קבוצות דיון
פוליטיקה ואקטואליה
נושא #7253
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
ציבי
חבר מתאריך 25.10.03
1828 הודעות | יום שלישי י''ז בכסלו תשס''ח
01:21 27.11.07 |
|
ניסיתי לפרסם בעתון, הם לא רצו. מה דעתכם
|
בעקבות הופעתו העצובה של השופט ברק במכללה הבין תחומית. החלטתי לענות לו מה דעתי על עניין האוביקטיביות המשפטית. מה שהשופט ברק לא מבין. השופט ברק אינו מבין מדוע פוחת אמון הציבור בבית המשפט, אשר מנסה, לטענתו, לשמור על אובייקטיביות. על השופט המכובד להבין כי הציבור רוצה צדק ציבורי ולא צדק אובייקטיבי. הציבור רוצה שבית משפט יהיה זרוע שלטונית הנלחמת בפשע. ככל שירבה הפשע, כן תגדל עוינות הציבור לבית המשפט. מערכת המשפט, על כל מרכיביה, רואה עצמה "כנסיית הצדק". מן כת דתית של צדקנים עם כוהנים בקודש – עורכי הדין, נביאים – השופטים וכתבי קודש – ספרי החוק. זו כת העומדת בפני עצמה על חוקיה המקודשים. אלא שלא כדוגמת כת איזוטרית, שפגיעתה בציבור מועטה, הכת המשפטית ניצבת בצומת חברתית ושלטונית מהחשובות בחברה, ומשליטה שם את חוקיה. עבור הציבור הרחב, מערכת המשפט היא שירות ציבורי המיועד לרווחתו, והאינטרס הציבורי הוא מיגור הפשע על ידי הקשחת הטיפול בעבריינים. רצון זה אינו עומד באמות המידה והמשפט של כת הצדקנים עם מטרותיה המקודשות, שמירת חוקיה. ההקפדה על האובייקטיביות, דיני הראיות הבלתי אפשריים וזכויות הפושע, כל אלו יוצרים את פער אי האמון בין המערכת המשפטית לציבור. הצבור מפגין אי אמון בחוקי "כנסיית החוק" משום שאינם משרתים אותו כראוי. במלים אחרות: האוביקטיביות משרתת את הפושע ולא את האזרח הישר. אולי מי מכם יאמר לי מדוע מאמר זה לא התאים למדור המכתבים בכמה עיתונים?
ציבי |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
Big Joe
חבר מתאריך 2.9.05
129229 הודעות | אור ליום רביעי י''ח בכסלו תשס''ח
22:21 27.11.07 |
|
6. אז אתה חלוק על הפסיקה, ולא על החוקים
בתגובה להודעה מספר 5
|
אבל גם כאן, הכתובת היא המחוקק. הוא יכול להעלות את ענשי המקסימום, ב"רמז" ברור, והוא יכול גם לקבוע ענשי מינימום. אני לא נגד ביקורת על בית המשפט. אבל היא צריכה להיות מכובדת והגיונית. בסופו של דבר, אם נהרוס את מערכת המשפט - יקיץ הקץ על המדינה. תורת הענישה היא נושא קשה וסבוך. ובתי משפט צריכים להיות קשובים לרחשי הלב של העם ולמצב. אבל ההשפעה מוכרחה להיות איטית. אם נהג אחד יקבל שלילה לשנה, ונהג אחר שלילה לשנתיים ושלישי ל-10 שנים על אותה עבירת תנועה, האחרון יערער וכנראה יזכה בהקלה, אפילו אם בסמוך לעבירה שלו היו כמה אסונות גדולים על הכביש שהם שהשפיעו על השופט. ראה מה קרה בענישה על פושעי מין. היה תהליך איטי שבו העונשים עלו לרמות של 15 - 20 שנה, כמענה לצורך חברתי. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
ציבי
חבר מתאריך 25.10.03
1828 הודעות | יום רביעי י''ח בכסלו תשס''ח
10:01 28.11.07 |
|
7. ושוב ידידי, אני חולק על דבריך.
בתגובה להודעה מספר 6
|
1. קביעת עונשי מינימום גבוהים תתפרש ובעצם מתפרשת במערכת המשפטית כהבעת אי אמון במערכת השופטת. לעתים יש לאפשר למערכת מעט גמישות. דוגמה לכך היא הקיבוץ בעוטף עזה שבנה מקלט ונקנס ב 250 אלף ש"ח על שלא המתין לרשיון בניה. ביה"ד גילה גמישות חלקית בכך שלא הרשיע בפלילים, אך לא היסס לקבוע קנס אדיר.בעניין זה רצוני הוא שעבריינים אלימים ומסוכנים לא יהנו מגמישות היתר. לדעתי אנשי "כנסיית הצדק" נוטים להקל בצאן מרעיתם על חשבון האזרחים הרגילים. 2. מערכת דיני הראיות, שגם היא פותחה כספר קודש, מקשה מאוד על התביעה. איני בטוח לחלוטין שעבריין מועד צריך להנות ממנעמיה של מערכת דיני הראיות הקשוחה. צריך למצוא "מעקף" שיסייע להרשיע עבריינים מועדים, ובעיקר את האלימים והמסוכנים שביניהם. 3. אין בדברי הבעת אי אמון במערכת המשפט. גם אני יודע שהיא אינה ברת תחליף, אולם יש בי ביקורת קשה ונוקבת. אם הביקורת תביא להרס המערכת, אזי אין לה כלל זכות קיום. בלא ביקורת אין שינוי. צה"ל בוקר קשות על תפקודיו העלובים במלחמה האחרונה, האם הוא נהרס? 4. באשר לתורת הענישה, שטענת שהיא "נושא קשה וסבוך". מי עשה אותו כזה? 5. באשר לאיטיות. זו שאלה של טעם אישי. לדעתי התהליך הוא איטי מאוד ולכן מסוכן. כפי שאמר משוררנו הלאומי: "אם לאחר מותי הצדק יופיע, ימוגר נא שמו לעד". אני רוצה בטחון וצדק אזרחי היום, ולא באיזשהו תאריך עתידי. 6. טענת טענותי היא כנגד רעיון האוביקטיביות. טענתו של השופט ברק, שהשופטים הם אובייקטיבים הכעיסה אותי. איני רוצה אובייקטיביות כשהדבר נוגע לפושעים מועדים ואלימים. בשעתו, בתקותפ האינתיפדה הראשונה, יצאו מספר אנשי תקשורת בתביעה שלא לקרוא לצה"ל בביטויים של שייכות: צבאנו, הצבא שלנו וכיו"ב, אלא "להיות מקצועיים" ולכנות את צה"ל ואת המחבלים באותו האופן. על זאת ענה דן מרגלית, ואני מברכו על כך, "אני לא מהאו"ם". ציבי |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|