ההזיה כדרך חיים  

העולם האידיאולוגי בישראל ובארה"ב מאוכלס ע"י שמרנים והוזים. בארה"ב הם ממליצים על פייסנות כלפי איראן והטרור. בישראל ההוזים בשלטון

יש ביטוי בארצות הברית האומר כי שמרן הוא ליברל שהותקף על ידי המציאות. התובנה שמאחורי הביטוי היא שלבני אדם יש נטייה לבסס את תפיסות עולמם ופעילותם על איך שהם היו רוצים שהמציאות תיראה, במקום על איך שהיא באמת.

בארצות הברית, הרבה אנשים ראו במתקפת 11 בספטמבר 2001 התקפה של המציאות על עם, שמאז המהפכה האיראנית בשנת 1979 התעלם מהסכנה של האסלאם הטוטליטרי. ורוב האמריקנים בהחלט הכירו במציאות המאיימת בעקבותיהן.

אולם, גם מיד אחרי 11 בספטמבר עלו קולות שהתעקשו להמשיך בהזיה. הם באו משני מחנות שונים. מצד אחד, עלו קולות מהשמאל הרדיקלי, כמו אלה של הסופרת המנוחה סוזן סונטאג והקולנוען מייקל מור, שעטפו את עצמם בדגל זכויות מדוכאי העולם וקורבנות האימפריאליזם המערבי.

הם טענו כי אל-קאעידה רק הגיב למורשת הדיכוי של האמריקנים. מאידך, היו אמריקנים כמו היועצים לביטחון לאומי של הנשיאים ג'ימי קארטר ובוש האב, זביגנייב בז'ז'ינסקי וברנט סקוקרופט, שעטפו את עצמם בדגל ה'ריאליזם'. הם גרסו כי התמיכה האמריקנית בישראל הובילה את העולם האסלאמי לשנוא את אמריקה.

ישראל היא הפתיון

בשני המקרים, ההוזים התעלמו לחלוטין מהצהרותיו של אוסמה בן-לאדן ואנשיו, שהצהירו כי המטרה האסטרטגית שלהם היא לכבוש את העולם בשם האסלאם. הם התעלמו מהסביבה הפוליטית והתרבותית שהצמיחה קבוצות כמו אל-קאעידה – סביבה שמונעת באש קנאה ללא גבולות כלפי המערב וארצות הברית בראשו. בשני המקרים ההוזים קבעו כי במקום להילחם ולפעול למגר את המחבלים ולייבש את הב??צות שבהן הם שורצים, על ארצות הברית לפייס אותם, בעיקר במטבע ישראלי.

קולות אלו נתפסו כשוליים, עד לבחירות לנשיאות בשנת 2004 עת ההוזים הצליחו להשתלט על השיח במפלגה הדמוקרטית. דמוקרטים שתמכו עד אז בפלישה לעיראק, ובאופן כללי יותר במלחמה נגד הטרור, החלו לגנות אותה.

השבוע, פורסם סקר של מומחים מובילים למדיניות חוץ מהמחנה השמרני, המתון והליברלי על ידי שני מוסדות ליברלים בוושינגטון – המרכז לקדמה אמריקנית וירחון 'פוריין פוליסי' של קרן קרנגי לשלום בינלאומי. הסקר מראה שבעוד ההוזים עדיין מהווים מיעוט בקרב מעצבי המדיניות בארצות הברית, הם מיעוט שכבר אין אפשרות להתעלם ממנו.

כאשר ישראל הועמדה בהשוואה לרוסיה, פקיסטן, ערב-הסעודית, מצרים, טורקיה ומקסיקו, 14 אחוז מהנסקרים אמרו כי ישראל היא בת-הברית המשרתת הכי פחות את האינטרסים של ארצות הברית. וזאת רק ההתחלה.

דו"ח בייקר-המילטון שפורסם בדצמבר האחרון המליץ לממשל לקנות את שיתוף הפעולה של איראן, סוריה וערב הסעודית בהרגעת המצב בעיראק על מנת לאפשר נסיגה אמריקנית מהמדינה. לפי המלצת הדו"ח, ישראל היא הפתיון. כדי לשכנע את השכנות של עיראק להתנהג יפה, דו"ח בייקר המילטון הציע לממשל להכריח את ישראל למסור את רמת הגולן לסוריה ואת יהודה, שומרון וירושלים לפלשתינים. 88 אחוז מהמשתתפים בסקר אמרו כי יש לאמץ את המלצות הדו"ח.

53 אחוז מהמומחים (38 אחוז מהשמרנים, 59 אחוזים מהמתונים ומהליברלים) סוברים כי על ארצות הברית להכיר בחמאס. 47 אחוז מהמומחים (29 אחוזים מהשמרנים, 49 אחוז מהמתונים ו-61 אחוז מהליברלים) סוברים כי על ארצות הברית להכיר בחיזבאללה.

באשר לאיראן, 68 אחוז מהמשיבים מאמינים כי ניתן להכיל את האיום האיראני באמצעות משא ומתן. רק 10 אחוזים סוברים כי על ארצות הברית לתקוף את המתקנים הגרעיניים של איראן. ומה שמפתיע, יש מיעוט משמעותי שדווקא בעד שאיראן תשיג נשק גרעיני. 25 אחוז מהשמרנים, 29 אחוז מהמתונים ו-41 אחוז מהליברלים חושבים כי איראן תתנהג באופן אחראי יותר אם תשיג נשק גרעיני. רק 32 אחוז מאמינים כי איראן תתקוף את ישראל.

אני חייל פשוט

כדי להבין עד כמה התוצאות האלו חמורות, די לראות את מה שמנהיגי איראן ושלוחותיה הטרוריסטיות אמרו רק לאחרונה. ביום שבת שעבר, אמר המנהיג העליון של איראן עלי חמאנאי, כי "אמריקה ואוהדיה תקועים במערבולת והם יטבעו עמוק יותר עם חלוף הזמן. הנבואה מצפה לעתיד מסוכן עבורם".

ביום רביעי, נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד אמר שוב כי איראן תשתף אחרים בידע הגרעיני שלה. לדבריו, "אם אנרגיה גרעינית היא דבר טוב, כל העמים צריכים להינות ממנה בהתאם לחוק".

בראיון שפורסם השבוע ב'אינדפנדנט' הבריטי, הודה מפקד הטרור השיעי בעיראק מוקטאדה אל סאדר בגאווה בקיום שיתוף הפעולה של ארגונו עם חיזבאללה. לדבריו, "יש לנו קשרים פורמאליים עם חיזבאללה. אנו מעתיקים את חיזבאללה, את אופן הלחימה שלהם והטקטיקות שלהם".

ומצידו, בראיון לטלוויזיה האיראנית ביום השנה לתחילת המלחמה נגד ישראל, מנהיג חיזבאללה חסאן נסראללה אמר כי כל המלחמה הונחתה על ידי איראן. "אני חייל פשוט של אימאם חאמנאי. נוער החיזבאללה פעלו למען האימאם חומייני, ובסיוע אימאם חוסיין, ושלחו את ברכותיהם לעם האיראני".

ומן הסתם, חמאס גם לא נשאר חייב. בראיון טלוויזיה בתחילת החודש אוסמה חמדן, נציג הארגון בלבנון אמר שחמאס מתכונן למלחמה לא משום שהוא מצפה למתקפה ישראלית אלא "משום שהמטרה הסופית של ההתנגדות היא למחוק את הישות הזאת מעל פני העולם".

דייטון עבר לפת"ח

ברמה הרטורית, הנשיא בוש פוסל את גישת ההוזים. הוא מבהיר כי עיראק היא החזית העיקרית של הג'יהאד העולמי וכי אויבי ארצות הברית פועלים להשמיד ציוויליזציה. אך מילים לחוד ומדיניות לחוד.

הלכה למעשה, מדיניות בוש מול ישראל ואיראן לקוחה מדו"ח בייקר-המילטון. האמריקנים ממשיכים עם הפארסה של סנקציות ומגעים מדינים עם איראן סביב תוכנית הגרעין שלה ומתחננים שהמולות יפסיקו לנהל את המלחמה בעיראק. באשר לישראל, האמריקנים דוחקים בישראל לנהל משא ומתן עם פת"ח שמטרתו נסיגה ישראלית מיהודה, שומרון וירושלים והשלכתו תהיה הקמת עוד בסיס טרור ג'יהאדי המונחה על ידי איראן בפרוזדור תל אביב ושארית הבירה ירושלים.

הגנרל קית' דייטון, מתאם הביטחון האמריני מול ישראל והפלשתינים, מוודא כעת שצה"ל לא יעצור אף מחבל פת"ח שקיבל חנינה מהממשלה ואף דוחף להעניק חנינה לעוד מבוקשים. זאת על אף שבסוף השבוע פת"ח הורה לאנשיו לחזור לתקוף את ישראל. האמריקנים מאמנים את כוח 17 למרות שהשבוע פורסם ראיון בניו יורק סאן עם אבו יוסוף, שהוא אחד ממפקדי המיליציה. אבו יוסוף אמר כי האימונים שכוחותיו עברו אצל האמריקנים אפשרו להם להרוג ישראלים באופן יעיל ומוצלח יותר. גורמים אחרים בפת"ח הודו השבוע לג'רוזלם פוסט כי אנשי פת"ח משתפים פעולה עם אנשי חמאס בתוך יהודה ושומרון.

אם האמריקנים מעוניינים לדעת לאן התחזקות ההוזים עלולה להוביל אותם, מן הסתם, הם יכולים להסתכל על הנעשה בישראל בימים אלה. הרי בישראל, ההוזים שולטים ביד רמה על מערכות קבלת החלטות. באופן ישיר ועקיף ישראל מקדמת מדיניות ותפיסות חסרות שחר וחסרות אחיזה במציאות.

כך קורה שממשלת אולמרט מנהלת משא ומתן כיום עם מנהיג פת"ח מחמוד עבאס בו, לפי המדווח, היא מציעה לתת לו מדינה שתשתרע על 92 אחוזים משטחי יו"ש, השכונות הערביות בירושלים והר הבית, ופרוזדור בנגב שיחבר בין המושבה האיראנית העזתית למושבה האיראנית שתיווצר ביו"ש. כך קורה שבמשא ומתן זה, על פי המדווח, הממשלה הציעה לקחת את האחריות על בעיית הערבים שעזבו את ישראל בשנת 1948 ועל צאצאיהם ולאפשר להם להיכנס לאחת המושבות האיראניות בתוך ארץ ישראל וירושלים.

ברמה העקיפה, הממשלה מנסה לפייס את האו"ם ולהתעלם מהעובדה שהאו"ם הוא גוף הפועל במלוא המרץ להביא לפסילת הלגיטימיות של קיום מדינת ישראל. בשבוע הבא יכנס האו"ם שני כנסים אנטי ישראלים באירופה. הראשון בפרלמנט האירופי תחת חסותה של הוועדה להפעלת הזכויות הבלתי ניתנות להעברה של העם הפלשתיני. השני, שיכונס בג'נבה, ישמש כפגישת ההכנה הראשונה לקראת הכינוס בשנת 2009 של עוד קונגרס נגד גזענות בעקבות הקונגרס האנטישמי שנערך בדרבן, דרום אפריקה, בקיץ 2001. לוב עומדת בראש וועדת ההכנה. איראן, קובה ופקיסטן חברות בה.

לפני המכה הבאה

אך עד כמה שזה נוגע לממשלת ההוזים, האו"ם הוא חבר טוב של ישראל. על כן, היא שמחה לתמוך בחידוש המנדט של כוחות יוניפי"ל בלבנון על אף שלא נקפו אצבע כדי למנוע מחיזבאללה להתחמש ולהתפרש מחדש בגבול ישראל בשנה האחרונה. עד כדי כך אהוד האו"ם על מנהיגי ישראל - שהם מתכוננים ב-29 בנובמבר להזמין את מזכ"ל האו"ם באן קי מון להשתתף בשחזור של הצבעת האסיפה הכללית של האו"ם בתוכנית החלוקה שייערך בכנסת – כאילו שישראל חייבת את קיומה לארגון זה.

ההוזים באמריקה אמנם עדיין מיעוט מקרב מעצבי מדיניות החוץ של אמריקה, אך ביכולתם להפעיל השפעה חזקה מאוד על הדיון הציבורי ועל קביעת גבולות המותר במדיניות הממשל. אם הרוב לא יתעשת מהר, ויביא שוב לדה-לגיטימציה של מיעוט זה, הם עלולים למצוא את עצמם, כמו הישראלים, מקדמים מדיניות שמובילה רק לתבוסה ואף חמור מכך.

באשר להנהגה בישראל, לא ברור איזו מתקפה המציאות יכולה כבר להפיל עלינו שתגרום לה לפסול את ההזיה כדרך חיים. הדבר היחיד שניתן להתפלל אליו הוא שהבחירות יבואו לפני המכה הבאה.