לוחמה מקדימה על התודעה בעזה  

בהנחה שכניסת צה"ל לרצועה תהיה בלתי נמנעת, מוצע כאן מסר, שלם ואמין, שיועבר מראש לתושבים  קיים סיכוי שהסברה כזאת תשפיע על ההתייחסות וההתנהגות של חלק חשוב מהאוכלוסייה המקומית ביחס לעימות הצפוי

    

במאמר שפורסם עוד ב-2014 הבאתי הערכת מצב וגם תוכנית מנומקת למדיניות קונקרטית (ונועזת), כחלופה לדרך הטיפול הקיימת במצב הביטחון בארץ ישראל, כאשר ה"סטטוס-קוו" המדיני הוא גם בלתי יציב וגם בלתי נסבל. כאן אתרכז ברצועת עזה, שלגביה, עקב האירועים הנוכחיים, כבר יותר אנשים אצלנו מבינים שלא יהיה מנוס מחיסול שלטון החמאס.

ברור למדי, כי מלאכת ההשתלטות על הרצועה תהיה קשה וכרוכה בנפגעים של כוחותינו, ועוד יותר של האוכלוסייה הערבית (מה שהיה יכול להיות קל יותר אילו הבינו לעשות זאת בהזדמנות של "עופרת יצוקה"). לטענתי אפשר לפעול להקלת התוצאות, במידה שתהיה לנו השפעה מוקדמת על התודעה של תושבי הרצועה.

יש בוודאי בין תושבי רצועת עזה לא מעטים הנאמנים בכל לבם לדרך של החמאס. אולם אצל רבים מהמשתתפים בפעולות האיבה, ההסתכנות היא רק ביטוי של מאיסה בחיים, ויאוש מכל סיכוי לשפר אותם.

לעומת אלה ישנם בוודאי רבים ממש, שמואסים מאוד בשלטון החמאס, בדרך שבה הוא מנהל את חייהם ובמה שהוא גורם להם על-ידי ההתעקשות להתעמת עם ישראל. כאלה מבינים, שלמרות ה"הישגים" של פגיעות ברכוש, לפעמים בנפש, ואולי גם בגאווה של צה"ל, אין לחמאס סיכוי כלשהו להכריע את ישראל ולהביא לשיפור בחיי הפלשתינים.

המדיניות המהוססת של ישראל תורמת לא מעט ליאוש המדכא של התושבים, להרגשה שהם לא יכולים להיחלץ ממצוקתם הקשה, פרי שלטון החמאס. לדעתי יש צורך לתת לאוכלוסייה הסובלת, תקווה של שחרור מידי החמאס.

כאן בהמשך תבוא הדגמה יוצאת דופן למהלך הסברתי המנסה להשפיע על הלך הרוחות. מתוך המסר שיובא, יהיה אפשר ללמוד על המדיניות שבה מוצע לנקוט. כאן ראוי להוסיף, כי חשוב שההסברה שתינתן לערבים תהיה אמינה לחלוטין, והיא לא אמורה לכלול שום הבטחה שלא מתכוונים לקיימה במלואה. אני סבור כי גם מי שלא מסכים עם תפיסתי והצעתי, ימצא בטקסטים הבאים של ההסברה המוצעת חומר לחשיבה מעמיקה יותר.

כאן אביא טיוטה לנוסח שיכול להיות תשדיר ארוך (כ-10 דקות) שאפשר להשמיעו לתושבי רצועת עזה. פרטי התוכן של טיוטה זו, יוכלו להיות מוגשים בתשדירים קצרים יותר, בסדרת שיחות, בכרוזים שיופצו ברחוב, וכן ברשת האינטרנט.

זוהי פנייה רצינית מאת מדינת ישראל אל כלל התושבים הנמצאים תחת שליטת החמאס ושאר הארגונים האלימים ברצועת עזה.

ברור לנו כי מרבית התושבים ברצועת עזה קיבלו בשעתו בשמחה את ההסכמים שהעבירו את השלטון במקום לידי רשות פלשתינית, וככל הנראה היה גם רוב שבחר ברצון את ארגון החמאס.

כיום ברור למדי, כי ההתפתחויות שהתרחשו מאז ועד עתה, בהחלט הכזיבו את הציפיות והתקוות של האנשים, כי הדרך שבה הלכו תביא אותם לחיים טובים יותר, של רווחה ושל כבוד אישי ולאומי. אנחנו יודעים כי אלה הנמצאים כיום תחת שלטון החמאס חיים במציאות קשה שוודאי לא התכוונו להגיע אליה.

אנו מעריכים כי די ברור לכם, כי לישראל אין שום צורך לגרום מצוקה לתושבי החבל. המצוקה הזאת אינה מועילה לישראל בכלום, והיא עוזרת רק לחמאס המשתמש בה כאמצעי של תעמולה ושל לחץ על גורמים בינלאומיים וערביים.

כאן המקום להודיע לתושבים המקשיבים לדברינו, כי ממש מנוי וגמור עם ישראל לא לאפשר בשום אופן את המשך השליטה של ארגון החמאס ואת הפעילות של שאר הארגונים האלימים ברצועה: בזמן שייבחר, והוא לא רחוק, תיקח ישראל את מלוא השליטה בשטח ותתחיל לנהל אותו בעצמה.

אין לנו כוונה להעביר את השטח לשליטת הרשות הפלשתינית, כי איננו בוטחים ביכלתה לנהל בו את החיים בדרך שתתן את מלוא הביטחון והרווחה שלהם ראויים אתם, התושבים של רצועת עזה, כמו גם שכניכם הישראלים. התושבים יכולים לזכור את הזמנים שבהם חיו תחת שלטון ישראלי וגם בשכנות קרובה לכפרים יהודיים לפני שאלה פונו מהרצועה, ויכולים גם לשאול את עצמם איך כל זה עומד בהשוואה לטיב החיים המתנהלים כיום.

אמת שהיו גם גורמים שלטוניים ואחרים ישראלים שלא נהגו די התחשבות וכבוד בצרכי הערבים, ונוספו גם קשיים והגבלות שנגרמו עקב ההתמודדות עם פעולות "ההתנגדות" השונות; אמצעי ביטחון שננקטו גרמו לעתים לקשיים ואולי גם השפלות שאיש לא הרוויח מהם. לכך נאמר מייד, כי יהיו הבדלים חשובים מאוד לטובה בין אופי השליטה שישראל תפעיל הפעם לבין מה שאתם הכרתם מן העבר, כפי שעוד נפרט.

אנו מבינים כי ההשתלטות של ישראל תהיה כרוכה בלחימה, שככל הנראה, למרבה הצער, תגרום לאבדות לא קלות, אולי משני הצדדים, לרבות פגיעה בבלתי לוחמים. הפעם המחיר הזה לא ירתיע אותנו - לא עוד: הגענו למסקנה, כי לאור האופי של החמאס ושותפיו, אין ולא תתקיים גם בעתיד, דרך בלתי צבאית להפסקת הנזק וההרס החמורים שהם ממשיכים להמיט על תושבי הארץ, וכבר הגיע הזמן לחדול מן הסבלנות הרבה שגילתה ישראל עד כה.

ככל שנצליח לבנות ברצועה מערכות חיים יציבות, בטוחות ויעילות יותר, כך גם יגדלו הרווחה והחופש האישי של התושבים. מעתה, לא יהיה מקום עוד ליאוש הכללי, והרצון להמשיך בחיים טובים יגבר על אותה העדפת המוות, ששלטון החמאס כל-כך מתאמץ לנטוע באוכלוסייה, במיוחד בקרב הצעירים יותר.

שליטת ישראל בשטח אמורה להביא לשיפור במצב הביטחון - נפש ורכוש - של כולם, ישראלים ופלשתינים. ברור שתופסק שליטת המנגנונים המדכאים, ותהיה התמודדות יעילה נגד חתרנות ופיגועים. השיפור הזה, ככל שהוא יצליח, אמור לאפשר חידוש ההעסקה של תושבים במשק הישראלי. ככל שהביטחון יגבר, כך יוחזר הרבה מחופש התנועה שהפלשתינים הפסידו, לרבות ביקורים, טיולים ובילויים בישראל, וכן נסיעות לחו"ל.

כאמור, אנו מתכוונים להתנהל בשטח בדרך טובה יותר מזו של הממשל הצבאי שהיה בעבר. הדברים הבאים יכולים להדגים זאת.

יושם דגש על הרווחה של האוכלוסייה: ייעשה מאמץ להחזיר לאוכלוסייה במהירות אספקת חשמל מלאה ורצופה, גם ללא קשר למימון מבחוץ. יינקטו לא דיחוי צעדים דרושים לשיקום אספקת המים. תהיה דאגה למצבם של נזקקים ושל מובטלים ומשפחותיהם. יהיה עידוד של יזמה עסקית. ככל שמצב הביטחון ירשה, גם יורחבו תחומי הדיג הימי.

לא נישען על פעולת ארגוני סיוע וצדקה, אך כאלה יורשו לפעול, בפיקוח על תקינות השימוש במשאביהם. יהיה מסע לחיסול השחיתות, בפרט: הפסקת זכויות-יתר כלכליות של בעלי תפקידים וכוח. תימנע גביה כפויה של דמי-מעבר ותרומות. סכסוכים ועימותים בין ישראלים ובין פלשתינים יטופלו לפי עקרונות של חוק וצדק עם שוויון אישי, ותינתן הגנה יעילה יותר מפני ונדליזם ומפני גזל.

בתוך כך תופעל הגנת-יתר על הזכויות והביטחון האישי של נשים. גם מיעוטים דתיים (כגון נוצרים) יזכו להגנה מפני רדיפה ופגיעה. לא תהיה אפליה לרעה של תושבים בשל התווית של "פליטים", וגם לא תהיה אפליה במתן סעד וסיוע בהקשר של "פליטות".

יוקם בשטח מוסד יעיל, ובעיקר: נגיש לכל אחד, שיהיה מוכן לקבל, ומוסמך לברר ולבדוק, תלונות של האוכלוסייה כנגד עוולות וקיפוח או שגיאות של ניהול מצד גורמי שלטון ומוסדות ציבוריים. עובדי ציבור קיימים ששירותיהם נחוצים, ימשיכו בתפקידם באחריות השלטון הצבאי, בתנאי שיבצעו אותו בנאמנות וללא חתרנות. בשלטון המקומי תישמר ככל האפשר אוטונומיה מבוקרת לטובת התושבים.

יתקיים חופש עיתונות, וכן עידוד של חילופי דעות חופשיים. ברדיו ובטלוויזיה הפלשתינים לא ישודרו תכנים שקריים ומסיתים, אך תהיה אפשרות לדיונים מדיניים, כולל ביטויי אופוזיציה - זאת לצד קבלת טיעוני נגד מטעם מדינת ישראל.

יהיה כמובן איסור על הסתה לפעילות בלתי חוקית וכן על לשון הרע, ולא תהיה סובלנות להתפרעויות, אך מעבר לכך, יהיה חופש גמור של הבעת דעות, לרבות בעניינים מדיניים. החופש יכלול גם רשות לבקר את המימסד הישראלי ומדיניות ישראל בכל תחום שהוא, להעלות תלונות, לבטא מחאה ולהציג דרישות לשלטונות. מביעי דעות יהיו מוגנים על-ידי השלטון בכל האמצעים.

בתוך זה, תובטח הגנה ביטחונית מלאה גם על אותם תושבים שיחוו דעתם בזכות חיים בשלום עם התושבים היהודים של ארץ ישראל ועם מוסדותיהם. שירותי הביטחון יופעלו לפי הצורך, כדי לסכל מזימות של פגיעה במי שיבחר להעדיף בגלוי את הדו-קיום עם ישראל על פני שאיפות של הרס ואסון, כל זאת, כאמור, מבלי להתנכל למשמיעי ביטויים מילוליים, אפילו חריפים, כנגד ישראל.

חופש הביטוי הכללי שצויין לעיל, לא יחול על המערכות של חינוך הילדים והנוער. בניגוד להתנהלות ישראל בשטחים בעבר, הפעם תהיה התערבות בתכני הלימוד, ויהיה פיקוח על תיפקוד המורים. פעולות החינוך יטוהרו מכל מסר של שנאה לבני אדם ושל העדפת המוות על החיים, ותובטח רמת לימודים שתתרום לחיים העתידיים של הצעירים.

דברים אלה נאמרים לכם כדי שתדעו לאיזה עתיד להתכונן. ברור שהדברים הטובים יקדימו להתממש ככל שתהיה לכך עזרה מאת התושבים.

לקראת המעבר שעתיד להתבצע, אנו מביאים מספר המלצות לתושבים שהשכילו להבין את המצב.

1. עשו כל מאמץ להתרחק ממצבים שבהם תוכלו לשמש כבני ערובה בידי הארגונים האלימים;

2. השתדלו לא להיות בקרבת-מקום למפקדות ומתקנים של הארגונים, למגורים של בכירים, לפעולות ולאירועים שהם יוזמים;

3. שמרו ככל האפשר על הילדים והצעירים במשפחותיכם מפני מעורבות בפעולות מסוכנות; הסבירו להם כי צפוי עתיד טוב יותר;

4. במידת האפשר שתפו במידע הנמסר כאן כמה שיותר תושבים, כדי שבבוא הזמן המעבר לחיים הטובים-יותר יהיה פחות קשה.

ובאמת אנו מאחלים לכם ולעצמנו שהשינוי הבלתי נמנע הזה יתרחש בכמה שפחות כאבים ואובדנים, וכולנו נצא למרחב במהרה.

אנו מפרסמים כבר מעכשיו מספרי טלפון שבהם תוכלו לשאול אותנו שאלות או להעביר לנו רעיונות שיעלו בדעתכם.

מה שהוצג כאן, זו דוגמה לביטוי המדיניות המוצעת לישראל, בתוך ניסוח של דברי הסברה לאוכלוסיית הרצועה.

בהחלט אינני מתעלם משאלה חמורה ביותר: עד כמה יכולה מדינת ישראל לגייס בתוכה אפשרות לקיים ולנהל את השלטון בשטח ברוח שתוארה כאן. עם זאת יש לקבוע כי בנייה של היכולות הנדרשות למטרה הזאת בתוך החברה שלנו, הינהממילא בגדר צורך חיוני כללי לעתידה של מדינת ישראל - גם ללא הטיפול בסוגיה שנדונה כאן. לסיום אזכיר, כי במסמכי החזון של אחריות לאומית אפשר לראות פירוט מנומק של כלל ההתנהלות המוצעת ליישום בשטחי ארץ ישראל.

מאמר מאת: אשר שלאין