טור דיעות  

מדינת ישראל נמצאת במחול שדים מטורף,ועדות חקירה דוחות מפה ועד לונדון. אך ראוי שנזכור כי הבדיקות, וכל ביקורת המדינה לא יובילו לשום מקום. ולשום שינוי,שום דבר לא יקרה כאן! כל ועדות החקירה הקודמות, הממלכתיות והלא ממלכתיות כמעט ללא יוצא מן הכלל לא הובילו לשום שינוי.אותם חקירות, הן הובילו בדרך כלל להשמצה, ורעש, שעבר תוך זמן קצר.אתמול בחדשות כולנו ראינו את הזפת והנוצות שבהם מורחים ראש הממשלה והמבקר איש את יריבו ואינם מסייעים להכרעה בשאלה מי צודק,ומי צריך לתת את הדין. אלא לכל היותר שני הצדדים מטלטלים ומעבירים את תמיכתנו הצופים, המבולבלים מצד אחד לצד השני. וחוזר חלילה. אין ספק שלמבקר סמכות מריבית ומוחלטת לדרוש הסברים, ולראש הממשלה זכות לקבל את הזמן להשיב,כל ההליך הקטנוני הזה בניהם והטיית המריבה כמו: "אתה היית עו"ד מצוין לפני הרבה שנים" ואולמרט בתגובה: " נראה לי שרק לפני 25 שנה הופעתי בדיון בבית משפט לענייני פלילים אז על איזה משפט אתה מדבר?" כאן בעצם רק גדל קרב התרנגולים.החוק אומנם איפשר למבקר למסור לועדה לביקורת המדינה תמצית של החומר, טיוטה או אפילו את עיקרי הדו"ח הוא לא חייב.ובכל זאת הוא מתעקש.גם ראש הוועדה, זבולון אורלב מתעקש.ההתעקשות הכפולה הזו לא מכפילה את הצדקת המהלך.רק שאצלנו במדינה, באמצעות התקשורת והאופוזיציה, מוחדרת לא רק תחושה של תבוסה, אלא בעיקר של היסטריה ופאניקה. במקרה הנוכחי נגזרת חובה לא בגלל החשש לפגיעה בשמו הטוב של אולמרט,אלא בגלל העובדה שבלעדי הסבריו ספק אם הדו"ח יהיה מקיף ושלם.ואם אולמרט מבקש זמן צריך לכבד את הבקשה.לוחות הזמנים בין הגשת השאלות לבין ההודעה על פרסום הטיוטה, מלמדים על זריזות שאינה מעידה בהכרח על יעילות יתר.אלא אם באמת מדובר כאן על זריזות ויעילות שנועדו להקדים את וועדת וינוגרד.ולכן גם אם אולמרט ואנשיו צודקים הם עדין חשודים טבעיים בהשתהות ובהתחמקות.אלא שלחישוק "הפואנטה" שלהם ניצבת התנהלות מבקר המדינה, מול צבאו ולכן גם פה נתפס המבקר במהירות, ואפילו בפזיזות, מופרזת בעיקר לכיוון הכותרות בעיתונים בתקשורת ובכלל.ולכן גם אם אין למבקר כבוד כלפי ראש הממשלה ,אז לפחות כלפי הצבא ולראש הממשלה אם לך אין כבוד כלפי המבקר אז לפחות כלפי העם היושב בציון.ואתה לינדשטראוס האמן לי עם הדו"ח היה אפשר להמתין קצת, אפילו אם זבולון אורלב לוחץ.כי מה שחשוב וצריך לבדוק מה קרה,צריך להסיק מסקנות .אבל לא זו תהיה התוצאה של כל הוועדות או של דו"ח מבקר המדינה.הכיוון מסוכן ושונה: קיימת בי תחושה שכאן מדובר אובססיה לצורך חיסולים פוליטיים.במקום להקים ועדות שיעסקו בחקר ביצועים ויגישו המלצות מעשיות לתיקון טעויות ושגיאות, והיו כאלה,האנרגיה כולה מכוונת למקום אחד: הדחות.עריפת ראשים.ובכך אין אפילו איש בכיר אחד בשירות הציבורי והצבאי שלא עסוק בהתגוננות בשכירת עו"ד, במקום לעסוק בתיקון הליקויים. ובינינו יש צורך לתקן את כל הליקויים. כולם עסוקים באספקת תירוצים.במקום להקים ועדות שיוכלו להשתתף בכירים שיחשפו מה לא בסדר הם חייבים מתוך אובססיה והיסטריה להסביר מדוע הם כן בסדר.צר לי להעיר אתכם זאת לא הדרך לתיקון זאת דרך לאובדן אדוני ראש הממשלה ומבקר המדינה.