המשטרה לא חקרה את האנשים הנכונים בתיק 4000 (ישראל היום)  

פרשת המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי־כץ לעו"ד ערן שחם־שביט, מוכרת בציבור בעיקר בשל החשש ל"תיאום" פסול בין השופטת לחוקר הבכיר, לפני דיון שעסק במעצרים בתיק 4000. אך זהו רק היבט אחד של האירוע, שמזקק לתוכו את הדרמה הגדולה של תיק 4000, ומגלם את נקודת המפנה שבה חקירה פיננסית של רשות ניירות ערך - הפכה לחקירה פלילית באשמת שוחד שמעורב בה ראש הממשלה.
כזכור, בפברואר אשתקד "תפסו" מצלמות ערוץ 10 את מסך הסלולרי של עו"ד שחם־שביט וצילמו התכתבויות שלו עם השופטת. המשפט שנצרב בתודעה היה "תיראי מופתעת", שכתב שחם־שביט לפוזננסקי־כץ בנוגע לבקשות המעצרים שתכננה המשטרה להגיש, אך משפט חשוב לא פחות חשף מתח שהתקיים בין חוקר רשות ניירות ערך שחם־שביט לבין חוקרי המשטרה.

לאחר שהוא מתדרך אותה בקצרה על בקשות המעצרים (וכאן נכתב "תיראי מופתעת" המפורסם), רמז שחם־שביט כי המשטרה דרשה מעצרים ממושכים יותר, שאליהם הוא התנגד. שחם־שביט אמר אז: "זה עלה לי בדם. כמעט הרביצו לי או עצרו אותי בלהב".

רגע זה הוא אירוע מכונן. תיק 4000 החל בחקירה של רשות ניירות ערך, שעסקה בהחלטת מנכ"ל משרד התקשורת לאשר לבזק לבטל את ההפרדה המבנית בין בזק ל"יס". עוד עסקה החקירה בחשד לעבירות דיווח, מרמה והפרת אמונים מצד הבעלים אלוביץ', בכירים בבזק וב"יס", ומצד שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת.
עד ליוני 2017 התנהלה חקירה סמויה בפרשה, ובסיומה נעצרו חלק מהחשודים. רשות ניירות ערך סיימה את עבודתה בתיק בנובמבר 2016 והגישה את המלצותיה. כך הסתיים השלב הראשון - חקירה פיננסית־פלילית במהותה, שבסיכומה לא עלו חשדות הנוגעים לנתניהו.

בפברואר 2018 חל המפנה, כאשר המשטרה נכנסה לתמונה וביצעה מעצרים נוספים. הפעם נעצרו מלבד פילבר, אלוביץ' והנדלר, גם יועץ התקשורת של משפחת נתניהו ניר חפץ, ונפתח תיק 4000: פרשת השוחד שבה חשוד נתניהו.

לגעת בעצבים החשופים
אירוע המסרונים אירע בדיוק בנקודת הזמן שבה הפרשייה עברה מטמורפוזה, והדיון הפנימי בין שחם־שביט לאנשי להב בשאלת המעצרים נגע בעצבים החשופים של הפרשה.
מכאן והלאה הפך התיק הסולידי והסגור של רשות ניירות ערך לחקירה סבוכה הרבה יותר, אשר נידונים בה עבירות מעורפלות ומעורבים בה שלל גורמים אינטרסנטיים ופוליטיים. בדצמבר 2018 אף המליצה המשטרה להעמיד לדין את נתניהו ורעייתו בטענה כי "רה"מ פעל לקידום ענייניו של שאול אלוביץ' בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק־'יס' תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה".

מאז פורסמו ההמלצות, נחשפו כמה "חורים" וקשיים בטענות המשטרה. הטענה הבסיסית של התיק עומדת על שתי רגליים. האחת - נתניהו קידם את ענייניו העסקיים של שאול אלוביץ' במשרד התקשורת, והשנייה - הדבר נעשה תמורת סיקור אוהד שקיבל ממנו באתר וואלה. כפי שפורסם ונידון כבר בכמה במות, קשה לבסס את הרגל השנייה. ניתוחים שעשו גלעד צוויק מאתר מידה ואלי ציפורי מהעיתון "גלובס" - מלמדים כי נתניהו לא זכה לסיקור אוהד באתר וואלה, ואולי אף להפך. במהלך בחירות 2015, תקופה רגישה מצידו של נתניהו, הופיעו כלפיו כתבות ארסיות בנושאים מרכזיים מבחינתו.

גם בכל הנוגע לרגל הראשונה של התיק, הטענה שלפיה נתניהו "סייע" לאלוביץ', יש הטוענים כי קימיים קשיים לא מועטים. מי שטורח לעקוב אחר הפרשה ולכתוב בנושא באדיקות הוא נצ"מ בדימוס אבי וייס, עורך אתר "טלקום ניוז", שעוקב באופן הדוק אחר הנעשה במשרד התקשורת והרגולציה בתחום.

כשמדובר על סיוע לאלוביץ', מדברים על שלושה נושאים מרכזיים: הראשון, אישור שניתן לחברת בזק לרכוש חלק נוסף ממניות "יס", דבר שהפך אותה לבעלת השליטה בחברה והניב לבעלים אלוביץ' כ־680 מיליון שקלים באופן מיידי, ועוד 370 מיליון שיינתנו בהמשך. דבר זה מכונה "מיזוג בזק־'יס'".

השני הוא ניסיון לאשר לחברה לבטל את "ההפרדה המבנית" שבין בזק ל"יס" - שהיה מאפשר לקזז את הפסדי "יס" ובכך לחסוך בחובות מס; והשלישי הוא הטבות רגולטוריות שונות שנטען כי בזק קיבלה במהלך תקופתו של נתניהו במשרד. שלושת האלמנטים האלו נחשבים ל"תמורה" שהעניק נתניהו לאלוביץ' תמורת הסיקור באתר וואלה, והם מהווים את התשתית לטענת השוחד.

"פייק תיק"
אתרו של אבי וייס בשם "Telecom News" עלה לכותרות לפני כשבועיים, כאשר שלמה פילבר עשה "לייק" לאחת הידיעות באתר תחת הכותרת: "המסמכים בנושא בזק־YES ('תיק 4000') מוכיחים 'תפירת תיק' לאיש הלא נכון!". לדעת וייס, פילבר רצה להעביר איתות: "הוא יודע שאני דובר אמת. שמדובר ב'תפירת תיק'. אני רואה בזה מסר מאוד ברור: לא כדאי לכם להעלות אותי על דוכן העדים. מעניין שהמשטרה הגיבה ותדרכה את הכתבים, שגם בלי עדי המדינה אנחנו נסתדר. המשטרה הבינה טוב מאוד את המסר.

"זה לא אישי אצלי. אני לא חבר בשום מפלגה ואני אפילו לא מחבב את ביבי ולא הצבעתי בעדו. אבל כשאני רואה דבר כזה, ורואה שנתפר פה תיק בחוטים גסים, זה מטריד אותי מאוד כאזרח", מדגיש וייס. "אני מחזיק במסמכים. זו המצאה של תפירת תיק על ידי יצירת עבירות שאינן. העובדות מאוד ברורות בעיניי: המשטרה לא חקרה את האנשים הנכונים בפרשה הזו, הגיעה למסקנות הלא נכונות ושום דבר בהמלצות שלה לא קשור למציאות".

לדבריו, "נושא החתימה על מיזוג בזק־'יס' בנוי על מסמכים שפרסמתי וניתחתי בזמן אמת. ככה שאני מכיר את המערכת הזו מבפנים. מדובר בטענה שאין לה יסוד. ממש פייק תיק", אומר וייס בלהט.

"טוענים שההחלטה של נתניהו לאשר את מיזוג בזק־'יס' התקבלה בחופזה. הסיפור שהתחיל הרבה לפני תקופתו של נתניהו, נידון במשך 11 שנה. להערכתי, עסקו בזה במשך השנים יותר מ־150 אנשי מקצוע. בסופו של דבר, כשנתניהו קיבל לידיו לחתימה את האישור, שעבר את כל המנגנונים ושומרי הסף האפשריים - הוא כמעט שלא היה יכול שלא לחתום".

הטענה היא שנתניהו אישר את המיזוג ללא התנאים שקבעה מועצת הכבלים והלוויין.
"זה לא נכון. מי שאומר את זה, לא מבין כיצד עובדת הרגולציה בשוק הזה. על פי החוק, החלטות מועצת הכבלים והלוויין הן חלק בלתי נפרד מהרישיון שניתן לחברות בתחום, אפילו אם התנאים הנכללים בהחלטות הללו לא מפורטים במפורש ברישיון.
"מה שחשוב זה שהחברה קיבלה את החלטת המועצה שבה יש את התנאים. ככה זה עובד. כשנתניהו חתם על האישור, מצוין שם שהוא נסמך על החלטת המועצה, והתנאים שנכללו בה הם חלק מהרישיון והם מחייבים את 'יס' לכל דבר ועניין. אז מי שטוען שהמיזוג אושר ללא תנאים, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר".

יש כאלה שטוענים שמעבר לתנאים שהציבה המועצה, מנכ"ל משרד התקשורת דאז אבי ברגר רצה להציב תנאים נוספים שבסוף לא נכללו ברישיון.

"זה חוסר הבנה נוסף. אישור רכישות בתחום הטלוויזיה אינו בסמכות משרד התקשורת אלא תחת מועצת הכבלים והלוויין, וממילא למנכ"ל משרד התקשורת אין אמירה בנושא שאינו בסמכותו. נכון שברגר ניסה להתערב, ושקל להציב תנאים נוספים ואף נפגש עם ראשי 'יס' כמה פעמים בנושא, אבל הוא בעצם פעל בחוסר סמכות ורק יצר כאוס רגולטורי שלא לצורך.

"ברגר קיבל את הבקשה של 'יס' בקיץ 2014, בתקופת ארדן במשרד. אישור הרשות להגבלים עסקיים, שנחשב לחשוב ביותר, ניתן בתקופה זו. אם שניהם התנגדו, כמו שהם טוענים לפתע היום, היה להם זמן להודיע ל'יס' שהם מתנגדים. קרה בדיוק ההפך. בתקופת ברגר נוהל מו"מ גם על ידיו וגם על ידי אנשי המקצוע מול 'יס'. כל התנאים סוכמו וכל החומר היה מוכן, עבודה של כמעט שנה. ההצבעה הסופית אמנם בוצעה אחרי שברגר פוטר, אבל ההחלטה והתנאים כללו את כל מה שעבדו עליו ביסודיות קודם. כולם הצביעו בעד ולא היתה שום התנגדות".

אתה כותב באתר שבעצם המשטרה חוקרת את האנשים הלא נכונים. מה הכוונה?
"שים לב את מי חקרו ואת מי לא. חקרו בכירים במשרד התקשורת כמו אבי ברגר והרן לבאות, למרות שכפי שהסברתי הם לא רלוונטיים לאישור הזה. חקרו את השר לשעבר גלעד ארדן, למרות שהוא כבר לא היה במשרד מדצמבר 2014, שזה רוב התקופה הרלוונטית.

"ואת מי לא חקרו? את הגורמים שכן רלוונטיים - הממונה על ההגבלים ד"ר אסף איילת ואת 13 חברי מועצת הכבלים והלוויין, כולם מקצועיים, בלתי תלויים, שלא קשורים לנתניהו. גם לא חקרו את היועצת המשפטית של המשרד, שהסכימה למיזוג אחרי בדיקות שלה.

"היחידה שחקרו היא ד"ר יפעת בן חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, והיא אמרה שהיא ישבה על הנושא הזה שנה שלמה, לא ידעה כלום מביבי והקשרים שלו, והגיעה למסקנה שהכל כשר ואישרה. למה אתה חוקר אנשים שאין להם בכלל סמכות בנושא? לא נותן לי מנוח הדבר הזה".

"עבדו נקי"
הטענה הבאה בתיק קשורה לאישור שפילבר נתן לביטול ההפרדה המבנית בין בזק ל"יס". על כך אומר וייס כי "זה הבלבול הגדול בתיק הזה. מערבבים בין מיזוג בזק־'יס' שעליו חתם נתניהו על פי דין ב־23.6.15, לבין הניסיון לבטל את 'ההפרדה המבנית', שהתרחש במשרד אחרי שנתניהו כבר עזב אותו, ונוהל בעיקרו על ידי שלמה פילבר שפעל לבד.

"נתניהו הפסיק לעסוק בענייני בזק בהוראת היועמ"ש ב־14.6.16, ועזב את המשרד בפברואר 2017. פילבר הוביל את ביטול 'ההפרדה המבנית' לקראת סיום שנת 2016, כשביבי כבר חצי שנה לא עסק בבזק.

"הנושא הזה נבדק על ידי רשות ניירות ערך והוביל לחקירה שכללה גם עניינים הנוגעים לדיווחים פיננסיים של בזק ו'יס' בנוגע לעסקת המיזוג. ברשות ניהלו חקירה סמויה במשך תקופה ארוכה, ובמשך כל התקופה הזו שמו של נתניהו לא עלה בכלל. אם נתניהו היה קשור למהלך הזה, הם היו מזמנים אותו לחקירה אצלם. כל מי שהיו נגדו ראיות נחקר, נעצר והכל תפור פיקס. עבדו נקי. גמרו את התיק והגישו אותו עם המלצות. אבל את נתניהו הם לא זימנו בכלל לחקירה".

אז כיצד נולד בכלל תיק 4000?
"כשהגיע מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, והתחיל לטעון שמדובר בהטיית הסיקור והביא הקלטות שלו עם אלוביץ' ועוד אנשים, זה פתח את החקירה הפלילית נגד נתניהו. ומה שקרה הוא שערבבו בין שתי סוגיות - אישור מיזוג בזק־'יס' וביטול 'ההפרדה המבנית' שקרה כמעט שנה וחצי אחרי כן וחיברו את הכל לסיפור של הסיקור בוואלה, כך שנוצר אפקט של שוחד. אבל האמת היא שנתניהו לא עזר לבזק בכלל".

תסביר.
"בתקופה שנתניהו היה שר התקשורת כתשו את בזק. קבעו, למשל, שסלקום יכולה להעביר סיבים בתעלות של בזק ולהשתמש בסיבים הקיימים של בזק, ובכל התשתיות הפרטיות שלה, חופשי לגמרי; קבעו שסלקום יכולה להתחבר לאנטנות של עצמה על התשתיות של בזק כמו לקוחות פרטיים בשוק הסיטונאי. בקיצור נתנו לסלקום להשתמש חופשי בתשתיות של בזק. פשוט עשו הפקעה לטובת סלקום לרכוש שלה.

בזק לא שתקה. באותה תקופה היא הגישה שלושה בג"צים ושלושה ערעורים. אז איך אפשר לטעון שעזרו לבזק? אם עזרו לה, בבזק היו צריכים לעשות מסיבות, לא להגיש בג"צים".

הטענה היא שברגר "דפק" את בזק וכשהגיע פילבר הכל השתנה.
"אבל זה לא נכון, היה שינוי בסגנון, כי אלה אנשים עם סגנון ניהולי שונה לגמרי. העזרה המסיבית לבזק התרחשה הרבה יותר מאוחר, לא שייך בכלל לביבי.

"במקביל, באותה תקופה סלקום קיבלה עשרות אישורים הנוגעים למיזוג ועדכון רישיונות, מאותם אנשים שאישרו את מיזוג בזק־'יס'. אלא שבניגוד למיזוג בזק־'יס' שנידון במשך 11 שנה, כל האישורים האלו נידונו בין שבועיים לחודש וחצי.
מדובר באישורים שמעניקים לסלקום בין 5 ל־12 מיליארד שקלים. היו מעט מאוד שימועים וגם אלו שבוצעו היו פארסה. הסתירו את המסמכים והחתימות של השרים - עד שחשפתי אותם. איש לא חקר את זה, כי זה לא מוביל לביבי".

https://www.israelhayom.co.il/article/625507

הכתבה הנ"ל מתבססת על 7 פרקים בסדרת כתבות על תפירת תיק 4000 לנתניהו. הפרק השמיני תחת הכותרת: שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000:

https://www.telecomnews.co.il/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%A1-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%96%D7%A7-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94.html