מכונות הצמיחה האנושיות של האוצר  

לאחרונה צץ ויכוח מה צריך לעשות עם העודף התקציבי שנוצר לממשלת ישראל – מדובר בכ- 17 מיליארד ₪. התשובה לשאלה זו שנויה במחלוקת בקרב כלכלנים ונעה בין הורדת מיסים לבין הגדלת ההוצאה הממשלתית על שירותים חברתיים כמו חינוך, בריאות ורווחה. שר האוצר, משה כחלון, יחד עם יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, תומכים בהורדת מיסים.

הטענה של כחלון ושמחון היא, שהורדת מיסים תגדיל לנו את הנטו ותפנה לכולנו יותר כסף בארנק. ומה נעשה עם יותר כסף בארנק? נחסוך? וודאי שלא – הם בונים על כך שהשקל וחצי שיתווספו לנו לנטו יגרמו לנו להרגיש עשירים יותר ואז נצרוך יותר, ואם נצרוך יותר נצטרך לייצר יותר ואם נייצר יותר אז נגביר את הצמיחה – בינגו! כלומר מצד אחד ממציאים לנו תכניות לחינוך פיננסי כדי לחנך אותנו לחסוך ומצד שני מבססים רפורמה שלמה על כך שנבזבז כל שקל שנכנס לנו לכיס. במילים אחרות אומרים לנו שאנחנו פה בעולם הזה כדי לשרת את הצמיחה במקום ההפך.

אבל גם אם נניח לרגע את הפרדיגמה המעוותת של הזו בצד, יש באג בתאוריה של השניים. דבר ראשון ההנחה שהורדת מיסים מובילה אוטומטית לעלייה בייצור ובצמיחה היא תאוריה שהומצאה אי שם בשלהי המאה הקודמת. היא לא מבוססת על אף נתון עדכני רציני ואין שום ערובה שהיא תקפה לעולמנו העכשווי. כך למשל היום כמעט כל עולם הייצור מקורו בסין, הודו ועוד כמה מדינות שהתעללות בעובדים הפכה בהן כבר לסטנדרט תעסוקתי. גם אם נניח שבעקבות הורדת המס נתחיל לצרוך כמו משוגעים, כמו שמקווים השניים, זה לא בהכרח יגרום לעלייה בייצור כחול לבן. במצב כזה ניצור במקסימום עוד עומס על הנמלים, על רשות הדואר ועל רשות המיסים, שיצטרכו להתעסק עם אינספור מוצרים מיובאים, שרובם מיותרים. הפרדוקס הוא שההקלה במס לא תעזור לעשירונים התחתונים שבאמת זקוקים לה. הם בכלל לא מגיעים בכלל לרף המס שיעזור להם להנות מהורדת המיסים.

ההנחה שהורדת מיסים תורמת לצמיחה נשללה גם במחקר גדול שביצע ב2015 מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פרופ’ מישל סטרבצ’ינסקי. סטרבצ’ינסקי בדק את השפעת שיעורי המס הסטטוטוריים על הצמיחה ועל האי־שוויון בהכנסה בישראל ב–1960–2014. לא אלאה אתכם בפרטים אבל השורה התחתונה היתה שהורדת מיסים עלולה לפגוע דווקא בתהליכי הצמיחה ובהקטנת האי שוויון.

כשעוברים על כל הנתונים האלה לא ברור על בסיס מה כחלון ושמחון הגיעו למסקנה שהגיעו. יכול להיות שמבחינת כחלון זו החלטה פוליטית- אחרי הכל הוספת עוד מיטות לבתי החולים ישיגו עבורו פחות קולות בקלפי מהפחתת מס. יכול להיות ששמחון מצידו רואה בהורדת מיסים כסוג של פסק הלכה דתי שנפסק במסגרת לימודי תורת “השוק החופשי”, ושיש לבצעה בכל מחיר. ואנחנו? עזבו – אנחנו נמשיך כנראה לשמש כמכונות אנושיות להגברת הישות הוירטואלית שנקראת צמיחה, עד שיום אחד גם שם למעלה יפנימו שכלכלה זה לא מדע אלא אוסף חוקים ישן שמזמן איבד קשר עם המציאות.