורשע, יוטלו עליו עבודות שרות בלבד או מאסר בפועל של בין שנה עד 3 שנים. עונש מאסר ארוך יותר הנו דבר חריג. לכן, נאנסת ששרדה את האונס תחשוב פעמיים אם להתלונן ואף להגיע לתת עדות בבית המשפט. הרי היא יודעת מהתקשורת מה מחכה לה שם - היא תעבור אונס שני במשטרה וגם בבית המשפט, אם זה יגיע לשם.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות