מהפכת הפקידים: הכרזת מלחמה על הדמוקרטיה הישראלית  

“המצב בו מדינת ישראל נמצאת היום הוא דמוקרטיה חלקית, דמוקרטיה למראית עין”, כך אומר ח”כ אמיר אוחנה בשיחה עם ‘מידה’ לאור סערת חוק היועמ”שים. כזכור, הצעת החוק שהגיש ח”כ אמיר אוחנה יחד עם התנועה למשילות ודמוקרטיה נועדה לחזק את השר המכהן במינוי יועצו המשפטי, במטרה לסייע לנבחרי הציבור ליישם בצורה יעילה יותר את המדיניות לשמה נבחרו.

“הביקורת הכי מוצדקת שאנחנו נבחרי הימין מקבלים מציבור הבוחרים היא ‘למה בחרנו בכם ואתם לא שולטים? למה אתם רק מדברים ולא עושים?’, והם צודקים”, אומר אוחנה ומוסיף כי אחת הסיבות לכך היא מה שהוא מכנה “השתוללות הפקידים”: “אותם פקידים ויועצים טוענים שהם אמונים על שמירת האינטרס הציבורי, אבל זה לא עובד ככה בדמוקרטיה. מי שנבחר ברוב והרכיב קואליציה הוא זה שאמור לבצע את רצון הציבור, ולא פקידים שלא זכו לשום אמון מהציבור, לא יכולים להיות מפוטרים ולא יבואו אחת לארבע שנים לבקש את אמונו – אבל מחליטים עבורו”, הסביר.

בהתייחס לחוק היועמ”שים אמר אוחנה כי “זה אחד מהצעדים שנועדו להגשים את הדמוקרטיה ולבטא את רצון הציבור ולא את רצון הדרג הפקידותי. מה שקורה היום זה שאם שר רוצה להוביל מהלך אבל היועץ המשפטי מתנגד, אז המהלך הזה לא יעבור. השר לעולם לא הולך נגד היועץ, אבל ליועץ אין בעיה ללכת נגד השר. את המצב הזה אנחנו באים לתקן”.

האופוזיציה מבפנים

אז מי שולט באמת במדינת ישראל ומנהל אותה – נבחרי הציבור או חבורה של פקידים שאיש מעולם לא בחר? לפחות לפי אירועי השבועות האחרונים, התשובה ברורה. אמנם מבנה השלטון בישראל (בו תמיד היה לפקידות כוח רב מידי) לא השתנה מהותית, אך נראה שבשנים האחרונות הפקידות עושה בכוחה שימוש מופרז ופומבי בצמתי קבלת החלטות חשובים.

כאשר נשאל היועץ מנדלבליט כיצד הוא יכול כעובד ציבור להתנגד להצעת חוק ממשלתית, בניגוד גמור להנחיות האוסרות עליו להתבטא כך, השיב: “צריך לזכור שיועץ משפטי הוא פקיד, אבל לא סתם פקיד, אלא כזה שהממשלה מינתה כדי שיהיה אמון על שמירת החוק”. האבחנה הזו בין נורמות הציות לשלטון החוק הובנה היטב במסדרונות משרד המשפטים, שעובדיו החלו להתנהל לא כעובדי מדינת ישראל אלא כפעילי ארגון אזרחי אופוזיציוני.

אחת מלוחמות האופוזיציה הבולטות ביותר הייתה המשנה ליועמ”ש דינה זילבר, שנשלחה לחזית המערכה בכנסת והתנגדה לשורה נוספת הצעות חוק שאישרה הממשלה. זילבר זכתה לגיבוי מיועמ”שים אחרים במשרדי הממשלה, ששלחו למנדלבליט מכתב חריף בו הפצירו בו להתנגד לחוק ו”לנקוט בכל הפעולות הנדרשות על מנת שההצעה לא תקודם”, וכרגע עומדת במרכז סכסוך מתמשך מול שרים וחברי כנסת.

הצבא מצטרף לחגיגה האנטי-דמוקרטית

אבל מרד היועמ”שים היה רק ההתחלה. התפיסה הזו מחלחלת גם לצבא. הנה האלוף יאיר גולן, בעל רקורד מוכח של התבטאויות אנטי-דמוקרטיות שנויות במחלוקת וחריגה מסמכות, שממהר להצטרף לחגיגה ולתרום לציבור הישראלי את הגיגיו בנושא.

בראיון בשבוע שעבר ב-103FM תקף גולן שרים בממשלת ישראל וקבע כי דבריו של השר בנט על המשפטיזציה העודפת בצה”ל “מחלישים את הצבא והמדינה”. כאשר נשאל על ‘נאום התהליכים‘ המפורסם שלו, בו ביקר בצורה חריפה את הציבור הישראלי ואת נבחריו (שעליו מעולם לא התנצל), אמר גולן: “משרתי הציבור צריכים להשמיע את קולם כשהם חושבים שהדברים הולכים בכיוון לא נכון”.

היכן למד גולן את התפיסה הזו, המנוגדת לחלוטין לכל גישה דמוקרטית? אולי מהקדושה המעונה של הדת הפרוגרסיבית, דינה זילבר, אותה שיבח כ”משפטנית מהמעלה הראשונה”. גולן המשיך והגן בגופו ממש על מערכות המשפט הצבאית והאזרחית, שרק לאחרונה חשפנו כאן במידה כיצד הן נמנעות בכל מחיר מהריסת בתי מחבלים. ניתן רק לקוות שאלופי צה”ל יגלו את אותה רוח לחימה שהם מפגינים מול שרי הממשלה, גם מול האויב בשדה הקרב.

הלכו הברקסים

אם בכירי צה”ל והיועמ”שים שכחו מה זו דמוקרטיה, מה לנו כי נלין על שאר פקידי ישראל שהולכים באותו תלם לא דמוקרטי? אם בעבר היה ניתן להגדיר פעולות כאלה כחתרנות הנעשית במחשכים והרחק מעיני הציבור, הרי שהיום הכל כבר גלוי ומתרחש ללא בושה.

שימו לב למקבץ חלקי רק מהשבועות האחרונים. מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד מתנצח בפומבי עם יו”ר ועדת הכספים ח”כ משה גפני ומאיים עליו שלא יטפל בפניותיו, יום לאחר שנחשף כי איים להפסיק תקציבים למשרדי ממשלה אחרים; חתימת ישראל על הסכם ההגירה האובדני של האו”ם נעצרה ברגע האחרון, לאחר שנדונה במשך כשנתיים בדרגי הפקידות של משרד החוץ (“אנחנו לא פונים לדרג המדיני בבקשה לאישור כל זמן שאין מה לאשר”, אמר בכנסת סמנכ”ל משרד החוץ); קצינה במנהל האזרחי שמחברת דו”ח ודורשת להפסיק את הסיוע לתושבי יצהר; עובדות סוציאליות שמנסות להשפיע על המדיניות הכלכלית; ועוד לא התחלנו לדבר על בכירים במשטרה שמחלקים ציונים לנבחרי ציבור.

פקידי ישראל התרגלו במשך עשורים לשלוט בכל מה שמתרחש פה, ממש כמו מלכים מימי הביניים שהכס ניתן להם בחסד האל, וכל זאת תחת אצטלה של “שומרי הסף”. אלא שאותם שומרים שהעניקו לעצמם כוח מוחלט הסתאבו עד היסוד, ועצם המחשבה על הפסד חלק מן ההגמוניה שלהם מביאה אותם להשתוללות חסרת בלמים. הם לא רק חותרים לקדם סדר יום משלהם, אלא פועלים ומתבטאים בפומבי נגד השרים שאותם הם אמורים לייצג ונגד חברי הכנסת שאמורים לפקח עליהם.

זהו המבחן הראשון במעלה של נבחרי הציבור שלנו. לפני כל הדיבורים על בעיות בביטחון, בכלכלה או בחינוך, חייבים להשיב לישראל את הרוח הדמוקרטית ולכונן מחדש את שלטון העם באמצעות נציגיו. כל עוד המילה האחרונה שמורה לפקיד או ליועץ משפטי, לא נוכל לעולם ליישם מדיניות ולהתמודד עם הסוגיות החשובות ביותר שעל סדר היום. הפקידים בישראל ביצעו מהפכה שהפכה את ההצבעה בקלפי לבדיחה עצובה; כפי שאמר ח”כ אוחנה – הגיע הזמן לתקן.