אלון בן-דוד: לא הייתה סיבה להציב את ''כיפת ברזל'' בגוש דן  

מקהלת הבהלה המאוחדת, של התקשורת המוכרת פאניקה והמנהיגות מלבת הפחדים, שוב נתנה קולה השבוע. מה לא אמרו לנו: "הג'יהאד ימטיר טילים על מרכז הארץ!"; "ישראל בדרך למלחמה בלבנון בשירות הסעודים!"; וכמובן שאי אפשר בלי - "האיראנים על הגדרות!". אבל בעוד אנחנו עסוקים בלספור את הקילומטרים בין השיעי האחרון לגבול, נראה שאנחנו מפספסים את התוכנית להסדר ישראלי־פלסטיני שמבשלות לנו ארה"ב וסעודיה ושתנחת עלינו בקרוב.

נתחיל מהדרום: פיצוץ המנהרה לפני כשלושה שבועות הוא ללא ספק האירוע החמור ביותר מאז צוק איתן.  12 הרוגים פלסטינים הם לא משהו שצריך להקל בו ראש וגם לא בצורך של הג'יהאד האסלאמי לנקום. ההערכות שהצטברו הבהילו בעיצומה של השבת האחרונה את מתאם הפעולות בשטחים פולי מרדכי לקריה, והוא הקליט אזהרה מצולמת, על מדים ובערבית, לאנשי הג'יהאד האסלאמי, ובעיקר למפקדה שלהם בדמשק. המסר הזה נקלט, לפחות באופן חלקי.

מכאן ועד לפריסה ההיסטרית של סוללות "כיפת ברזל" במרכז הארץ יש מרחק גדול, שלתוכו נכנסו מקדמי פאניקה של הקבינט והרמטכ"ל. בעצם הפריסה של מערכות ההגנה אותתה ישראל שהיא מוכנה לספיגה, וזה לא אמור להיות המסר ברגע הזה. הג'יהאד צריך לדעת שאנחנו נשרוף את עזה אם יעזו לירות על מרכז הארץ. גם מצרים וגם חמאס מבינים את זה, ומסבירים לו שלא ייתנו לו לגרור את הרצועה למלחמה נוספת כרגע.

הג'יהאד יחפשו דרך לנקום, אבל מוגבלת, כזאת שלא תגזור עליהם מלחמה, ולא דווקא עכשיו. פיגוע צליפה או מטען על הגדר בימים שקטים יותר - משהו שיגלגל את דילמת התגובה לצד הישראלי. לא הייתה שום סיבה שתושבי גוש דן יתעוררו לנוף של "כיפת ברזל" השבוע, אבל לצמרת צה"ל לא היה האומץ להתעקש על זה אל מול הדרג המדיני, שגם ככה נמצא בימים אלה במצב רטט.

היוזמה הסעודית

בצפון חזר הספין של "איראנים בגולן", ושם שוב יכלו ראש הממשלה ושר הביטחון לנפח את החזה ולהפריח איומים חלולים כלפי איראן (איכשהו כשהם פוגשים את פוטין יוצא מהם כל האוויר החם הזה). ההסכם שנחתם בעמאן לפני שבוע רחוק מלענות על הדרישות של ישראל, אבל הוא יותר טוב מההסכם הקודם. הוא מכיר בצורך להרחיק כוחות שאינם סוריים (שיעיים) מהגבול הישראלי, ולא, הוא לא יוביל לנסיגת כל הכוחות הלא־סוריים מסוריה. הבעיה היא שההסכם הזה נחתם במעמד צדדים שאף אחד מהם אינו הריבון. אסד לא צד להסכם, ולכן לא ברור מי יהיה זה שיאכוף אותו. 

בגולן אין באמת נוכחות של כוחות איראניים. יש יועצים וקציני מודיעין איראנים ושל חיזבאללה שמלווים את הכוחות הסוריים, ויש מיליציה שיעית שפועלת דרומה משם, בדרעא שבחורן. רוסיה מכירה בצורך למנוע חיכוך בין איראן לישראל, אבל כמו שהיא לא מתכוונת להסיג אי־פעם את כוחותיה מסוריה, כך גם 
לא תוכל לסלק לחלוטין כל נוכחות איראנית מהטריטוריה של אסד. 

ההתמקדות שלנו במרחק המדויק שבו יהיו איראנים מהגבול מחמיצה את העיקר. בטכנולוגיה של היום זה לא באמת משנה אם מדובר ב־15 או ב־20 ק"מ מהגבול. מה שחשוב הוא הנושאים האסטרטגיים: נמל ימי איראני, שדה תעופה והצבתם או ייצורם של טילים אסטרטגיים במרחב הסורי. באלה - ההסכם לא מטפל.

המקור ולהמשך הכתבה:
http://m.maariv.co.il/journalists/Article-609153