http://imagizer.imageshack.com/img923/3121/hAx3Hn.png
וכאן
לפי וינשטיין, המחלקה לבטחון מידע בצה"ל (המחב"ם) קבעה כי אשכנזי מסר לעיתונאים מידע מסווג "ברמות סיווג 'סודי ביותר' ואף למעלה מכך", כולל "אישור לפעולות מבצעיות שמדינת ישראל לא נטלה עליהן אחריות, התייחסות ליכולת ופעילות מבצעית וטכנולוגית רגישה לרבות אמל"ח בפיתוח, שיח אודות תכנון (עתידי) ויכולת אופרטיבית מבצעית, שהיתה ידועה לשותפי סוד בלבד".וינשטיין מונה שלושה סוגי מידע שאשכנזי העביר לעיתונאים בלא סמכות: מידע על פעילות מתוכננת של ארגון בטחוני אחר, מידע על פעילות שאמורה להיחשף רק לאוזניהם של שותפי סוד, ומידע על תוכנית מבצעית עתידית המצויה "בליבת הסוד". ביחס למסירת מידע אחרון זה מצוטט ראש הממשלה בנימין נתניהו כמי שטען שזו "שערוריית השערוריות".
בנוגע למידע על פעילות מתוכננת של ארגון בטחוני אחר, אשכנזי טען בחקירתו כי לא ידע על תוכנית קונקרטית לביצוע הפעילות, אולם לפי וינשטיין, "דבריו אלה נסתרו בראיות, מהן עולה שידע על קיומה של תוכנית קונקרטית כזו, ובתוך כך מסר פרט מידע מהותי שאסור היה לו למסור". אחד מהעיתונאים שנחשפו למידע, אהוד יערי, ציין בהודעתו כי יצא מהשיחה עם אשכנזי "עם תובנה ברורה לגבי התוכנית בעניין". גם לגבי מסירת מידע על תוכנית מבצעית המצויה "בליבת הסוד" נסתרה גרסתו של אשכנזי בראיות. הרמטכ"ל לשעבר טען כי מסר מידע שממילא כבר פורסם וכי הדרג המדיני "ציפה" ממנו לדבר על הנושא, אולם הראיות הוכיחו כי ההפך הוא הנכון.
וינשטיין מציין כי המידע נמסר כשיחת רקע עמוק לקבוצה קטנה של עיתונאים, שלטענתם (ולטענת הצנזורית הצבאית הראשית), מקפידים על כללי הסיקור והציטוט, ואכן מעולם לא פורסם ברבים. עם זאת, היועמ"ש דוחה את הטענה כי זהותם של נמעני המידע מבטלת את הסיכוי כי ייעשה פומבי. "העיתונאים אינם מחויבים בהנחיות אבטחת המידע, אינם כבולים לחובת הסודיות", כותב וינשטיין, "ובעולם התקשורת הפרוץ היום, אין כל ערובה שהסוד לא ימצא דרכו לרשות הרבים, בין במכוון (כגון על דרך העברת המידע לעיתונאים זרים, שאינם כפופים לצנזורה) ובין בשוגג (בהיותם יעד פוטנציאלי לאיסוף – באמצעות החדרת תולעת למחשבי העיתונאי)".
עוד מציין וינשטיין כי לטענת אשכנזי, בישראל יש נורמה של שיחות רקע עמוק בין ראשי ארגונים בטחוניים לכתבים צבאיים ופרשנים מדיניים, וכי הוא פעל במסגרת נורמה זו. לאחר שמיעת עמדות גורמים רבים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצנזורית הראשית לשעבר סימה וואקנין-גיל, מאיר דגן, שאול מופז, אהוד ברק ואבי בניהו, הגיע היועמ"ש למסקנה כי "תרבות השיח של רמטכ"לים ובכירים ואחרים עם כתבים צבאיים ופרשנים מדיניים פותחת צוהר לאו דווקא לגבולות הלגיטימיים של השיח, אלא לנינוחות היתר המאפיינת את השיח של ראשי הארגונים הבטחוניים עם התקשורת, נינוחות שטישטשה את גבולות המותר והאסור".
"קיומו של שיח שוטף עם קבוצה קטנה של עיתונאים יוצר קרבה ואינטימיות המטשטשים את גבולות המותר והאסור. לאלה עלולים להצטרף חוסר משמעת ואחריות, ולעתים גם אינטרסים אישיים, והתוצאה היא – דלף וזליגה לא מבוקרים של סודות מדינה"
לפי וינשטיין, "למרות שלגבי פרטי מידע מסוימים כשל אשכנזי לכאורה במסירת ידיעה סודית ללא סמכות, עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, בהינתן נסיבות חשיפת המידע בשיחות רקע לגיטימיות, שלא לפרסום, כאשר אשכנזי לא התכוון, ככל הנראה, לעבור עבירה, אלא גלש במהלך השיחה למסירת מידע סודי ביותר שהיה אסור לו למסור, לצד הנורמה הרווחת ומדיניות ההעמדה לדין עד כה, ולצד העניין למנוע המשך חשיפת המידע הרגיש לאוזניים נוספות, כל אלה מובילים למסקנה כי אין מקום להעמדה לדין פלילי".
https://www.the7eye.org.il/189806
*** ניתן לקרוא בין השורות שאחד השיקולים שלא להעמיד לדין את אשכנזי על מסירת מידע סודי ביותר לגורמים לא מוסמכים וללא אישור נבע מהחשש שתוך כדי משפט יגלוש מידע סודי מסווג החוצה כי אם לא כך ודאי היה עומד לדין.
ואת לפיד בעניין מילצין
אין לנו ארץ אחרת, מדינת ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית