שרי הליכוד מגלגלים עיניים. אסור, הם אומרים, לעקוף בג"ץ. אסור לפגוע בערבים, למרות שלא ממש ידעו שזו קרקע שלהם, אם בכלל. אבל זכות הקניין של ערבי גוברת על זכותם של עשרות המשפחות בבית-אל, ועוד משפחות רבות ביו"ש.
אכן, אבירי הצדק והמוסר.
אבל, משהו לא טוב מתרחש מתחת לפני הקרקע. ערבים, פליטי 48' החלו להתעורר. ערבי אחד מחברון מֵכין מסמכים המעידים על בעלותו על כל שטח מחנה צריפין = סרפֶנד. לאחר שנדחה חוק ההסדרה, התכוון להגיש תביעת בעלות על השטח ולדרוש את הריסת מבני הצבא, ובית החולים "אסף הרופא". במקביל, קבוצת ערבים אחרת טוענת לבעלות על שטח גדול באשדוד, כלומר תביעה להריסת בתים רבי-קומות על השטח שהיה בבעלותם. מן הסתם יימצאו גם הטוענים לזכויות על "שיך מוניס", כלומר רמת אביב ג' ושטח האוניברסיטה, כלומר הריסת כל מה שבנוי על קרקעות בעלי הקניין הערבים.

האם מדינת ישראל תוכל להתעלם מההשפעות הבינלאומיות כאשר תמשיך לנשל את בעלי הקרקע פליטי 48 מאדמתם? האם לא תצטרך המדינה להרוס את כל הבתים שצויינו לעיל, ועוד שטחים נרחבים עליהם יושבים כל הקיבוצים, כמו גם הגלריות ובתי האומנים ביפו, שכונת קטמון בירושלים, ועוד ועוד? מדוע חלום הבלהות הזה עדיין לא מתרחש לנגד עינינו?

מדוע עוד לא הופעל מכבש הלחצים של התקשורת, מערכת המשפט, וגורמים בינלאומיים להמשיך את תקדים גבעת האולפנה לכל מקום בו תוכח או לא תוכח בעלות, אך יטענו לבעלות על הקרקע, הערבים, ותומכיהם מארגוני השמאל וזכויות האדם?
התשובה היא אחת: הרשות הפלשתינית מאיימת ומונעת מערביי ארץ ישראל לתבוע את זכויותיהם, כדי לא לחשוף את השלב הבא ב"תורת השלבים". כלומר, כדי להרדים את הציבור הישראלי, מַמְתִינים להרס כמה שיותר בתים ביו"ש, וכאשר יראו שֶמִיצו את המהלך הזה בעזרת גורמי השמאל/המשפט/וכו', אז באמצעות בתי הדין הבינלאומיים, האיחוד האירופאי, וארגוני זכויות האדם מהאו"ם ומכל העולם, יתבעו את זכויותיהם בתוך תחומי הקו הירוק. ואת המהלך יוביל מחמוד עבאס, שמחכה לחזור לביתו בצפת, הבית אליו רצה להגיע לפני שנים מספר, ונמנע ממנו בגלל הפגנת תושבי צפת.

מתברר שהמאבק על בתי האולפנה וכו' הוא לא בין המתנחלים לנתניהו, ולא בין מחנה הימין למחנה השמאל. השאלה איננה היישוב בית אל או יהודה ושומרון. המאבק הוא כנגד מכירת החיסול של מדינת ישראל. המתנחלים הם רק קו העמדות הראשון, וה"מנה הראשונה". ההמשך ידוע לערבים, לפוליטיקאים שלנו, ולגורמים הבינלאומיים. שאלת המפתח שנשאל כל מי שאוהב את מדינת ישראל ורוצה בהמשך קיומה: באיזה צד את/אתה הקורא נמצא?!

האם נמשיך להילחם זה בזה, או שנעשה יד אחת לשמור ולבנות את ארץ ישראל ומדינת ישראל?