פרס ביקש פעמים רבות את אמון העם. נתניהו קיבל אותו. הנשיא לא יכול עוד להזכיר את הדמוקרטיה הישראלית ולדבר על דאגות לשלומה
קלמן ליבסקינד | 17/8/2012 3:10

שמעון פרס שמעון פרס הצהיר אתמול במפורש שנמאס לו מהדמוקרטיה הישראלית. זה ברור שאם נשיא המדינה מודאג, הוא יכול ואף חייב להשמיע את דעתו. אבל הוא איננו עוד מפגין שאוחז בשלט מול ביתו של שר הביטחון. הוא לא עוד מחזאי או "איש רוח" שחותם על עצומה ל"הארץ". שמעון פרס הוא נשיא המדינה.

ונשיא המדינה, אם יש לו ביקורת על ראש הממשלה, עליו להביע אותה בשיחות שהוא מקיים איתו בארבע עיניים. לא בטלוויזיה. בין השאר משום שבעמל רב נבנתה כאן במשך שנים מדינה עם מבנה דמוקרטי עדין, זה שפרס עצמו מרבה להתגאות בו. ובמסגרת הזו אזרחי ישראל בוחרים את מי שהם מבקשים שינהיג אותם ויכריע עבורם בכל דבר ועניין, מהמע"מ על פירות וירקות ועד הכור באיראן.
פרס ביקש פעמים רבות את אמון העם. נתניהו קיבל אותו.

וההחלטה שאם ראש הממשלה לא מקבל את עמדתו הדרך לאנוס אותו לקבל אותה עוברת דרך ניסיון בוטה לגייס נגדו את העם, היא לא פחות מהתנקשות בהליך הדמוקרטי. פרס לא יוכל עוד להזכיר את הדמוקרטיה הישראלית ולדבר על דאגתו לשלומה, אחרי שדרך אתמול ברגל גסה על ראשה.

וככל שאנחנו עוסקים בפרס ובתחזיותיו, לא ניתן לנתח את הדברים מבלי לשוב אל ההיסטוריה ואל הרקורד שלו בתחום. פרס לא רוצה רע למדינה. הוא מנסה לעשות לה טוב. העניין הוא שכמעט בכל תחנה ביטחונית-מדינית עד היום הוא היה בצד הלא נכון. כל הערכותיו התנפצו, כל המהלכים שלהם התנגד התבררו כנכונים, כל הצעדים שהוא הוביל התבררו כהרי אסון. זה לא אומר שהוא תמיד טועה. זה אומר שעם רקורד כשלו היה מצופה ממנו לאמץ מעט צניעות וזהירות.

פרס תמך בהתנתקות ואף הבטיח שעל חורבות יישובי גוש קטיף, מהם משוגרים היום גראדים וקסאמים, יקימו הערבים כפרי נוער; פרס התנגד להפצצת הכור העיראקי; פרס היה אדריכל הסכמי אוסלו והצהיר עם חתימתם ש"נגמרו 100 שנות טרור, התחילו 100 שנות דו-קיום ושכנות טובה", רגע לפני שלמעלה מאלף אנשים חפים מפשע שילמו בחייהם על הדו-קיום הזה.

הימור לא מוצלח של מתעמלת באולימפיאדה יכול להסתיים לכל היותר בנפילה מהקורה. הימור רע של מי שעוסק בנושאים רגישים כמו זה שבהם עוסק פרס במשך כל כך הרבה שנים, יכול להיות משחק מסוכן בגורלה של אומה. אין ויכוח שנתניהו הצליח עד היום, באופן יוצא דופן, להפוך את העניין האיראני לבעיה כלל עולמית וברור כי למדיניות ה"תחזיקו אותי" שלו היה משקל בסנקציות שהוטלו עד היום על איראן. רבים מעריכים כי הקשחת ההתבטאויות והאיומים שלו בשבועות האחרונים הם חלק מהמהלך הזה. אם כך הדבר, פרס הצטרף אמש למחלישי כוח ההרתעה של מדינת ישראל. המקום המאושר ביותר על כדור הארץ היה אתמול בערב במרכז טהרן.

זה פרס החתרן!

לא קיים בעולם נשיא מדינה שמדבר נגד ראש ממשלה ותומך במדינה אחרת.