להוליווד נמאס ממשחקי מלחמה מזויפים  

ישנו קורטוב של שמחה לאיד על התבוסה של הבופור בהוליווד. מול הזרם העכור של מתלהבי הסרט המקומיים, ישנם גם תגובות של ישראלים מן השורה

כמה המולה, כמה חנפנות. אין כמעט כתב, בכיר או זוטר, שלא התייחס לדבר מועמדותו של הסרט 'בופור' כמועמד לסרט הזר הטוב ביותר בעיר הסרטים האמריקנית. אפילו הבכירים שבהם, נחום ברנע, התחכך עם משלחת הזייפנים. ומי זכה? הסרט האוסטרי על 'הזייפנים', זייפני דולרים בתקופת השואה, יהודים כמובן. ומי המפסיד? אבי סידר ואושרי כהן, זייפנים מקומיים.

אי-אפשר להתכחש להרגשה הפנימית. אכן, קורטוב של שמחה לאיד חולף שם פנימה מהלב אל המוח. הלב מרגיש, המוח מאמת. מול הזרם העכור של מתלהבי הסרט המקומיים, משל היה לפחות סרט על חילוץ בני ערובה מהירח, נכנסתי לאתר האינטרנט כדי לבדוק כמה מן התגובות של הקוראים. להלן כמה פנינים מושחזות כהוגן מול שחיית הדגים המתים עם הזרם העכור:

"תלמדו לקח, ספרו סיפור אמיתי שקשור ליהודים ולא לאג'נדה של הערבים"; "הגיע הזמן שבקרנות הקולנוע ובתעשייה יפנימו ויתחילו לפרגן לסיפורים מרגשים מהארץ, ולא בהתרפסות חנפנית אנטי ישראלית ואנטי יהודית. הז'אנר האנטי ישראלי לא מוכר יותר, כך מסתבר. גם לשונאי ישראל בעולם נמאס כנראה מהחזרה על ההלקאה העצמית המלאכותית כמו בופור";

"מעולה שלא זכה!! איזו זחיחות! כל סרט עם מסר תבוסתני שמאלני מחפש שיגידו שהוא גאוני... כל המשתמטים התקבצו בתור לקבל ליטוף. אני היום שמח יותר וחש הקלה. יאללה תחזרו לטלנובלות הפתטיות שלכם ברמת אביב ז'. זה מקומכם!!"; "כל התקשורת של הרייטינג וההתלהמות הישראלית הפרובנציאלית האופיינית קיבלו סטירת לחי מצלצלת.

"הסרט לא רק שלא מספיק טוב, אלא שלמזלנו, עדיין יש בעולם אנשי תרבות עם ערכי אסטטיקה שלא נכנעים ללחצים של ישראלים וקונסולים, ובוחרים באמת בקולנוע. בארץ נהוג לבחור רק על פי מפתח רייטינג וחבר מביא חבר. שמח שלא זכו. אבן נגולה מליבם של אנשי אמנות ומקצוע הקולנוע. גם השמאלנים התאכזבו. לא כל מה שהוא אנטי ישראלי הוא מעניין. נסו פעם משהו אחר";

"כל מה שישראל יכולה לייצא עכשיו זה שוב ושוב מלחמות, יהודים וערבים, מלחמות, יהודים וערבים - דיייי! לעולם כבר נמאס, וגם לנו, הצופים השפויים, האמת. אולי משום כך הסרט התזמורת הוא הבחירה של האקדמיה כאן, סרט שעוסק בבני אדם בשלום, ולא במלחמה. כל הזמן חיילים ומלחמה - האם באמת אין כאן שום דבר מעבר לזה?? יצאתם כבר מכל החורים. נכון, ישראל חייבת לשרוד, אבל מי אמר שרק את זה רואים כאן שוב ושוב ושוב? בשם הישראלים השפויים שאהבו את 'התזמורת' וכל מה שקשור לטבע האנושי הפשוט שלא בשדה הקרב - תודה על הבחירה".

ציטוט נוסף מחדד את כושר האבחנה וחוסר הפחד והמורא התקשורתי המקומי: "כל כך שמחתי לשמוע ש''בופור'' הפסיד. עד האוסקר הזה מעולם לא הייתי נגד משהו שייצג את מדינת ישראל. למעשה, עדיין אני יכול לומר את המשפט הזה, כי ''בופור'' לא ממש ייצג את ישראל... אושרי כהן המשתמט הפסיד קריירה ארוכה ומשגשגת של מחבל בסרטי הוליווד".
במילים אחרות, אם משתמטים משחקים חיילים, סימן שיש ביכולתם להיות חיילים ממש, לא? כנראה שהכול עובר אצל השמאל בישראל. גם בהוליווד, כלומר אצל ששת אלפים אנשי אקדמיה וקולנוע, העיסה האנטי ציונית המעורבבת על-ידי ישראלים, אפילו אם הם חובשי כיפה סטייל אברום בורג, נמאסה כנראה גם עליהם. שמא מלאכת צדיקים נעשית דווקא על-ידי הגויים, המצליחים להפריד בין זיוף דולרים למען הישרדות לבין זיוף השלום במסווה של מלחמה?

דגל התבוסתנות לא הונף בהוליווד. הוא קופל, אבל לא כמו הדגל הישראלי בסרט עצמו. באה מלחמת לבנון השנייה והוכיחה למי שעוד היה זקוק להוכחה, מהם המשקפיים אשר דרכם יש לבחון את הסכסוך בין ישראל לערב. יוסי סידר נשאר תקוע במלחמת לבנון הראשונה, מבלי שההשלכות של משמעויות מלחמת לבנון השנייה יגיעו אליו. הוא עדיין תקוע בדור הפרחים משנות השישים, כמו כמעט כל אנשי הבמה והתיאטרון, הקולנוע והתקשורת בישראל.

מבלי משים הוא אפילו התוודה בפני אילנה דיין כי חדל ללכת לצבא באמתלות שונות, בערך כמו שליש משחקני הבמה שלו. עכשיו ברור מדוע הטוקבקים צודקים. האם אמריקה מסמנת לו להכין סרט ציוני יותר, יהודי יותר? שחקנים יש לו בשפע, גם תפאורה.