מסלול מצעד הגאווה - יעבור במרכז במרכז הבירה.  

מזה מספר שנים מתקיים אירוע ה"מצעד" בירושלים במתכונת קטנה (שלא לאמר עלובה) ואינו מצליח להתרומם לגודלו של המצעד בתל-אביב. והמצב היה נמשך כך עוד שנים רבות, אלמלא צורת ההתנהלות החרדית בשנה שעברה.

מצעדי הגאווה בישראל
בישראל מתקיימים מצעדי גאווה מאז שנות ה-90, ובשנים האחרונות הוא צועד כל שנה בתל אביב, בירושלים ובאילת. מצעד הגאווה הראשון בתל אביב צעד בשנת 1998, ומצעד הגאווה הראשון בירושלים צעד בשנת 2002. בשנת 2003 היה גם מצעד גאווה חד-פעמי של מכוניות בחיפה. תל אביב הייתה העיר הראשונה בישראל לציין את יום הגאווה, באירוע מצומצם ברחוב שינקין, שבשנים שלאחר מכן גדל בהיקפו ועבר אל גן מאיר (עד 1997), גן העצמאות (1998, בסיום מצעד הגאווה הראשון), ולבסוף פארק הירקון. בעוד בתל אביב המצעד כיום נושא אופי המוני, מיני וממוסחר, המצעד בירושלים קטן יותר בהיקפו, ונושא אופי מחאתי ופוליטי. בתל אביב צעדו בשנת 2005 קרוב ל־100,000 איש, ובירושלים צעדו קרוב ל-10,000

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94

טוב לדעת שאתה חושב שאום אלפאחם שייכת רק לערבים ..

מעניין אם אפשר לקחת את הטיעון שלך למקומות אחרים ..מעניין ..

אין קשר
המצעד הנ"ל מהווה פגיעה ברגשות הציבור החרדי ויש סיכוי יותר מגדול שיהיה חשש לשלום הציבור במידה והמצעד יתקיים, השיקול הנ"ל נעשה כאשר יהודים רוצים לעלות להר הבית להתפלל, כאשר יהודים רוצים לחלק עלונים ביפו (אגב יפו גם שייכת לערבים לתפיסתך??) כאשר יהודים רוצים לקיים הפגנה באום אל פאחם..ויש עוד אין ספור דוגמאות ..

הצביעות כבר אמרנו אחח הצביעות..

איזה מין טיעון זה.?

כשלא נוח לי אז זה כלי וכשכן נוח לי אז זה סכנה לציבור..?

זה בטח אני ..

אבל זה יסתדר כשאחזור בתשובה שלמה .. לא .?

לגופו של עניין יש כאן צביעות ענקית של כל אלו שצועקים חופש הביטוי ולתת לאנשים להפגין היכן שירצו ומצד שני כשזה לא נוח להם צועקים "שלום הציבור"

1.כניסה של מצעד הגאווה לשכונת מאה שערים משמעה פגיעה ברגשות הציבור וסכנה לשלום הציבור ועל החוק לפעול נגד הצועדים ולמנוע כניסתם .

2. כניסה פומבית של תומכי טרנספר לאום אל פאחם משמעה פגיעה ברגשות הציבור וסכנה לשלום הציבור ועל החוק לפעול נגד הצועדים ולמנוע כניסתם .

3. צעדה של מצעד הגאווה ו/או תומכי טרנספר לערבים בפארק ברונפמן במדבר יהודה אינה מהווה סכנה שכזו אלא אם יקומו כמה "מלהיטי רוחות" ויקימו במשך כמה שבועות קודם למצעד קול צעקה במאה שערים/אום אל פאחם ויקראו לפגנות נגד והתייצבות אל מול הצועדים במקום צעדתם .....ואז שוב עלולה להיות סיטאציה של סכנה לשלום ציבור ....אלא שבמצב זה האשמה מוטלת על "מלהיטי הרוחות" ועל החוק לפעול כנגדם דווקא ולגונן על המצעד.

2) האם במקרה של צעדת יום העצמאות של יהודים "רגילים" לא תומכי טרנספר באום אל פאחם היא סכנה לשלום הציבור ועל החוק לפעול נגד הצועדים..?

הכנה מראש על כל תשובה שתינתן יש לי עוד לפחות 2 שאלות..

תשובות:
1. הבנת לא נכון , נתתי דוגמאות קיצוניות בכדי להבהיר את הנקודה אבל
אתה מתעקש להתייחס באופן מעשי לנושא.....גם כאן אשתמש בדוגמא,
הפגנה/מצעד/הפנינג של אנשי חב"ד ברח' דיזנגוף אינה מהווה סכנה לשלום
הציבור (תקפיד בבקשה על המינוח) שכן למרות שהרוב במקום "הפוך למהות
ההפגנה"(?!) שכן לא צפויה תגובה כועסת/אלימה, כנ"ל לגבי הפגנה
של "האנרכיסטים" באותו מקום.
2) השאלה השנייה שלך הרבה יותר מעניינת מהראשונה .....אני מבין את
הכיוון ואני בהחלט חושב שצפוייה במקרה הזה סכנה לשלום הציבור, מניח
שמפקד תחנת עירון יצטרך למנוע את קיום הצעדה הזו בתוככי אום אל פאחם
ולא הייתי רוצה להיות במקומו כשיתבקש לנמק את הסתירה שבין היותו
קצין משטרה ישראלי לבין ההשלמה עם המצב.