אפקט טראמפ: כולם שוקלים לרוץ לנשיאות (מאמר מהוושינגטון פוסט)  

ההצלחה הבלתי נתפסת של דונלד טראמפ גורמת לשמות בלתי צפויים בעליל להרהר בריצה לנשיאות. מה עשה מארק צוקרברג במדינת המפתח אוהיו, האם דה רוק שוקל לעבור מהוליווד לבית הלבן, ואולי דווקא אופרה ווינפרי תהיה המושיעה של הדמוקרטים?

קארן טומולטי וג'ון וגנר | 6/6/2017 20:55

כשסגן הנשיא הקודם, ג'ו ביידן, הודיע לפני כמה ימים שהוא מקים ועדה פוליטית חדשה הנקראת "אפשרויות אמריקאיות", העולם הפוליטי קרא זאת כאות: הוא שוקל ברצינות לרוץ לנשיאות ב-2020.

עם זאת, הכוכב המרוויח ביותר בהוליווד, דווין "דה רוק" ג'ונסון, קיבל תגובה דומה כשאמר למגזין GQ שישנה אפשרות שיתמודד על המשרה, אף שלא ברור לאיזו מפלגה – אם בכלל – הוא יצטרף. גם מייסד פייסבוק מרק צוקרברג עורר עניין כשקבע לפגוש אנשים בכל מדינה, ואכל ארוחת ערב עם משפחה דמוקרטית מאוהיו שהצביעה לטראמפ.

אמנם, עדיין יש חילופי אש בין שני המתמודדים מ-2016 על תוצאות הבחירות, והבחירות המקדימות של 2020 באייווה במרחק 30 חודשים. אך נראה שמהמערכת הפוליטית סוערת בשל קבוצה גדולה ומגוונת שלא כרגיל של דמוקרטים ושמות מפורסמים מחוץ למערכת הפוליטית. נראה שהמשחק המקדים כולל פחות או יותר כל סנטור ומושל דמוקרטי נוכחי, ראשי ערים וחברי בית, אנשי עסקים, וכמובן כמה ידוענים. העיתון The Hill מנה לאחרונה 43 אנשים שעשויים לרוץ נגד דונלד טראמפ.

רבים אמרו שארצות הברית היא מדינה שבה כל אחד יכול לגדול להיות נשיא. בשנה שעברה, מולטי-מיליונר כוכב תוכניות ריאליטי ללא כל ניסיון מדיני הוכיח שזה נכון. "איך אפשר לומר למישהו לא לרוץ לנשיאות?", אמרה ג'ניפר פלמירי, ותיקה בקמפיינים לנשיאות שהייתה מנהלת התקשורת של הילרי קלינטון ב-2016.

מדובר כאן ביותר מאי הסבירות שבבחירת טראמפ. הסקרים מצביעים על סיכוי אמתי למי שיבחרו הדמוקרטים לנושא הדגל שלהם. "כולם מניחים שטראמפ יהיה אבוד ב-2020", אמר יושב הראש הקודם של הוועד הדמוקרטי, דון פאולר.

לראשונה בדור האחרון, המרוץ לנשיאות נראה פתוח לרווחה, ללא כל אפשרות לזהות מראש מועמדים מובילים לראשות המפלגה הדמוקרטית. בולט בהיעדרו מרשימת המועמדים המוקדמת השם קלינטון.

המינוי יהיה "פרס נחשק מאוד", אמר דיוויד אקסלרוד, שהיה האסטרטג הראשי של ברק אובמה ב-2008 וב-2012. "פשוט יותר להרכיב רשימה של דמוקרטים שלא שוקלים לרוץ לנשיאות ב-2020 מאשר רשימה של אלו שכן שוקלים זאת".

מלבד זאת, "זה רק עניין של זמן עד שדונלד טראמפ ירוץ כמועמד עצמאי ויטביע את שתי המפלגות", אמר ג'ו טריפי, פעיל דמוקרטי ותיק שניהל את הקמפיין של מושל ורמונט הווארד דין ב-2004. לדמוקרטים, זו דינמיקה הפוכה מזו של הבחירות האחרונות, כשנראה שהדברים כל כך נזילים ולא צפויים.

אי אז ב-1992, השמות הגדולים של המפלגה – בעיקר ראוי לציון מושל ניו יורק מריו מ' קואומו – השתתפו במרוץ, וחלקם נסוגו מפני ההצלחה המזהירה שניבאו הסקרים לנשיא דאז ג'ורג' ו' בוש. במקומם נבחר לתפקיד מועמד אלמוני מארקנסו, ביל קלינטון, שזכה לשבת בבית הלבן לאחר שמיתון כלכלי ריסק את הפופולריות של בוש.

הלקח שלמדו מהמקרה שהמתמודדים שוויתרו על זכותם הוא לא להסס. המסר אושש ב-2008 כשאובמה, סנטור מאילנוי בכהונתו הראשונה, זכה במועמדות מטעם המפלגה הדמוקרטית על פני המועמדת המובילה הילרי קלינטון.

לפעמים הפוליטיקה הולכת בדרך היקפית: רבע מאה לאחר שאביו דחה את מה שהתברר במבט לאחור כהזדמנות הגדולה שלו, מוזכר השם של בנו של קואמו אנדרו, בעצמו מושל ניו יורק בהווה, כמועמד אפשרי ב-2020.

אך כל סקירה של מועמדים אפשריים צריכה להתחיל במבט לאחור, אל אנשים שהתמודדו בעבר. מושל מרילנד הקודם, מרטין אומאלי, שסיים במקום השלישי במירוץ לראשות המפלגה הדמוקרטית ב-2016, היה האקטיבי ביותר מבין השואפים לנשיאות. הוא הופיע ב-13 מדינות מאז הבחירות, ניהל מסע בחירות וגייס כסף למועמדים, ודיבר באירועים מפלגתיים.

אומאלי "רכש כאן ידידים", אמר יושב הראש לשעבר של הוועדה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית, פאולר, המתגורר בדרום קרוליינה. "יש כאן כמה אנשים שיש להם יחסים קרובים אתו".

ראש העיר לשעבר של ניו יורק, מייקל בלומברג, ששקל בשלב כלשהו להתמודד כמועמד עצמאי בבחירות 2016, הזהיר בריאיון לניו יורק טיימס שאם ירוצו דמוקרטים רבים מדי "הם ידרכו זה על זה ויביאו לבחירתו מחדש של דונלד טראמפ". לדעת בלומברג, הסיכויים שטראמפ ייבחר שוב עומדים על 55 אחוזים.

הסיכוי למעין קרב בין אילי הון כמו זה שבלומברג ויתר עליו בפעם הקודמת מפתה. לכן עולים שמות כמו אלו של מנכ"ל סטארבאקס לשעבר הווארד שולץ, הבעלים של קבוצת הכדורסל דאלאלס מאבריקס מארק קובאן, וקיסרית הלייף-סטייל אופרה ווינפרי, שחוללה סערה בתחילת השנה כשהתלוצצה – או שלא? – שבחירתו של טראמפ גרמה לה להרהר שאולי היא מתאימה למשרת הנשיאות יותר משחשבה.

לפי טריפי, הדמוקרטים יכולים להתחלק לשתי קבוצות. "בשלבים מוקדמים, עשוי להיות מושל או סנטור שיודע לקדם עניינים, לעומת מישהו מבחוץ, וזה המרוץ", אמר טריפי.

בינתיים, דרכי תעמולה מסורתיות עשויות להשתנות – יהיה פחות דגש על כסף ועל הצורך לבלות חודשים ושנים בהתקרבות לפוליטיקאים מקומיים ופעילים המצויים מחוץ למוקדי הכוח. "עכשיו שכל כך הרבה נמצא ברשת, הדעות של מישהו שכותב מהמרתף שלו באנהיים יכולות להשפיע בניו המפשייר", אמר נציג ניו המפשייר ריימונד באקלי. "במקצבים הישנים מושלכים כעת מבעד לחלון".

• מקור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/881/060.html?hp=1&cat=666&loc=1

(תמונות המועמדים בעיני עצמם - בקישור)