מאת: סבסטיאן וילאר רודריגז / תרגום מאמר שהתפרסם
באחד מעיתוני ספרד
טיילתי ברחובות ברצלונה, כאשר לפתע התגלתה לי אמת נוראה:
אירופה מתה באושוויץ.
הרגנו ששה מיליון יהודים והחלפנו את מקומם ב 20 מיליון מוסלמים.
באושוויץ שרפנו תרבות, מחשבה, יצירה , כישרון. הכחדנו למוות
את העם הנבחר , נבחר באמת, כי יצאו ממנו גדולים ונפלאים ששינו את
פני העולם.
התרומה של העם הזה היא בכל שטחי החיים:המדע, האומנות,המסחר
הבינלאומי ובמיוחד - הם היו המצפון של העולם. אלה האנשים ששרפנו.
ותחת מסווה של סובלנות ומכיוון שרצינו להוכיח לעצמנו שנרפאנו ממחלת
הגזענות שלקינו בה, הלכנו ופתחנו את שערינו ל 20 מיליון מוסלמים
שהביאו לנו טמטום ובערות, קיצוניות דתית וחוסר סובלנות, פשע
ועוני שנובעים מחוסר רצון לעבוד ולפרנס את משפחותיהם בגאווה.
הם הפכו את ערינו היפות בספרד לעולם השלישי, טבול בזוהמה ובפשיעה.
סגורים בדירות שהם מקבלים חינם מן הממשלה, הם מסתודדים ומתכננים
פעולות רצח והרס נגד מארחיהם התמימים.
וכך, בעליבותינו , החלפנו תרבות בשנאה פנאטית, כושר יצירה בכושר הרס,
איטליגנציה בפיגור ובאמונות תפלות.
החלפנו את רדיפת השלום של יהודי אירופה ואת כישרונם להמשיך ולקוות
לעתיד טוב יותר לילדיהם ואת ההיצמדות לחיים בכל הכוח כי החיים הם
הקדושה עצמה - ברודפי מוות, באנשים אכולי תאוות מוות לעצמם ולאחרים,
לילדינו ולילדיהם.
איזו שגיאה נוראה עשתה אירופה האומללה.