איך זה שאף אחד מכם לא קם היום וצועק, זהו, אני מתפטר, האיש המוביל אותנו נכנס בו דיבוק, הוא משיחיסט ולוקח את כולנו למצדה, סיקרי בעניבה, כשהוא מדבר על איראן הוא נשמע כמו ששבתי צבי בטח נשמע. לא חשוב מה יקרה, לא חשוב כמה מאתנו ימותו, אני, ביבי, הולך עם זה, העיקר שנצדק, אז איפה אתם?

לעת בגרותכם שכחתם את אבותיהם, את מי שדוד בן-גוריון כינה האיש שיושב ליד באדר, ואתם הולכים אחרי מנהיגיכם עצומי עיניים. לא ייתכן שדווקא אתם, שבאתם מעולם שעשק אתכם, לא תהיו הגיבורים שיאמרו עד כאן, אתה רוצה לחסל את ברק אובמה? לא על חשבון נכדינו ובנינו. אם אתה חושב שאתה מלך העולם, אל תהרוס לנו את ערינו. בשביל להזיז בכמה חודשים תוכנית גרעין איראנית לא כדאי שבית חולים איכילוב הסמוך למקום שאליו יכוונו טילים איראניים ייהרס על יושביו.

אמרו, עד כאן. באתם מהמקום הנוקב, מהפצע של הכאב, של ציפי לבני שאינה עוד אתכם אבל באה מאותו מקום, של רבקה ארידור שימים רבים ישבתי אתה בדירה קטנה ברחוב יוסף הנשיא לסייע לה לכתוב וסיפרה איך נושל בעלה מן הכל, ולימור לבנת, שמנת הארס שספגה בנעוריה יכולה להיות פצצת גרעין בעצמה, ודן מרידור, הרי אתם שרים על גזע נדיב וגאון ואכזר; זה הרגע שלכם לצעוק "המלך הזה עירום", אנחנו מובלים לאסון החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל.

מדוע איש מכם אינו קם ומשאיר את המפתחות על השולחן ואומר: עד כאן. זה תלוי רק בכם. כי למה שתעשו יש משקל. אתם נחרשתם על ידי בן-גוריון וגדלתם בסבל ושנאה, מה שאנחנו נאמר יהיה פרגמטיות של עולם ישן עדי יסוד נחריבה, אבל שיקום אחד מכם, בני הגיבורים האתיים שהאמינו במה שאנחנו לא האמנו ושהחמלה על עם ישראל תגבר אצלו אל הנאמנות למוטרף, ויאמר אנחנו חירות, אנחנו בית"ר, אנחנו של לעמוד לבדנו ויודעים שאנחנו צודקים, אנחנו נאמנים כל אחד למצפונו, לא הכל פוליטיקה, לא הכל סחר-מכר.