#למה_זהות? פרק שני.  

אֲנִי גַּם אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי

אֲנִי גַּם אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי הֶחְלֵטִית, כָּזוֹ שְׁכְשֶׁטוֹעַמִים מִמֶּנָּה מְבִינִים מֵהַטַּעַם לְמָה הִיא מִתְכַּוֶּנֶת.

אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי מְכִילָה אוֹתִי כְּחִלּוֹנִי שֶׁמְּכַבֵּד מֶאֹד אֶת הַמָּסֹרֶת, אֲבָל עֲדַיִן חַי אֶת חַיַּי לְפִי הַבְּחִירוֹת הָאִישִׁיּוֹת שֶׁלִּי.

אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי שֶׁנּוֹתֶנֶת לְאֶזְרָח אֶת הַחֵרוּת לִבְחֹר בְּעַצְמוֹ אֶת דַּרְכּוֹ, בְּלִי שֶׁצָּרִיךְ לְחוֹקֵק חֻקִּים שֶׁיַּהַפְכוּ אוֹתָנוּ לָרוֹבּוֹטִים שֶׁל מַעֲרֶכֶת בִּמְקוֹם לִהְיוֹת פָּשׁוּט בְּנֵי אָדָם טוֹבִים יוֹתֵר.

אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי מְפוּכָּחָת. אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם אֲנָשִׁים אֲפִלּוּ מֻמְלָץ, אֲבָל לְהִתְרַפֵּס בְּפָנַי אוֹיְיבִים שֶׁשָּׂמוּ לָהֶם לְמַטָּרָה לְקַעֲקֶע אֶת זְכוּתֵנוּ הַלְגֶטִימִית וְלִקְרֹא לְזֶה שָׁלוֹם? אֵיזֶה סַמִים לְקַחְתֶּם?

אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי בְּרוּרָה, כָּזוֹ שֶׁתֵּדַע לְהַצְבִּיעַ לִי מִי יָכֹל לְהִשָּׁאֵר בִּמְדִינָה אַחֲרֵי שֶׁהוּא הִתְחַיֵּב לִהְיוֹת נֶאֱמָן לָהּ - וּמִי יָכֹל לָלֶכֶת לְכָל הָרוּחוֹת (וְיֵשׁ אַרְבַּע מֵהֶן) אִם הוּא פָּחוֹת בָּעִנְיָן שֶׁל לְהִסְתַּדֵּר אִתָּנוּ וְיוֹתֵר בַּקֶּטַע שֶׁל לַהֲרֹג אוֹתָנוּ.

אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי כְכָּזוֹ שֶׁדּוֹאֶגֶת לִי, וְלֹא בָּא לִי דִּירוֹת בַּמְּחִיר שֶׁכְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַמִּמּוּן הָרִאשׁוֹנִי אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לִמְכֹּר כִּלְיָה (נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי שְׁתַּיִם, אֲבָל אֲנִי מַעֲדִיף לִתְרֹם לְמִי שֶׁזָּקוּק) וְזֶה לֹא שֶׁחָסֵר פֶּה שֶׁטַח כֵּן? פָּשׁוּט יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁמַּרְוִיחַ מֵהַמַּחְסוֹר שֶׁיּוֹצֵר בּוּעָה.

אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי הֶגְיוֹנִית, וְאֵין שׁוּם דָּבָר הֶגְיוֹנִי שֶׁסִּיגַרְיוֹת וְאַלְכּוֹהוֹל חֻקִּיִּים (מִגִּיל מְסוּים) לַמְרוֹת שֶׁהֵם הוֹרְגוֹת מִלְיוֹנֵי אֲנָשִׁים בְּשָׁנָה בָּעוֹלָם - אֲבָל קַנַאבִּיס שֶׁלֹּא הוּכַח כְּמַזִּיק מֻגְדָּר כְּ"סַם מְסֻכָּן" וְשׁוֹתֶה תַּקְצִיבֵי עָתָק מֵהַמִּשְׁטָרָה בַּנִּסָּיוֹן לִתְפֹּס אוֹתוֹ.

אוֹהֵב אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלִּי דֶמוֹקְרַטִית, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִקְרֹא לָהּ דֵּמוֹקְרַטְיָה אִם שׁוֹפְטִים וּקְצִינֵי מִשְׁטָרָה נִבְחָרִים עַל יְדֵי וְוַעֲדוֹת עָלוּמוֹת וּמִסְתּוֹרִיּוֹת וְלֹא עַל יְדֵי הָאֶזְרָחִים שֶׁאֲמוּרִים לְקַבֵּל מֵהֶם שֵׁרוּת? אֵיךְ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין מָה הָאִינְטֶרֶסִים מֵאֲחוֹרֵי הַבְּחִירָה (וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה, תִּשְׁאֲלוּ אֶת אֶפִי)

בְּקִצּוּר, לָעוֹלָם עַל תְּוַתְּרוּ עַל הַקָּפֶה שֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים - בֶּטַח וּבֶטַח אֶל תְּוַתְּרוּ עַל הַמְּדִינָה שֶׁהֱיִיתֶם רוֹצִים לִרְאוֹת פֹּה.

כִּי אֵין לָנוּ אֶרֶץ אַחֶרֶת.