הועבר בתאריך 14.04.18 בשעה 17:41 מפורום חדשות על-ידי Bshik, (גלובל)
אבן דרך. כך אפשר להגדיר את השבוע האחרון בגיזרה הצפונית, במה שנראית כמדרגה נוספת בדרך להתנגשות בלתי נמנעת בין ישראל לציר הרשע.
אותה התנגשות שעד לפני שנה הייתה די ספקולטיבית, הופכת עתה לנגד עינינו לדבר מוחשי.למאבק גלגולים רבים, אך אפשר לחזור לאותו לילה מכונן בעשירי בפברואר, הלילה בו ניסה לחדור מל"ט איראני לישראל.
עד לאותה עת, איראן הקפידה שלא "להעיר את האריה", והתרכזה בעיקר בהתקבעות אינטנסיבית בשטח, ובסלילת הסער השיעי מאיראן עד לישראל.
נראה כי איראן מנסה לאורך השנים לתזמן את ישראל בין כמה מוקדים, כשהמרכזיים שבהם הם סוריה ולבנון - כל זאת מבלי להתעמת באופן ישיר. ברור לאיראנים ש"פיזור" היכולות שלהם עלול להקשות על ישראל לפעול, מתוך הבנה שבישראל לא מעוניינים במלחמה ומעדיפים לנסות ערוצים אחרים. בדיוק כפי שאיראן מתמרנת את העולם ומושכת זמן בפרוייקט הגרעין כבר 20 שנה, כך איראן מנסה להביא את ישראל למצב בו היא נשארת פסיבית ומעדיפה לא לפעול עד אשר תגיע נק' שוברת שוויון,באחת מן הזירות.
הדוקטרינה הביטחונית הישראלית שנמנעת ממלחמה בכל מצב שמאפשר זאת, חופפת לדוקטרינה האיראנית שגורסת בדיוק ההפך, ולמעשה "מלווה" אותה.
זו גם הנקודה שהובילה את נפתלי בנט לקרוא לשינוי התפיסה בנוגע לאיראן.
באותו לילה מדובר ב10.2 הגיעה נק' שבירה כזאת שגרמה לראשונה להנהגה הביטחונית הישראלית להבין שהאויב האיראני מעתה כבר יכול לפעול מאותם בסיסים שבנה, עד כה ללא התייחסות ממשית. לא ברור אם מפקדי משמרות המהפכה חזו את התגובה הישראלית כפי שתגיע מאוחר יותר.
לראשונה זה עשרות שנים, הרשתה לעצמה איראן לבצע פעולה התקפית מול ישראל, שנבנתה ותוכננה היטב ממש מתחת לאף.
מספר שאלות ששווה שנשאל את עצמנו בהקשר הזה:
האם אפשר לנחש מה היה גורלו של אותו קרון שליטה לולא איראן לא הייתה יוצאת לתקוף?
מה בנוגע לבסיס T4 ולשאר הטכנולוגיות האיראניות, שעדיין לא נעשה בהם שימוש כנגד ישראל - האם יש מי שמסתכל על כל אלה? האם הגיע השלב בו איראן מקובעת דיה בשטח ומתחילה לפעול?
נראה שבדיוק השאלות הללו, הן שגרמו לצמרת הביטחונית לחשב מסלול מחדש ולצאת ממצב פסיבי למצב אקטיבי - כך מסגיר החודש האחרון בגזרת הצפון.
אם להתעכב על התבטאויותיהם של בכירים הרי שגם הטון הוחרף והאיומים נהיו יותר מוחשיים כלפי איראן (ליברמן: נשמור על האינטרסים שלנו, יהא המחיר אשר יהא"), אך לא כלפי חיזבאללה שבינתיים שומר על פרופיל נמוך, וכנגד אליו גם ישראל .(דוקטרינת המנעות, אמרנו?)
בישראל הבינו והפנימו היטב כי איראן כבר בנויה ומבוצרת צבאית בתוך הסבך הסורי,ואולי השעה להדוף את הניסיון הזה חלפה. לאחר הפסגה המשולשת פוטין-רוחאני-ארדואן באנקרה, ישראל גם מבינה כי יש לאיראן תוקף דיפלומטי לפעול בסוריה - מהרוסים ומהאיחוד האירופי שמגלה אוזלת יד במה שקשור לביצה הסורית.
השבוע לראשונה החוקים השתנו, והאריה החליט להיות זה שתוקף את התמנון האיראני ראשון. ייתכן ואיראן בישלה עוד פעולה התקפית-אווירית מבסיס T4 הידוע לשמצה, אך אין לדעת אם זה מה שהוביל לפעולה הישראלית החריפה.
בשורה התחתונה ובצעד חסר תקדים, מודה איראן לראשונה שישראל הרגה 7 מחייליה, והדבר כשלעצמו, מבלי לדעת בבירור מה הותקף בשדה"ת, מהווה תפנית בעלילה.
אם להסתכל על הדיווח החריג מאתמול שמספר כי איראן תכננה פיגוע קטלני בשטח ישראל, הרי שניתן להבין שישראל מנסה לתת לגיטימציה לפעילותה השבוע, מתוך הנחה שתגובה איראנית תבוא.
כמעט באותו זמן בו ישראל משחררת את הממצאים אודות הכוונה האיראנית לבצע פיגוע, נסראללה נושא נאום ומאיים מפורשות על ישראל, כשהוא מציין בהתרסה כי הוא בוחר את מילותיו בקפידה ומצהיר כי הגיעה "נקודת מפנה, המצב לא יחזור להיות כפי שהיה לפני". האם המשמעות בדברי נסראללה היא הסרת הכפפות וכניסה לנתיב של עימות חזיתי עם ישראל?
כשברקע הפעולה האמריקאית בסוריה, עולה שאלה נוספת שתשפיע על גורל העתיד: האם פוטין לא יתיר את החבל לאיראן ולחיזבאללה יותר ממה שהותר עד היום?
בהסתמך על שינוי הפאזה הישראלי, השבועה לתגובה איראנית-לבנונית-רוסית, והמהלך האמריקאי ואיסוף הכוחות במזה"ת, ייתכן כי אנחנו עומדים בפני ימים גורליים - האם שעת השין עבור ישראל הגיעה ועליה ליזום מהלך?
מטיילים בצפון.
קרדיט לתמונה: רובי המרשלג
*למצולמים אין קשר לנכתב*