ערכתי לאחרונה בתאריך 07.02.18 בשעה 15:34 בברכה, AVNER
הבוקר, כמידי יום ד קיבלנו את מנת קנטי השבועית. אני תמיד סקרן, לקראת הפינה שלה: איזו הבלחה היא תביא לנו הפעם. זוהי, בדרך כלל, תרכובת של קמצוץ אקטואליה, משולב אסוציאטיבית, עם מנת 'אנטי ביבי/בנט/ימין' מעורבב באלגנטיות פסדו אינטלקטולית, ומוגש בנימה מיוסרת.
אבל זה תמיד עבש ולעוס, בלי טיפת שאר רוח.
הפעם זה התחיל ממצוקת המים של קייפטאון, ובלחש קסם התחבר לחוק הפולני, שנדוש ונלעס לעייפה במחוזותינו, והסתיים באצבע מאשימה על ממשלת ביבי. כמה מקורי... כמה ראשוני... איזה סקופ...
הלו נורית איפה איפה היית בשבועיים האחרונים, כשהנושא נטחן עד דק?
הייתי מצפה מהתחנה הצעירה, פעם לשם שינוי, לאיזשהו מבט מקורי, משהו עמוק יותר, אולי השוואה להולנד, שאילו בה היו 3.5 מליון יהודים, סטיסטית, היו נרצחים בה יותר יהודים מאשר בפולין.
או כל מחשבה מקורית אחרת על הרצון הגרמני לחלק את נטל השואה על עמים אחרים, כחלק ממכבסת המוסר שלהם.
אבל כצפוי אצל נורית קנטי, הבנאליות בניחוח אינטלקטואלי היא הפאראדיגמה.
אגב, הייתי בלונדון פאריז וגם במוסקווה, עם סממנים יהודים ברורים, אבל בוורשה ובקרקוב הרגשתי הכי בטוח.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
