א. לא ראיתי את הסדרה של נוביק, ראיתי מספר קטעים קצרים ממנה, לא כי התופעת החילון לא מעניינת אותי או לא קיימת, היא כן. בעיקר כי יכולתי לנחש מראש שהסדרה תהיה מגמתית ורוקדת לצלילי הרייטינג של מחפשי הרכילות והרפש התקשורתי כלפי כל מה שמסמל ערכים וקדושה.ב. לגבי אחת הטענות ששמעתי בכתבתו.. "השיח המיני עם בני הנוער", לדידי מדובר במחזור של טענה ישנה לפני 15 שנים. כר"מ לשעבר בישיבת חספין (אותה ישיבה בה היה רשום נוביק) שוחחנו רבות עם בני הנוער על הסוגיות הללו.. בהכוונה והעצמה. לא בהפחדה ויצירת פחד ותסכול .
שיחות טלפון הללו המשיכו להתקיים גם לאחר ש"החברה" הגיעו למכינות וישיבות גבוהות. מה שמוביל אותי להבנה הפשוטה שהרדידות המגמתית של הכתבה בנושא הזה.. לא באה לנסות ולתקן. אלא להצהיב וללכלך.
ג. לא הופתעתי - לפני שנה הקמנו את עמותת "צו אחד" שנתנה מענה לחיילים שומרי מסורת – שנפגעו במסגרת שירותם הצבאי. עם הזמן התברר שגם רבנים שאינם "מהמחנה החרדלי" רואים בדאגה את התופעות עליהם הצבענו.. אפשר לחלוק ולא לקבל את הגישה לנו לסוגיה, אבל יש דרכים לעשות זאת. לנוביק לדוגמא לא הפריע לנסות ולהכשיל ולהפיל את הטלפנית שלנו בשידור חי בגלי צה"ל.. כשפניתי אליו אחרי המעשה המכוער.. בכוונה לשבת איתו להציג בפניו את התמונה שיש בידינו. הוא דחה את בקשתי בבוז ובשחצנות. אותה גישה תקשרותית, צדקנית-פטרונית ומסואבת שמאפיינת את גבי גזית וחבורתו.
ד. מי שחושב שעל ידי עיתונות מגמתית ניתן לעצב את החברה. ילך לו אצל הכישלון המהדהד של אבירי השמאל, אותם ששלטו במרחב התקשורתי במשך 69 שנים ללא עוררין, כשהם מיצרים שיח מוטה, לא הוגן ולא מקצועי.
ה.אין לי אלא לקוות שכתבי ה"מגזר", אותם שמנסים לדבר בשם הציבור הדתי. כשהם עוסקים בנושאים מגזרים מכח הכיפה שעל ראשם. יהוו השראה לעבודה עיתונאית מקצועית וערכית. המצופה מעיתונאי בעל יושרה בסיסית.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
