אהוד ברק - נער הגפרורים  

אורי אליצור טוען שהלקח העיקרי שהפיקה מפלגת העבודה מהטראומה של מלחמת לבנון השנייה הוא לבחור למנהיג את האיש שאחראי לה יותר מכל

אהוד ברק הדליק מדורה בשדה קוצים והלך לעשות לביתו. כשכל היער עלה באש, הקימו ועדת חקירה והיא הגיעה למסקנה שמפקד מכבי האש, עמיר פרץ, לא כל כך מתאים לתפקידו. לכן הזיזו אותו הצידה והביאו מישהו שמבין בזה ושאין לו שום חלק במחדל. קוראים לו אהוד ברק.

מלחמת לבנון השנייה התחילה בשנת 2000, ביום שבו אהוד ברק הורה לצה"ל לברוח מרצועת הביטחון עם זנב בין הרגליים, כשהוא משאיר אחריו – כמו כל צבא בורח - ציוד, ביצורים, כלי רכב וחומר מודיעיני. והחרפה הגדולה ביותר: צה"ל הפקיר למוות ועינויים את בעלי בריתנו הלבנונים שלחמו איתנו ולמעננו יותר מ-20 שנה.

כמה מאות מהם קיבלו את הזכות להידחק כמו עדר כבשים מבוהל אל הגדר, ולהימלט חסרי כל לתוך שטח ישראל. את היתר ישראל פשוט השאירה לחסדי החיזבאללה.

אם מישהו תוהה למה כל כך קשה לנו למצוא 'פרטנר' פלשתיני אמיץ שילך נגד הזרם ויעשה הסכם עם ישראל, שישאל את עצמו ואת אהוד ברק איך נוהגת ישראל בפרטנרים שהאמינו בה ובחרו לשתף איתה פעולה. המסר היה ברור ומהדהד בכל רחבי המזרח התיכון. חסן נסראללה ביטא אותו בנאום קורי העכביש המפורסם, ויאסר ערפאת ביטא אותו בהכרזת מלחמה על ישראל.

מלחמת הטרור שהצית הגפרור של אהוד ברק הלכה והסלימה ונמשכה ארבע שנים, שבהן שילמנו בחייהם של 1,500 ישראלים, מעמדנו הבינלאומי ירד לשפל חסר תקדים, הביטחון האישי של אזרחי ישראל היה על הקרשים, והכלכלה הישראלית הלכה ושקעה לתוך מיתון אסוני. נער הגפרורים לא היה מודע לזה, כיוון שבאותם ימים הוא הסתובב בעולם ועשה עסקים.

כששאלו את אהוד ברק, באותו קיץ 2000, מה תעשה ישראל אם אחרי הנסיגה חיזבאללה יחדור את הגדר ויתקוף, הוא אמר בטון סמכותי שזה לא יקרה. ואם בכל זאת? "אל תדאגו, ישראל תדע איך להגיב". ואז החיזבאללה חטף שלושה חיילי צה"ל, ישראל ממש לא ידעה איך להגיב, וכך התחילה להתבשל חטיפתם העתידית של גולדווסר ורגב, ומטר הקטיושות העתידי שיכניס למקלטים מיליון ישראלים.

זה נשמע הזוי לחלוטין, אבל עובדה: הלקח העיקרי שהפיקה מפלגת העבודה מהטראומה של מלחמת לבנון השנייה, הוא להושיב ליד ההגה את האיש שאחראי לה יותר מכל אדם אחר.

את הפלא האבסורדי הזה חוללו למען ברק הספינולוגים ומוכרי הבלופים המיומנים מ'פורום החווה'. הם יעצו לו שתי עצות חכמות: אחת - שתוק. אם לא תאמר שום דבר משמעותי יתקבל הרושם שאתה נורא חכם. והשנייה – על כל דבר שישאלו אותך, ענה רק תשובה אחת: אני יכול לנצח את נתניהו.

הרעיון פשוט וחכם: כידוע אי אפשר לנצח בבחירות בלי רוח גבית חזקה מהאברמוביצ'ים בתקשורת, ולחבר'ה האלה אין סבלנות לשמוע הרצאות על הזקנה במסדרון, על שכר המינימום, על אופק מדיני או על פתרון צבאי. בעיניהם יש למדינת ישראל אויב אחד מרכזי ושמו נתניהו. התרכז בזה ותנצח.