תגובת ישראל לנשק לא קונבנצי' - תשבץ ורפאל מעצבנים אותי  

להזכירך, היו זמנים בהם בכל יום היה פיגוע - שזה דבר ללא תקדים - ולמרות זאת ישראל לא עשתה פעולות גמול הסטריות.

לו ידעתי שיש לך מהלכים בחלונות הגבוהים ועליהם אתה מבסס את תחזיותיך - הייתי בהרבה יותר שקט. הבעיה היא שאתה אלמוני, ולכן לתחזיותיך ערך לא רב.

ממש לפני רגע שוחחתי טלפונית ממקום מושבי בחו"ל עם חבר שגר במרכז הארץ, והוא סיפר לי שהכל בסדר ואף אחד אצלם לא חושש שתהיה מלחמה.

"תרבות הליקוק"

יש מלקקים כיוון שיש להם אינטרס מובנה בליקוקם, והם
משתמשים בליקוק כטקטיקה להשגת מבוקשם.

מגעילים.

יש יותר מגעילים מאלו.

יש כאלה שנולדו עם ה"ליקוק" מובנה בתוך הדבר הזה
שכאילו נשמה בתוכם והם מפנים את לשונם המתלהלהת כלפי מתנגדי
מושאי ליקוקם המספקים להם גירוי מתמיד ומאתגר לחיות הנשאבת
מעצם האפשרות ללקק, אפילו אם אין אינטרס ברור בבסיס הליקוק.

דבר אחד ברור.

לשון המשתמעת לשני פנים, ואפשר להבינה ביותר ממשמעות אחת
אינה מבלבלת אותי.

מקוה שכיוונתי לערוצי השמע שלך בורסוק,
אם לא נסי את עיני השכל.

(רואים - שומעים אנחנו באותו עניין)

ולהזכירכם, נהרסו בניינים בדאחיה, בבעל בק, בצידון, בכל מני מקומות
נוספים כבר בשלוש השעות הראשונות למלחמה. הכוונה לכל המקומות בהן
היה מידע או אפילו חשד סביר שמחביאים טילי זילזל.

נכון שאת הריסת מרבית רובע הדאחיה עשו לאחר התראה. נכון. ככה צריך
היה להיות שכן עד לאותו רגע שבפועל הרסו את הרובע, היו לישראל
חוץ מ-8 החיילים ההרוגים רק 2 או 3 הרוגים אזרחים ונזק מזערי שבמזערי
לרכוש.

קרבנות אדם אינם במשוואת הרווח והפסד של הערבים.

אפילו ההרוגים מקבלים את גמולם בצורת בתולות ומה שאפילו יותר שטני זה, שהם
הטילו את האחריות לחיי אזרחיהם על האויב, כלומר ארה"ב וישראל. אפילו הרוגי
ערבים "ישראליים" נחשבים ע"י משפחותיהם שהידים שזכות וכבוד נפלו בחלקם
בכך שנאסרללה ביתר את גופם.

אתה משווה מספר קורבנות כשהדבר אינו משתווה אפילו להפסד גוגעים. למנהיגות
לא רק שלא איכפת ממספר ההרוגים, אלא שככל שהמספר גדול יותר, הם יכולים
לתרגם אותו ליתרון הסברתי או כלכלי.

כדי לרענן לך את החלק שחושב, ראה בנית פצצות בבית הדירות בו חיים ילדים,
הערבים מסתתרים מאחורי ילדים ונשים וזה לא בקוד שלהם כדבר פסול.

מה שכן איכפת לערבים זה "כבוד". עבור כבוד משפחה הערבי יהרוג את אמו ואחותו.
עבור כבוד לאומי הוא יקריב את ילדי השכן. רק סיכון אמיתי בהשפלה יביאו
ערבי לחשוב פעמיים אם כדאי לו להתחיל במלחמה.

מלחמת לבנון השניה הביאה לערבים הרבה כבוד בכל העולם. הפלת מגדלי התאומים
הביאו הרבה תשומת לב בעולם וזה מה שמאכיל את הרוח הקרבית שלהם. מאות
ההרוגים בעירק לא מזיזים להם שערה בנחיריים.

המלחמה בלבנון הביאה לחיזבללה הרבה מתנדבים חדשים, אימונים, כסף, נשק
כח פוליטי והכרה בין לאומית.

רק מוצצי אולמרט סופרים נקודות כדי לקבוע מי ניצח במלחמה כשלנקודות האלו אין שום
משמעות מעשית. תן לי כתובת ואשלח לך ג'ולות דנדשיות שיהיו לך יותר נקודות
ותחשוב שאתה לא LOSER.

בינתיים חובה על העולם המערבי - הנאור,
שמתעשת לאט (מדי) ממוסרניות שאינה במקומה,
למלא את תפקיד המשטרה שדואגת לאזרח,
ע"י פגיעה אנושה בפושעים (ע"ע ג'וליאני בניו יורק).

בפועל - משמעות הדבר: מכת מחץ על אירן,
גם לגופם וגם למען יראו ויראו.
הפגיעה - הבילתי נמנעת - גם בקרובי החלאות היא הכרח בל יגונה,
כי האלטרנטיבה חמורה עשרות מונים.

רק כך יש סיכוי שהעולם הערבי יפנים את מיגבלות כח הנפט והשאידיזם.
כמו שהיפנים והגרמנים הפנימו את מיגבלות כח הלאומנות התעוזה וההקרבה.
הפצצה האטומית מחקה באבחת אטום את המוטציה הרצחנית שקיננה בעם היפני,
כמו שרק הפצצת ערי גרמניה (דרזדן וכו') ע"מ להרוג אזרחים רבים ככל האפשר הביאה את כניעת הנאציזם.

עם שאר דבריך אני יכול לחיות מלבד עניין הפגיעה במשפחותיהם. פגיעה באזרחים
אינה מלמדת לקח או עוצרת מלחמה. מלחמת העולם השניה הוכיחה שאזרח מוכן להלחם
עד מותו ומות כל משפחתו. ההפצצות לא החלישו את הנחישות של אנגליה, גרמניה או יפן.

פגיעה במנהיגות ובארגון מביאים הכרעה. לא מספר ההרוגים. חמאס הוא דוגמה לתופעה.

הגרמנים נכנעו כשהרוסים היו במגרש החניה של היטלר שהעלה עשן בגומת גשם.
העם והצבא היפני רצה להמשיך להלחם למרות האטום. הקיסר שלהם החליט להכנע.

ככה זה, הרג אזרחים וטרור לא מכניע עמים. כידון בתחת של האולמרט שלהם, זה
גומר מלחמה. ככה זה בשפה בוטה ואמת פשוטה.

במילים אחרות, האם העולם הנאור מוכן לספוג את המכה הראשונה,
ולשלם במחיר יקר מאד של חיי אדם, רק כדי להראות צודק.

את ההתנהלות הרצחנית - חסרת הרחמים - של הנחש ניתן לצפות ע"פ הדגם הנאצי,
ואת הנחישות, חוסר המעצורים והתעוזה השאידית ניתן לצפות ממתקפת התאומים.

היה להן רקע בתנ"ך ולכן הזכרתי להן את סידור הקרב של יעקוב בהכנתו למלחמה
אפשרית עם עישו. הסברתי להן שהערבים מציבים את נשותיהם וילדיהם כמגינים
ושאנחנו לא THE SAME. ערבי גאה זה ציפעוני. ערבי שפל הוא בן אדם.

בהודו יש יותר מוסלמים מבכל העולם הערבי כולו. בסוד, מסבירים לי מכרים הודיים
שכדאי להזהר מהם אפילו בהודו אבל בד"כ הם חיים בשלום עם שכניהם. בפקיסטאן
לעומת זאת... טוב, את זה כולנו יודעים.

הנשים הכושיות להפתעתי קיבלו את דברי בעניין ובתודה. בארץ, אם הותירו את
יעקוב בתכנית הלימודים, יהא עלי לנשום קשה כדי לגרום לאנשים לרדת מהאוטיופיה
הרעיונית שלהם ולהחזירם לראות את המציאות העירומה.

כאילו פוליטיקה הינה תופעה ישראלית גרידא ושהיא או הש"ב אחראים לגורלם המר
של יושבי המעברות.

אם את מסכימה לזה, ניתן להמשיך.

נכון שיש בארץ הרבה פלגים ורובם אינו על בסיס עדתי. המתח עם המתנחלים והחרדים
ודאי שאינו עדתי ואיני יודע על עויינות גדולה מזו.

לגבי ארצות המוצא, נעשת בארץ עבודה של קיבוץ גלויות שאין שני לה. היו סיבות
אובייקטיניות לקשיי הקליטה והקיפוח, אבל רובן לא היה מכווןמכוון ע"י המדינה.
העולים עם קום המדינה היו מורכבים מצד אחד באוכלוסיה צעירה של ניצולי
שואה, רובם בודדים או בעלי ילד אחד. לרובם היה ניסיון השרדות בתנאים קשים
מאוד וכולם ידעו קרוא וכתוב ולעיתים קרובות היו בעלי מקצוע.

תמר, את יודעת שזה לא היה מצב עם העולים האחרים. אלו שיכלו להסתדר בצרפת וקנדה,
עברו לשם ישר מצפון אפריקה והותירו את הפחות מתאימים לעלות לישראל שהכריזה שהיא
בית לכל יהודי. עליות מאוחרות יותר ממזרח אירופה והעולם המערבי גם הו הביאו
אנשים שהיו בעלי נתונים שהקלו על קליטתם.

קשה להעסיק אדם בן 50 שהוא אב לשבעה ילדים, ואינו מדבר את השפה. למרות
זאת ההישגים בשילוב העידות הוא ממש נס.

על הרקע הזה לפתח ולהפיץ ספר שכולו מלא טענות של קיפוח, שבו תיאוריות על
יהודים בעלי לאומיות פלשתינית כשהמושג הפלשתינאי עצמו מצוץ מאגודלו המסריח
של עראפאת ומבושיו של אורי אבנרי, יש בכך עלבון עמוק לאינטליגנציה.

כשבאשרה שביקש מקלט מדיני בבחריין, הערביות שלו לא עמדה לו בהיותו נוצרי
וזה לא יעמוד לך. לאידי אמין ייתנו מקלט ואותך תמר יאכילו לתנינים כמו
שאידי עשה לגב' בלוך המנוחה.

חסות קהילתית או מפלגתית שיחקה חלק ברכישת עבודה
מדרג העבודה במחנות היה כדלקמן: מנהל המחנה, מנהל משרד העבודה, מזכירי מפלגה, עובדי ניקיון, קצין מודיעין (הש"ב) והמרגלים שלו. כל המשרות הללו, מלבד עובדי הניקיון, נשלטו בידי אשכנזים. המפלגה השולטת השתמשה בשוחד, בדרך כלל במבנה של ג'ובים, איום ואלימות, וטיפחה כנופיות כדי להשליט טרור בכל מי שיעביר ביקורת על הממשלה. חוגים דמוקרטים פרוגרסיבים אשר השתתפו במאבק לשיחרור לאומי וחברתי בארצות ערב חוסלו. המשטרה החשאית השתמשה בהיסטריה כדי לחפות על העריצות שלה וכדי לשמור על מפא"י בשלטון. כל מי שהעז לפתוח פיו כדי לעמוד על הזכויות של העם שלו נקרא קומוניסט, והטרור היה זרוע באיומים של פיטורים מהעבודה. מצב עניינים זה ארך עד שהמפלגה הימינית ליכוד עלתה לשלטון ב-1977. לפני כן, למפלגת העבודה השולטת היה רוב מכריע של הקולות במחנות בבחירות לממשלה בגלל לחצים כלכליים, בעוד שהיא זכתה רק בשליש בערים הגדולות.

שכחת שעליתי על הספר הנבזה נקודה נקודה והראיתי עד כמה העובדות כביכול שבו
מצוצות מאגודלו של עאראפת. כמו שהקוזק אמר למזונאית בהתערבות, בואי נתחיל
לספור מההתחלה.

א. אפליה בין הספרדים.
1. בינם לבין עצמם
2. כלפי אשכנזים
3. לגבי הגויים
4. על בסיס צבע עור

ב. המעברות של העולים.
1. בהשוואה לפליטים חסרי כל בעולם
2. בהשוואה לעליות אחרות
3. הבסיס לאפליה נגדם
- האם קיימת
- כלכלי
- גזעני
- שרירותי
- אישי
- מדיניות מכוונת

לא בא לי לכתוב מאמר בנושא ואגע בנקודה אחת או שתים. אמרת שלא היתה הפליה
בין הספרדים. לא רק שהיתה הפליה, היתה אפילו הפליה על בסיס צבע עור כשהבהיר
נחשב יפה יותר.
הספרדים ככל אדם נגועים באפליה. היו זמנים שאשכנזים נאלצו לשבת בירכתי
בית הכנסת הספרדי. ככה זה עם אנשים.

הספרדי בעולם הערבי נאלץ לשלם מיסים גבוהים ולא היה לו מעמד בבית משפט.
ההשפלות מהן סבל היהודי בארצות ערב מחוירות לעומת סבל המעברות. שפר גורלם
של היהודים העירקים כשהבריטים כבשו את האיזור. גם לא לזמן רב.

כמו כוכבית השחר גם את מרפקת על מציאות שמעולם לא היתה קיימת. מזכיר את
העבדים שיצאו ממצרים והתרפקו על סיר הבשר.

אילו ראו האשכנזים בצבע העור מאפיין רב משמעות, למה חטפו ילדים תימניים לאימוץ?

המעברות לא היו קייטנה והיו שם אנשים בלתי רגישים, נצלנים וכל שאר
התכונות שמצאתי במקומות בהם נותנים למעטים יותר מדי סמכויות על חיי אחרים.
אבל אף אחד לא כלא ספרדים במחנות למשך ששים שנה כפי שהערבים עשו ל"אחיהם".
חוויתי דברים דומים בצה"ל איפה שהטבח הרומני האזרח והרס"ר המרוקאי גנבו
עופות, דלק וקפה ונתנו לחיילים לרעוב. מי שדיבר חטף.

בעבר סיפרתי לך מה משפחתי עברה במעברות כולל אבדן חיים. עד כמה שידוע לי
הספרדים שרדו את התקופה ההיא והיום די קרובים לצלחת. ברוך השם, לא חסר
להם כלום כולל פוליטיקאים וקצינים שנענשים על שחיתות וחטאים שבינו
לבינה.
ככה זה בחיים ובהשוואה לקורה בעולם, ישראל היא זהב עם קיבוץ גלויות בלתי
יאומן, והספר שלך הוא זבל.

מזכיר לי את הבכיה של הערבים על ההשפלה שמספר עירקים סבלו באבו גריב מידי
שוטרים צבאיים אמריקאיים. עורפי ראשים, מפוצצי בית ילדים, סוקלי נשים,
מתחבאים מאחורי נשים וילדים, חרות מהסוג הגרוע ביותר מתלוננים על שחשפו
לכמה ערבים את התחת.

הבעיה שלך תמר זה שאת לא קוראת את הספר הניבזי ושופטת את הדברים, לא כתלמידת
בית ספר שנעלבה, אלא כאדם בוגר שמבין מה קורה כשנותנים לאנשים קטנים יותר
מדי שליטה. שנעשות טעויות ולעיתים שחיתות מתערבת בחוסר ידע ויהירות.

ד"א, איך בת אדם שמדברת על צדק חברתי יכולה לעלות בדעתה את האפשרות של
חיסול קשישים ניצולי שואה כדי לפנות מיטות? אם את לא מטומטמת, יש בך מידה
גדולה של רשעות.

לגבי הבורסוק שלך, גיירת אותו אה? אז מה, לדעתך עכשיו בריאן ערבי?

האמיני לי, קראתי לא רק קטעים מהספר שלך אלא גם את מכתבי הזעם שנכתבו ע"י
אנשים שניצלת אותם לערוך את התועבה למרות שלא הסכימו עם התוכן ממניעי
קידמה ועזרה לנחשל. את אפילו הודאית להם על העבודה המסורה. כשגמרו את
תרומתם תקפת אותם כמו שערבי נוהג לגמול למיטיביו.

אתה יודע, העבר זה כמו רוח רפאים, גם כשהוא מת הוא נוכח, ומפחדים ממנו השקרנים והמכחישים.

עזוב, הפנים שלכם מספיק לבן, הפנים שלכם הולבנו אבל לא מאש הבושה על מה שעשיתם.
אתה יודע שחם, מתוך ההתנגדות שלו שבאה לידי ביטוי ביחסו המביש לאביו, אלוהים השחיר את פניו שם במקום ועיבה את שפתיו והפך אותו לעבד.