אפליקציית אייפון לפורום סקופים  |  אפליקציית אנדרואיד לפורום סקופים  |  אפליקציית WindowsPhone לפורום סקופים

גירסת הדפסה          
קבוצות דיון פוליטיקה ואקטואליה נושא #24616 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 24616
עכשיו אפשר לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 6.10.17
2415 הודעות, 22 מדרגים, 44 נקודות.  ראה משוב
יום שלישי ב' באייר תשע''ח    09:17   17.04.18   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

מדינה של דמע ושחוק, של תוגה ושמחה, של כאב ותקומה. בין חושך לאור.  

 
   מדינה של דמע ושחוק, של תוגה ושמחה, של כאב ותקומה.

בין חושך לאור.

ביום רביעי בתי העלמין ברחבי ישראל יתמלאו, מצבות ירחצו, פרחים יונחו, נרות נשמה יודלקו, חברים יגיעו, בני משפחה יצטופפו, והיא תביט בכל העוטפים אותה ותחוש בודדה, כל כך בודדה, רוצה רק את ידו הקטנה של הילד שלה, את ידו החסונה של הבעל שלה, את ידו המלטפת של בן הזוג שלה, והחזן ירעים בקולו ''אל מלא רחמים'', וליבה מלא געגועים, גדוש בזיכרונות, עמוס בכאבים.
יום הזיכרון לחללי צה''ל, לנופלים במערכות ישראל, הוא יום הזהות הלאומית שלנו, עם מימד קדושה מסוימת.
בכל שנה אני נוהג לספר את המיוחס לענק הרוח הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ''ל, כשנשאל על ידי בחור בישיבתו בראשה עמד עד יומו האחרון 'קול תורה', האם לנסוע להשתטח על קברי צדיקים בצפון, השיב הרב אוירבך זצ''ל: ''בשביל להתפלל על קברי צדיקים יש צורך לנסוע עד לגליל? כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים, אני הולך לקברי החיילים שנפלו על קידוש השם''.
ביום רביעי יעטוף עם ישראל את המשפחות השכולות, יזכור ויזכיר את המחיר הנורא, את המחיר שאין לו מחיר על מות עלומים, יזכור ויזכיר את מלחמת הקוממות של עם ישראל שטרם תמה, יזכור, ירכין ראש, יביט בחושך האופף את המשפחות, את השכולים, וידליק נר קטן אחד לפוגג מעט מהחושך, נר של טוב, אהבה, חמלה, זיכרון, נר הגבורה האמיתית בשגרת היום יום.
עוד טרם שינבלו הפרחים על הקברים, עוד טרם שיכבו נרות הנשמה, עוד טרם שיתייבשו הדמעות על הלחי, עוד טרם שילכו איש איש לביתו, מותירים את הכואבים והמתגעגעים עם יקיריהם שאינם, יחלו ההכנות, כוורת הזיקוקין יוכנו, הדגלים יונפו, מוכרי הקצף והפטישים ימקמו דוכניהם, בתי הכנסת ילבשו לבן לקראת תפילת הודיה חגיגית, הבמות במרכז הערים יוצבו, הזמרים יכחכחו בגרונם, המנחים יתקנו תיקונים אחרונים, ראשי הערים יתלבטו עם עניבת סנופי או סולידית, חבורת הזמר תעשה חזרה אחרונה, הורה אפרוחים ימתחו שוב את הרגליים, החושך יתפוגג אט אט והאור הגדול, המסנוור, המכה ללא רחם, ההולם משהו יתפשט ויתפוס את מקומו. רבות נדון נושא המעבר מהשבר לריפוי, מהכאב לשמחה, מהשכול לחיים, מהחורבן לתקומה. יש במעבר זה משהו כמעט אל-אנושי, משהו שדורש תעצומות נפש גדולות, ובכל זאת המעבר הזה מהנהי והבכי, לשמחה ושירה, הוא מעבר רצוף מהמורות ומכשולים, חסמים וחומות, אך אפשרי, כמעט כמו החיים שלנו שממשיכים גם כשאבדנו את היקר לנו מכל, שזורמים גם אם לעיתים חדרי הלב לא נותנים להם אפשרות לעבור, גם אם חומות קטנות מחייבות גל ועוד גל ועוד גל עד שעוברים, עד שקופצים, עד שמדלגים.
המעבר הזה חיוני לנו, אנו שבחרנו בחיים, אנו מקדשי ערך החיים, אנו שאך לפני שעה בכינו על פרחים שנקטפו בטרם עת, על חלומות שנגדעו ועל תקוות שלא יתגשמו לעולם, אנו בחרנו להמשיך, נושאים בלבנו את חותם הצער, וצועדים לעבר תקוות החיים.
ובערב הדתיים הציונים הלאומיים יתפללו לשלום המדינה, לשלומה של מלכות ישראל, לשריה, יועציה, ראשיה, החרדים לא קוראים 'הלל', ועם ישראל יצא לרחובה של עיר לשמוח, לרקוד, לשיר, לאכול, ובעיקר להודות בלי תפילה, בלי הלל, אבל להודות ליושב במרומים, לצה''ל, על הפלא הזה הנקרא: מדינת ישראל. עם שקם מאפר, אוד מוצל מאש, עולים השבים לאדמת אבותיהם כי ערגו לירושלים, נכספו לרגבי אדמתה, חלמו על ארץ הקודש.
תסלחו לי שאני לא כותב הפעם על ההצלחות הכלכליות, הביטחוניות, החברתיות, הלאומיות, האקדמאיות, והמה רבים. הפעם אני מבקש לרקוד, לשמוח, לשיר, להתפלל ולהודות עמכם, אנשי הכפר והמושב, הקיבוץ והעיר, אזרחי מדינת ישראל הנפלאה, המפולגת, המשוסעת, האוהבת, החולמת, הנדיבה, העוטפת, מדינת העם היהודי, המכבדת אזרחיה מלאומים שונים, המחלקת לרעב לחמו, החסה על רך ודל, הנאבקת בשחיתות, המחפשת את המאחד והמחבר.
יש דברים רבים שצריך עוד לתקן, יש ליקויים, יש קשיים, יש משוכות, יש ויש ויש. אך תרשו לי אחיי ואחיותיי היקרים והיקרות, ביום חגה של המדינה, ביום חגנו אנו, נניח את הערות השוליים, חשובות ככל שתהיינה בקרן זווית, ליום וחצי בלבד, נביט שעות אחדות לפני, נזכור וניזכר בקורבן העצום, במחיר הנורא, נשבח, נפאר, נרומם, נהדר, נעלה ונקלס את מדינתנו על כל חסרונותיה, נראה את הארץ הטובה, את אנשיה, היפים, את צמיחתה ותפארתה, נרים כוסית לחיי העם הזה, המדינה הזו, לחיי עם ישראל.



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד




תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות