סוגיות גיוס החרדים וכניסתם למעגל העבודה התמקמו לאחרונה בראש סדר היום. למרבה הצער, נושאים אלה, שהסדרתם בהסכמה רחבה חיונית לחוסן הלאומי, נפלו קורבן למאבקי כוח פוליטיים. וכך הוחמצה הזדמנות נדירה לפתרון שיתקבל על רוב חלקי העם.
בין ההצעות השונות מופיעה, בין בגלוי ובין ברמז, הגישה לפיה ניתן לוותר על גיוס חרדים ודי בהשתלבותם בשוק העבודה. תומכי ההשקפה נמנים על קשת דעות רחבה. אלו שזה מכבר לא רואים בשירות ב"צבא הכיבוש" ערך לאומי הראוי לתמיכה, ואלו החוששים מהשתלטות פלנגות חרדיות על הצבא. ויש שהתייאשו ומעדיפים לכל הפחות לאפשר את פתיחת עולם העבודה. כך או אחרת יש לדחות תפישה זאת. גם בישראל 2012 השירות הצבאי הוא "המשווה הגדול". גם כאשר יש כאלו המוכוונים על ידי הוריהם להתבצר בגטאות שירות יוקרתיים, וגם כאשר יש הבוחרים בשירות נוח וידידותי עדיין מתקיים בצבא תהליך חיברות שאין דומה לו. ההיכרות הבלתי אמצעית, התמיכה והרשתות החברתיות הנרקמות במסגרת השירות הצבאי הן נכס שאל לחרדים לוותר עליו. מתן פטור גורף למגזר החרדי ייקבע אותו במעמד חברתי נחות ויחבל בסיכוייו להשתלב כראוי בשוק העבודה. ההתנגדות הנחרצת של המנהיגות החרדית ועסקניה לסוגיית הגיוס יוצרת את הרושם לפיו ציבור זה מאוחד כמקשה אחת בהתנגדות האידיאולוגית למהלך. לא אלה הם פני הדברים. החברה החרדית טרודה בבעיותיה שלה. המרכזית שבהן היא ההיחלשות הפנימית של מודל חברת הלומדים וההשלכות בעקבותיה. מודל גיוס שיוצג ככפיה על המנהיגות החרדית, עשוי להתקבל במחאות רמות ובאנחת הקלה.
משהוחמצה השעה ההיסטורית, בה ניתן היה לכפות מהלך זה בקואליציה של 94 חכי"ם, ראוי להיעזר בלחץ הציבורי הרוחש כמנוף חלופי ולהוביל מהלך של גיוס. אין המקום במסגרת זו להרחיב בפרטי מודל הגיוס הרצוי, אך חובה לבססו על מהלך גיוס מציאותי ולא פיקטיבי. כך למשל, פטור גורף משירות עד גיל 26 יתפרש –ובצדק – כקומבינה פוליטית שאין אחריה ולא כלום. אולם ראוי לבחון מהלך של גיוס בגילאי 18-20 אך לתקופה קצרה יותר. בשלב הראשון להגביל את משך הגיוס לתשעה חודשים, במהלכם תוקנה לצעיר הכשרה צבאית ראויה במסגרת יחידות ייעודיות דוגמת הנח"ל החרדי. ובתום התקופה לקרא לו לשירות מילואים ארוך מהרגיל. משך גיוס זה מאפשר לצעיר לצאת מהישיבה, להתגייס וגם לחזור אליה בתום השירות אם יחפוץ בכך. מערכת תמיכות כלכלית שתתמוך בישיבות שיפעלו במסלול מסוג זה ואולי גם מתן מערך תמיכות למי שיסיים מסלול כזה ויחפוץ לרכוש מקצוע, עשויים להתברר כאחת ההשקעות המועילות ביותר שתבצע המדינה.

הדמוגרפיה החרדית מנצחת

תחזיות הלמ"ס המעודדות מוכיחות שהדמוגרפיה ומערכת החינוך עתיקת היומין מנצחות. מול הדיווחים על נהגים רצחניים ונערים אלימים מתבלט החינוך המושתת על ערכים וטוהר האדם
שלום פרוינד

אני נוהג בדרך כלל לפקוד, לפחות אחת לשבוע מרכול "רמי לוי" באזור מגוריי. השבוע, הופתעתי לגלות שברשת החילונית יש בית כנסת מהודר, מוצפן אי שם מאחור מאחורי מחלקת הבשרים. נחשפתי לסוד הרוחני הזה דווקא על ידי אחד מצוות העובדים - בחור דתי שביקש ממני להצטרף למניין לתפילת ערבית.

לחלק מכם זה אולי נשמע דבר לא מעניין במיוחד, אבל עבורי, תפילה במרכול הייתה חוויה בלתי שגרתית ואף מרתקת, מרגשת ומשמחת. לא בכל יום יוצא לי להצטרף למניין שמורכב מעשרה אנשים שונים לחלוטין במראה, בלבוש, במבטא, בעדה וכנראה גם בהשקפה. היינו עשרה כיפות שונות במרקם, בצבע, בגודל ואף במוח עליו הן נתמכות. למרות השוני וההבדלים הבולטים כל כך לעין, למשך רבע שעה היינו כמקשה אחת. ל-15 דקות התחברנו יחד והתפללנו לבורא עולם אחד.

עוד בערוץ הדעות של ynet:
ההשקעות של נתניהו - תיק שמריח רע / עמירם גיל
קולוניאליזם ישראלי - לקרוא לילד בשמו / אורן יפתחאל

לא הייתי מלאה אתכם בסיפור הזה אלמלא הידיעה שפורסמה השבוע על כך ש"תוך חמש שנים יהיו התלמידים בחינוך החרדי ובחינוך הערבי 44 אחוזים מהלומדים במערכת החינוך". כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים, דווח שקצב הגידול של החינוך החרדי הוא הגדול ביותר. בין השנים 2001 ל-2017 יגדל החינוך החרדי בכ-91%, החינוך הממלכתי-דתי יגדל בכ-25%, ואילו החינוך הממלכתי העברי יגדל בכשני אחוזים בלבד במהלך התקופה.
התחזית

יש ימים שבהם השיח הישראלי (בעיקר בתקשורת יש לומר) ממאן להוריד את החרדים מהכותרות, במיוחד כאשר פוליטיקאים חדורי קרב ואנשי שררה מתכתשים מעל גבם של החרדים - מי יהיה זה שיצליף בנו יותר וילמד אותנו פרק בשוויון וחלוקת נטל, מי מהם יצליח למגר את התפשטות החינוך התורני בישראל לטובת ההידרדרות המשוועת בחינוך הכללי. או אז, אווירת נכאים ותחושה של אובדן תקווה אופפת אותי. למרות התוגה שאוחזת בי לפעמים בגלל אלו שמנסים לשסות בין הקטבים היהודיים במדינת ישראל, זה לא ממש מחזיק מים. שכן, סיפור כמו זה שהזכרתי קודם והתחזיות המעודדות של הלמ"ס, מוכיחים כאלף עדים כי הדמוגרפיה ומערכת החינוך עתיקת היומין מנצחות.

הנביא ישעיהו כבר אמר את הדברים, וקרא בשם אלוקים: "כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'". בנבואת נחמה זו מעביר הנביא מסר מבטיח לעם ישראל החרד לדבר ה', כי כל המערכות נגד עם ישראל - לא יצלחו, וגם הפולמוסים והמלחמות הרוחניות כנגד עם ישראל ותורתו - ייכשלו.

כיום מתברר שגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה יכולה להתעלם מן העובדה שעבדי ה' - בני הישיבות ואלו הממיתים עצמם באוהלה של תורה - הם כאן לא רק כדי להישאר ולהנציח את העם היהודי היושב בציון באמצעות קצב הגידול, אלא אף זה שהחינוך האותנטי והמזוכך שלו הולך ומתעצם ומצמצם את הפערים בחברה הישראלית.

בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל נאמר: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". מאז אותה הכרזה התעורר הוויכוח באשר להגדרתה של מדינת ישראל ובדבר השאלה מהי משמעות המושג מדינה יהודית. בשעה שכותרות החדשות המסיתות נגד שומרי תורה ומצוות מומרות בדיווחים בלתי פוסקים על נהגים רצחניים ונערים שתיינים ואלימים - מתבלט החינוך החרדי המושתת על ערכים, טוהר האדם ותובנת חיים של תכלית. אין פלא שהוא תופס תאוצה בקרב אזרחי מדינת ישראל.

מניין תפילה רב-גוני בסופרמרקט הוא עדות נוספת לכמיהה היהודית העצומה ולסיבה שלשמה בעוד שנים אחדות בלבד, יגדל החינוך החרדי בכ-91% ואילו החינוך הממלכתי החילוני ימשיך לדרוך במקום.

הכותב הוא עיתונאי במגזר החרדי וכתב בכיר בעיתון "יום ליום"