איך יכול להיות שמשה כחלון מימש את רוב ההבטחות, אבל עדיין נחלש בסקרים  

כחלון

כולנו של משה כחלון נולדה רק לפני ארבע שנים, כשהוא חזר לחיים הציבוריים אחרי מספר שנים מחוץ לזירה. הפעם הוא העדיף להקים מפלגה משלו ולא לחזור לליכוד, המפלגה שבה צמח וצבר פופולריות רבה. הריצה העצמאית השתלמה, וכולנו זכתה לעשרה מושבים בכנסת ה-20. מפלגה בצילו של איש אחד.

מיום הקמתה כולנו הוגדרה כמפלגה "חברתית" - בעד צמצום פערים וסיוע למעמדות הכלכליים הנמוכים. זה גם מה שייחד אותה ממפלגות חברתיות אחרות, בעיקר מיש עתיד, שחרטה על דגלה את חיזוק מעמד הביניים.

■ כחלון הצליח לצמצם פערים יותר משרי האוצר שקדמו לו | עמירם ברקת

בחודש אפריל ישלים כחלון ארבע שנים שנים בתפקיד (פחות חודש). כשנכנס לשם, הוא דרש וקיבל ארגז כלים מלא-מלא להגשמת המצע שלו. ואכן בחינת ביצועיו בקדנציה המסתיימת - מעניקה ציון טוב, לפחות בהקשר הצר של המצע. עם זאת, בהיבט הכלכלי הכולל של המדינה, מחיר העמידה בהבטחות הבחירות של כחלון עשוי להיות כואב, יקר ובעל השפעות ארוכות טווח.

הרבה הבטחות יושמו - אבל עדיין יקר פה

בראיונותיו האחרונים, מלין שר האוצר כחלון על כך שהירידה בסקרים לא מובנת לאור הישגיו הרבים שסייעו לציבור. הוא זוקף לזכותו הקלות במס, עוד ירידה באבטלה, עליות שכר, מחיר למשתכן, הנחה בצהרונים ועוד. אבל הסקרים לא מחמיאים, והוא לא מבין למה. יש להניח שסיבה מרכזית לאי ההצלחה בסקרים היא התחרות הרבה על משבצת המרכז-החברתי, אבל אולי גם לכך שלא כולם מסכימים שכהונת כחלון באוצר היא הצלחה מסחררת.

מצעה של כולנו ב-2015 היה חברתי-כלכלי בעיקרו, והבטיח להוריד את יוקר המחיה. הסעיף המרכזי בהוצאה של רוב המשפחות בישראל הוא הדיור, וזה הדגל שנשא כחלון, הנהגת תוכנית חירום לפתרון משבר הדיור. המצע כלל מספר סעיפים עיקריים: איגוד רשויות העוסקות בדיור תחת קורת גג אחת, ביטול מונופול רשות מקרקעי ישראל על הקרקעות ועוד.

גם בעניין הדיור הציבורי הבטיח מצע "כולנו" לסגור את הפערים בין הדרישה הגוברת להיצע המועט. בד בבד, הבטיח המצע גם צמצום פערים חברתיים, הוזלת מחירי המזון, הוזלת שירותי הבנקאות, ביטול המונופול במשק הגז הטבעי להוזלת מחירי החשמל, שוויון הזדמנויות לתעסוקת נשים חרדיות וערביות ועוד ועוד.

ההוצאה האזרחית גדלה והפערים צומצמו

כחלון נכנס למשרד האוצר אחרי שנים ארוכות שבהן ההוצאה האזרחית הצטמצמה יחסית לתוצר. לזכותו ייאמר שהוא הביא לשינוי תפישה, והגדיל את ההוצאה האזרחית אחרי שנים ארוכות. ב-2017, אחרי שנים רצופות של כרסום ונסיגה, יחס ההוצאה האזרחית לתוצר גדל ל-32.5% (מהתוצר), לעומת 30.8% ב-2016. כלומר, יותר כסף לחינוך, לבריאות ולרווחה.

צמצום פערים בחברה היה דגל מרכזי כולנו. והנתונים מעידים שהפערים אכן הצטמצמו. אי השוויון בהכנסות, כפי שהוא נמדד במדד ג’יני הבינלאומי, נמצא בשפל של 20 שנה. בנוסף, ההכנסה של ארבעת העשירונים הנמוכים גדלה בשנים בקצב כפול (באחוזים כמובן) מקצב הגידול בהכנסת של העשירונים הגבוהים.
המבחן הגדול: הורדת ההוצאה על דיור

בעת גיבוש הממשלה האחרונה, כחלון כאמור דרש וקיבל ארגז כלים להתמודדות עם משבר הדיור. כך, כולנו קיבלה לידיה את משרד השיכון והבינוי וכן אורגנים ממשלתיים רלוונטיים נוספים, ובראשם מנהל התכנון, שהיה מצוי עד אז תחת אחריותו של משרד הפנים. בשורה התחתונה, אפשר לומר שכולנו עמדה במבחן העיקרי שלה - העלייה במחירי הדיור נבלמה.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001269845&fbclid=IwAR1nKolY8yR6wuigVCAuyQZKgTYrLYrIXEgU5qABdVQuwMt7Uiw11Xo8ohw