ש-עצמון
חבר מתאריך 10.4.16
33079 הודעות, 165 מדרגים, 300 נקודות. ראה משוב | יום ראשון ח' בטבת תשע''ט
10:25 16.12.18 |
  
 
|
לשקם את תפיסת הביטחון
 |
"אסטרטגיית ההכלה" היא המכנה המשותף לירי המחבלים בשערי עפרה ולירי בגבעת אסף ביום המחרת, ושני המקרים קשורים בעבותות ל"מבצעי הגבורה" לחשיפת מנהרות חיזבאללה בגבול הצפון. שלושתם, ואחרים, הם יוצאי חלציה של התפנית האומללה במדיניות הביטחון הלאומי שהשתרשה בישראל אחרי מבצע שלום הגליל ב־1982. היא הסבה נזק עצום לביטחון, עד כדי הרס, מבלי שאיש העלה אותה לדיון או החליט לאשרר מפנה קיצוני כל כך בחייה של מדינת ישראל.
עד למפנה זה פעל צבא ההגנה לישראל בהתאם לתפיסת הביטחון הלאומי, כפי שנהגתה והושרשה על ידי ראש הממשלה הראשון, בן־גוריון. בהתאם לה, נדרש צה"ל לבצע את המלחמה בשטח האויב, דבר המחייב לשמר את הברירה בידינו, לנהל אותה בזמן קצר לנוכח מגבלות המערכת הבינלאומית, ולסיימה בהכרעה נקודתית ברורה שתותיר הרתעה של ממש.
כיצד אירע, אפוא, שאחרי שהקימונו מדינה יש מאין, בשילוב מופלא של קליטת עלייה ובניית תשתיות תוך כדי לחימה מתמשכת, ביצענו אחרי 35 שנות עצמאות "פניית פרסה" שבמסגרתה נותצה, נשחקה ונגרסה עד כלות תפיסת הביטחון המפוארת של דור המייסדים. כך נזרעה לה אסטרטגיית ההכלה, שאין רעה ממנה לביטחון בכלל, ונגד טרור בפרט, משום התמקדותה אך ורק בשמירת הרכוש והנפש. פירושה של אסטרטגיה זו הוא הפקרת היוזמה והעברתה לידי האויב, באופן המאפשר לשונאי ישראל לקבוע את המועד, המקום והעוצמה של הפגיעה בחיילינו ובריבונותנו.
לא לחינם, בעטייה של הרדידות השלטת בהבנת הביטחון, מתאפיינת החשיבה הלאומית באמות המידה הנושנות של פעם, מבלי להפנים שזה 35 שנים, בעקבות המפנה במדיניות הביטחון הלאומי, השתלטה באקראי אסטרטגיית ההכלה. היא זו שהביאה לאובדנה של הברירה לצאת למלחמה, להיעדר הקפדה על ניהולה בזמן קצר (ראו מקרה 51 ימי מבצע צוק איתן) ולסיומה בהכרעה נקודתית ברורה, שמשמעותה היחידה: ויתור מרצון על גורם ההרתעה.
בהיעדר הרתעה, אין כל תימה שחמאס מכתיב את המדיניות, לרבות מאפייני ותנאי ה"הסדרה". כמותו ארגון חיזבאללה, שזה זמן רב "הפסיק לספור" את החזק בצבאות המזרח התיכון, לאחר שגירש אותו בבושת פנים מלבנון; קל וחומר בזכות ה"תיקו" מול צה"ל במלחמת לבנון השנייה. הנה לכם הסיבה וההסבר לפשר חפירות המנהרות תחת שטחה הריבוני של ישראל, ללא כל חשש מתגובתו של צה"ל. ואילו אצלנו, בדיוק הפוך: כמה חשש המחישה דרישת הרמטכ"ל מהקבינט (לפי הפרסומים) להתמודד בחזית אחת, לצד הדרמה שליוותה את הפעולה ההנדסית לחשיפת מנהרות חיזבאללה, כאילו מדובר בכיבוש הירח.
אין כל פלא שבלית הרתעה, גם ארגוני הטרור בשומרון ויהודה, ואיתם בני ובנות פלשתין, חדלו לראות בלוחמי צה"ל גורם מרתיע. התופעה המצערת מומחשת בכל יום בהשלכת אבנים ובקבוקי תבערה, הסתערות ילדות על חיילי צה"ל כשבידיהן מספרי נייר, פעולות דקירה של בני תשחורת, ולכל אלה נלווים ניסיונות הדריסה והירי מרכבים חולפים.
לאחר 35 שנים שבמהלכן מימשו ראשי המטכ"ל וממשלות ישראל לדורותיהן את אסטרטגיית ההכלה, מתבקש אפוא לשנות כיוון. יש לחזור לתפיסת הביטחון הלאומי הקודמת. זולת האשליות שפוזרו במחוזותינו בלי חשבון, הדבר העיקרי לא השתנה ונותר כפי שהיה: נחישות האויב.
{הכותב תא"ל (מיל') אמציה (פצי) חן שהיה מפקד סיירת שקד }https://www.israelhayom.co.il/opinion/616157
"חיינו הממהרים וחיינו העוברים לאט. דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד".{י.עמיחי} |
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
