אולי תתנו ליחזקאל לעבוד כמזכיר הממשלה  

השבוע קראתי במוסף השבת של עיתון ידיעות אחרונות, כתבה של מרדכי גילת תחת הכותרת שנדר ממליץ: לחקור את אולמרט.בהמשך נכתב כי פרקליט המדינה אימץ את ממצאי מבקר המדינה בפרשיות ההשקעות והתמ"ת והמליץ לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה ונגד מזכיר הממשלה עובד יחזקאל,שוב מבלי להתחשב באף גורם הופכת התקשורת לרשות השופטת במדינה. עכשיו היא שוב פעם "גוזרת את דינו של יחזקאל" במשפט ציבורי,בגלל היותו מקורב לאולמרט. במקרים אחרים היא "שופכת את דמם" של כל מי שקשור לרה"מ בדרך זו או אחרת, ומבצעת לינצ'ים תקשורתיים בבעלי שררה. זוהי כמובן התקשורת הליברלית-שמאלנית-חילונית או ימנית איך שתרצו ותבחרו לראות.אלמלא לא היה מדובר במדינה שלי שלך שלנו זה היה יכול מאוד להצחיק כל המלחמות עם רה"מ מבקר המדינה פרידמן בייניש מזוז ומי לא? אפילו ביבי נלחם בפייגלין ושיטרית רוצה את מקומו של אולמרט בראש המפלגה.אז סביר להניח כי אנו האזרחים רק מתעצבנים ומתעצבנים ומתעצבנים.כי בסה"כ אנחנו לא רואים ששום דבר טוב יוצא מכל המלחמות הללו והרצון לעריפת ראשים.
אבל בכל זאת אני כאזרחית לא יכולה להתעלם מהיסוד המשעשע והמזדקר לעין: את היסוד דווקא מספקים כמה עיתונאים וכאלו שקוראים לעצמם תחקירנים.הם כל הזמן רוקדים על גב הדם של עובדי ציבור שלא בהכרח עשו משהו פלילי או שלילי אבל מה זה חשוב העיקר שהם קשורים לאולמרט ויש כותרת.אני לא מדברת על אותם עיתונאים צבועים שכל הזמן מקוננים על ההדלפות שזולגות ממשרד מבקר המדינה ולא הגיעו אלהם .אבל מרדכי גילת הוא בטח עיתונאי גדול כפי הוא הצליח לחבר בין פרשת העסקים הקטנים של אולמרט לבין יחזקאל איזה ניחוש פרוע ...לטענתו יחזקאל שקוע עד הצוואר בתיקי הרשות וכיסאו כבר מתנדנד
באיזו מהירות גילת ממליך מלכים וקושר כתרים רק בכדי לערוף אותם למחרת.ובמסקנות הוא פשוט אלוף.מבחינתו יחזקאל כבר בחוץ וכבר בימים אילו מחפשים לו מחליף. תגובתו חסרת האחריות בעניין תפקידו של יחזקאל קוממה אותי יותר מכל. הזלזול בנבחרי הציבור והציפייה לעונש לא להאמין.
לפי הכתבה נראה שגילת ספק כפיים ואמר בעת הכתיבה "וואו , וואו מה מחכה לו", לעובד יחזקאל כמובן.מה בדיוק מחכה לו אדון גילת?, ועל מה? על זה שהוא עם אולמרט? לצערי במדינה הזאת הכול הפך "מותר",התקשורת לא מגבילה אף אחד ולכן כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה ללא הגבלה על מי שהוא רוצה כי יש לו זכות בלתי מעורערת כי במדינה מותר להפיץ דעות כל עוד הם בגדר החוק.אצלנו לצערי אין הגבלה על כלום לעומת מדינות אחרות בהם העיתונאים בודקים כמה וכמה פעמיים לפני שהם מייצרים כותרות.אבל אצלנו חופשי מייצרים כותרות ראשיות המתבססות על ספקולציות והשערות ולא מעניין את הכותב מי נפגע ומי לא מה שחשוב שיש כתבה ותחקיר .
זאת לא הפעם הראשונה , ששדרים, פרשנים ואנשי תקשורת חסרי הבנה, ידע ורחמים חורצים את גורלם של אנשי ציבור ומנסים כל אפשרות אחרת ליצירת "אוירה" שתוביל לכותרות ולפסטיבל ובעיקר לרייטינג המיוחל והלא מוצדק.