 |
|
|
|
|
נאמן למקור
חבר מתאריך 16.2.09
4158 הודעות, 46 מדרגים, 92 נקודות. ראה משוב | אור ליום חמישי י''ט בתמוז תשס''ז
22:50 04.07.07 |
  
 
|
7. פתוח להצעות, בוא תציע לעם האומלל החבול והחבוט הזה מה
בתגובה להודעה מספר 5
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.07.07 בשעה 22:51 בברכה, נאמן למקור
לעשות.כל כמה שנים אנחנו הולכים לבחירות, בטוחים שהפעם יהיה טוב,
יהיה יותר טוב, ומבחירות לבחירות אנחנו שוקעים... אין לי טענות לעם להפך, בכל מקום וכל הזדמנות אני אומר(את האמת)
יש לנו עם נפלא, טוב, והכי טוב בעולם !
(לא אמצויות ,ולא פרשנות של התורה - זאת המציאות) הרב ישעיהו רוטר ז"ל - תהא נשמתך צרורה בצרור החיים |
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
רפורט
גולש אורח
| יום חמישי י''ט בתמוז תשס''ז
11:11 05.07.07 |
|
|
17. הרצל - האם חוזה? מדינאי? נערץ? אישיות לדוגמא? ספקות.
בתגובה להודעה מספר 0
| |
אחד הכותבים כאן מהלך בפורום זה כשדיוקנו של בנימין תאודור הרצל,
היהודי ההונגרי המכונה גם "חוזה המדינה", כשדמותו ניבטת מכול אשכול
ותגובה הנכתבת על ידו. זה זמן רב שאני מהלך כשאני בוחן שוב ושוב את
תרומתו של האיש ההוא בהיבט ההיטורי. הרשו לי להביא כאן את דעתי.
הרעיון הציוני מוכר בעולם מכתביו של הרצל אשר נכתבו בשפה הגרמנית
ממש לפני מלחמת העולם השנייה. כתבים אלו מעולם לא הביאו את יחסי
החוץ של היהודים, הציונות ומדינת ישראל למקום טוב יותר. מאז, הציונות, עפ"י כתבים אלה, הפכה להיות למשיסה בעימותים בינלאומיים אינסופיים. אנו נוטים לייחס להרצל את ייסודה של המדינה היהודית אך הרצל לא היה
מייסד למרות שטען לכתר זה בכתביו. הרצל היה פוליטיקאי ומדינאי יהודי.
חזונו של הרצל, כפי שבא לידי ביטוי ביצירותיו, אינו חזונו של העם
היהודי והוא לא יותר מעמדה המצויה היום בשולי המפה הפוליטית בישראל,
שוליים סהרוריים במיוחד. מאה ושלוש שנים מאז הלך לעולמו הרצל עלינו לשאול את עצמנו האם חזונו
הידוע של הרצל הוא דגל ראוי ורצוי תחתיו נוכל לאחד את רובדי החברה
הישראלית. שישים שנים לאחר הקמתה של המדינה היהודית עלינו לשאול את עצמנו האם
כתביו של בנימין תאודור הרצל הם נכס תרבותי אמיתי אשר יכול להיות
לנו לשגריר מכובד בבואנו לבקש את ההכרה הבינלאומית במדינת ישראל, אותה
הכרה ממש שהרצל מזוהה הסטורית כמי שדרש אותה שעה שהילך בחצרות מנהיגי העולם. מדינת ישראל של היום היא מדינה נפלאה אשר זוכה בהדרגה להכרה ולמקום טוב ומכובד בין משפחות המדינות בעולם. הרשו לי לקבוע כי תהליך
מעודד זה אינו מתרחש בזכות דמותו הסמלית של בנימין תאודור הרצל אלא
למרות דמות זו. הרצל מעולם לא הפך לאגדה בינלאומית, מעולם לא הוכר ע"י הקהילה
הבינלאומית כמנהיג שדמותו ניצבת לצד מנהיגים שהביאו כבוד לאנושות.
הגיבור שלי אינו הרצל. תחתיו אני מעדיף מליוני אזרחים ישראלים טובים אשר עמלים יום יום כדי להביא את מדינת ישראל למקום המכובד בו היא
מצויה אל אף החזון שנכתב בגרמנית.דמותו של בנימין תאודור הרצל מעולם אף לא זכתה להיות דמות המאחדת
סביבה יותר מאשר חלק אחד בעולם היהודי ובה בשעה משמשת דמותו של
הרצל כדי לסמן גבולות הסכמה צרים במיוחד בקרב החברה בישראל. אך סמלי הוא שכתביו של הרצל, חזונו ופרסומיו אף לא חיזקו את התא
המשפחתי המיידי שלו אשר התפרק לרסיסים. גורלם של כול בני ביתו של הרצל
היה טראגי. סבורני שדווקא בימים אלה בהם אנו עוסקים במלחמה על הבית, מלחמה על
שרידותה של המדינה כמדינה יהודית אל מול פני נסיונות חוזרים להפוך את
המדינה לחליפות דתית איסלאמית קיצונית, דווקא עתה ראוי לעיין בדרכנו
שוב. דמותו של הרצל אינה תחליף לדיון רעיוני יסודי במהות קיומנו כאן.
יתכן שדמות זו היא אף למכשול. אנו חבים לעצמנו חוב לאומי לדון באמיתות
הראשונות ולמצא את הדרך סביב זהות מגובשת יותר, זהות לאומית ראויה
שתעניק לנו את ההסכמה הדרושה הן מבית והן מחוץ.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
