מאת אברהם הללי עו"דשִׁיָרה וּתְפִלָה עֶקֶב הַגְאֻלָּה
לְהַכִּיר תּוֹדָה זוֹ חוֹבָה נִגּוּדָה זוֹ כְּפִיּוּת טוֹבָה
שָמַנְתָּ בָּעַטְתָּ לְךָ רָוַח מִן קֹשִי חוֹלֵף אַל תִּבְרַח
הוֹשֵט יָדְךָ אַל תְּהַסֵס בְּטַח בְּעַצְמֶךָ וְלֹא עַל הַנֶּס
הַדֶּרֶךְ לְחֵרוּת נִפְתֶלֶת בְּרַם קִצּוּר הַדֶּרֶךְ אִוֶּלֶת
לֹא בִּכְדִּי הָלַכְנוּ סְחוֹר צַעַד קָדִימָה וְצַעַד אָחוֹר
כְּדֵי לְנַסּוֹת חַיֵּי הַדְּרוֹר וְלָדַעַת עֲלֵיהֶם לִשְמוֹר
לָכֵן הָלַךְ הָעָם בַּמִדְבַּר עַד שֶהַדּוֹר הָהוּא נִגְמַר
וְהַדּוֹר אַחֲרָיו לֹא הִסֵּס בַּבִּצּוּע לֹא סָמַךְ עַל הַנֶּס
וּלְסִיּוּם אָבַקֵּש לְהוֹכִיחַ
לְנוֹשְאֵי "הַדֶּגֶל" שֶׁסּוֹגְדִים לָעֶגֶל
שֶׁפִּיהֶם מִתְמַלֵּא מַיַם הַצּוֹעֲקִים שׁוֹמוּ שָׁמַיִם
אַךְ בְּפִּיגוּעַ קוֹלָם נוֹדֵם וְשׁוֹתְקִים הֵם כְּמוֹ אִלֶּם.
וּבְטֶרֶם הַכְּאֶב שׁוֹכֵךְ, ְהַהִי פּוֹחֵת וְהַבֶּכִי דּוֹעֵךְ
שָׁבִים אַלה לַמְּחָאָה וּמִתְעַלְמִים מִכֹּל דִּמְעָה
וְחָשִׁים לְהַגֵּן עַל מְרַצֵּח הַצוֹהֵל עַל מַעֲשֵׂי מַטְבֶחַ
בִּינוּ בִּינוּ נוֹשְאֵי הַדֶּגֶל לֹא תוֹעִיל סְגִידָה לָעֶגֶל
מוּטָב שֶתֶּדְעוּ מוּטָב
הֶרֶס בַּתִּים וּמַשְׁאַב אֵינֶנּוּ דּוֹמֶה לְרֶצַח נִתְעַב.
לפרשה:
http://rotter.net/User_files/forum/478efd47269f9878.doc