ספר דברים כולו הוא ספר מיוחד, מצד סידורו המדוקדק. כל התורה כולה עד ספר דברים איננה מסודרת בסידורה האחרון. לכן היה מבין התנאים, תנא בשם ר' יהודה (ברכות כא ע"ב), שהחליט שאין לדרוש סמוכים בכל התורה כולה - כלומר אין ללמוד מסדר הפסוקים הלכות, כי אם בספר משנה תורה הלא הוא ספר דברים בלבד. משום שבספר דברים סוף סוף מופיעה התורה בסדרה האמיתי, לקראת הכניסה לארץ ישראל. ארץ ישראל מסדרת את התורה בסדר חדש. על כן, פרשיות שנשנו בספר דברים, שופכות אור על כתיבתן הראשונה.

למשל בפרשתנו, מופיע חטא המרגלים מחדש, וכאן מתגלית תכונה מיוחדת אצל משה רבינו. כשהעם החליט שאיננו מסוגל להיכנס לארץ ישראל מפני המלחמה, מפני ששם יש ענקים ואמרו: "בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו" (דברים א כז).

משה, עונה לעם בתשובה שלכאורה איננה רצויה. "ואֹמר אלכם: לא תערצון ולא תיראון מהם. ה' א-להיכם, ההלך לפניכם, הוא ילחם לכם, ככל אשר עשה אתכם, במצרים לעיניכם. ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך ה' א-להיך, כאשר ישא איש את בנו, בכל הדרך אשר הלכתם, עד באכם עד המקום הזה. ובדבר הזה אינכם מאמינם בה' א-להיכם?! ההלך לפניכם בדרך, לתור לכם מקום לחנתכם, באש לילה, לראתכם בדרך אשר תלכו בה, ובענן יומם (שם שם כט-לג). אם כן מה אמר משה? איך ניסה משה להרגיע את העם? אמר להם בפשטות, כשם שהיו נסים במצרים ובמדבר, כך יהיו נסים בארץ ישראל. לכן אין לכם מה לדאוג, המלחמה תהיה קלה.

על זה יש לכאורה תמיהה על משה. והלא כל עניינינו בכניסתנו לארץ ישראל - הוא להכנס למהלך של טבע, כשכבר קדושת עם ישראל וקדושת השכינה ששורה בתוכו, מתגלית בדרכים טבעיות ולא על ידי נסים. כבר הורו לנו חכמים שאין לסמוך על הנס (פסחים סד ע"ב). הנס הוא בא רק בדיעבד, כשאין ברירה, כשהאדם חלש מדי מכדי להתמודד לבד עם האתגרים שעומדים לפניו, אז הקב"ה עושה נס. אבל אין זה הדבר הרצוי לכתחילה. אם כן למה אמר משה כך? אלא כנראה משום שהוא ראה שהעם כבר חלש מדי, ועל מנת להרגיעו אמר: טוב אם תהיו חלשים כל כך, הרי שהקב"ה יעשה לכם נסים. ועל זה יש טענה כלפי משה. מדוע משה לא עודד את העם להלחם מלחמה אמיתית? כפי שעשו יהושע וכלב, כמסופר בפרשת שלח 'וה' אתנו אל תראום', ולא הזכירו יהושע וכלב כלל וכלל נס?!

כאן מופיעה תגובה א-להית חריפה: "וישמע ה' את קול דבריכם, ויקצף וישבע לאמר: אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה, את הארץ הטובה, אשר נשבעתי לתת לאבתיכם - זולתי כלב בן יפנה, הוא יראנה, ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, ולבניו יען אשר מלא אחרי ה': (שם שם לד-לו), ומיד אחרי זה פסוק קשה מאד: "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר: גם אתה לא תבא שם". (שם שם לז). אנחנו רגילים לראות את הסיבה של אי כניסתו של משה לארץ בחטא 'מי מריבה', וכאן מתברר שהיה עוד איזה שהוא ענין. זה שמשה לא האמין בכוחו של העם להילחם גם בלי לסמוך על נסים.