(הצביעות שלהם מבחילה. 'זעזוע קולקטיבי' כשהחרדים מפגיעים בבגד מפוספס - אבל להביא מאמר כזה בהבלטה באתר? חופשי!).

קלישאה – ביטוי או רעיון נדוש. תמונה שווה אלף מילים, למשל, זאת קלישאה. נכונה, אבל עדיין קלישאה.

תמונה אחת שכזו צצה אתמול. חבורה אנשים מצטופפים בצלו של סמרטוט מפוספס, מנסים נואשות להימלט מקרני השמש, נצמדים לגדר מסורגת, כאילו שהיא תיתן להם הגנה. האנשים כהים, השמש בהירה, ועכשיו כשיש תמונה, צריך להתחיל לחפש את אלפי המילים.

זאת לא סתם גדר, זאת גדר ביטחון, מסתבר. גדר ביטחון, גבול, חומה, מגן, מחסום, מעבר, אולי הדבר היחיד שעומד בין עם ישראל לבין כליה. והאנשים, גם פה לא פשוט להסכים על המילים. פליטים, מבקשי מקלט, מסתננים, כהי עור, מהגרי עבודה, מבריחים, מוברחים, מפחידים, מאיימים. כל כך הרבה מילים, ותמונה שאומרת דבר אחד: מה שבטוח, האנשים האלה רעבים. מזלם שהם כהים כל כך. אחרת המצלמה הייתה רואה כמה שהם חיוורים. מזלנו שאנחנו כאלה בעלי תושייה. היינו מלמדים אותם איך לצבוט את הלחיים כדי להעלות עליהן אדמומיות קלה, אשליה של בריאות לרגע.

ואז מישהו רוצה לשנות את התמונה, ומנסה להביא להם קצת לחם, קופסאות שימורים, אולי אפילו פותחן. אבל אי אפשר, אסור. האנשים האלה לא סתם רעבים, הם פליטים, ומבקשים מקלט, וכהים, ומסתננים וייקחו לנו את העבודה ובכלל, הם שיביאו על עם ישראל את הכליה. טוב, אולי לא כל העשרים שיושבים על הגדר, אולי רק החזקים ביניהם, אלה שכן הכניסו משהו – שאינו רק חול ומים - לפה בימים האחרונים.

רופאים למען זכויות אדם הגיעו לגבול עם מצרים בו נמצאים פליטים אריתראים בין הגדרות צילום: יהודה לחיאני
ויש בתמונה עוד אנשים, אלה שעוצרים את האוכל מלהגיע לרעבים. גם פה המילים נלחמות אחת בשנייה: חיילים, מגינים, אטומים, ממלאי פקודות, רודפים, נרדפים, צעירים. מה שבטוח, התמונה הזאת תישאר איתם לכל החיים.

חלק מהם אולי בכלל מכירים אותה מהבית. אולי גם להם באלבום המשפחתי יש תמונה כזאת, בצבעים דהויים, תמונה של פליטים נרדפים, רעבים, סמרטוט עם פסים, גדר, קלגסים, אנשים בהירים מול שמש שחורה, אנשים קהים מול שמש בהירה.

והתמונות ממשיכות לזרום והמילים נלחמות אחת בשנייה, ולאנשים בגדר אין הרבה מה לעשות חוץ מלחכות, לקוות, ולבהות באדמה.

אם היה פה קצת צל, ואולי גם מיזוג, אפשר היה לקחת רגע ולהראות להם עד כמה השפה שלנו יפה: הנה, זאת אדמה, וממנה ברא אלוהים את האדם. ואנחנו הרי כולנו בניו, בגלל זה קוראים לנו בני אדם.