משפט קצב: נסללה הדרך לדיון מחודש (פרשנות מאת זאב סגל)  

החלטת שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, מאתמול לדחות את העתירה לדיון נוסף בהחלטת בג"ץ בעניין הסדר הטיעון עם הנשיא לשעבר, משה קצב, סללה את הדרך לדיון בבית המשפט השלום האמור לאשר או לדחות את הסדר הטיעון שנחתם.

השופטת נאור ביססה את החלטתה על הוראות חוק בתי המשפט שלפיהן תנאי מוקדם לדיון נוסף בפסק דין של העליון הוא שבפסק הדין המקורי אכן נקבעה הלכה משפטית. השופטת ניתחה בדקדקנות את המחלוקת שהתגלתה בין שופטי הרוב, שנמנעו מלהתערב בעסקת הטיעון, לבין שופטי המיעוט שביקשו לבטלה. ומסקנתה היא שלא נקבעה בפסק הדין הלכה עקרונית בסוגיה המרכזית של "ליבת המעשים העבריינים", ומכאן דחיית העתירה.

בסוגיה זו, הבהירה השופטת נאור את ההלכה המקובלת שלפיה גם כתב אישום שהתגבש בעקבות הסדר טיעון, אמור לשקף את המעשים המיוחסים לנאשם. השופטת נאור מביאה למעשה את ההלכה הקיימת, ומראה ששופטי העליון שותפים לעמדה זאת. בפסק הדין בעניין קצב נחלקו שופטי העליון, בשאלה אם העיקרון אכן יושם בפרשה זו, אך לא נחלקו בשאלת עצם העיקרון היסודי הזה.

מפסיקת השופטת נאור, המבהירה את ההלכה הקיימת, עולה שלבית משפט השלום, שידון בהסדר הטיעון, נותר מרחב לפרשנות. הוא יוכל להחליט על התערבות גם על סמך השקפה שראוי לבטל את הסדר הטיעון מכיוון שהוא לא מבטא את "ליבת המעשים העברייניים".

עם זאת, בית המשפט כבול למעשים המיוחסים לקצב בכתב האישום המתוקן - מעשה מגונה ללא הסכמה בהפעלת אמצעי לחץ; הטרדה מינית והטרדת עדה באשר לעדותה בחקירה משטרתית. באשר לעונש - בית המשפט משוחרר מההסדר שהוסכם עליו, שעיקרו הודאת קצב בעבירות והסתפקות בהטלת עונש מאסר על תנאי. עיון בית המשפט ב"הצהרת הנפגע" שתניח בפניו א' ממשרד התיירות אמורה להיעשות רק לאחר הודאת קצב בהאשמות המיוחסות לו.

בית המשפט מוסמך להחליט על שמיעתה בעל-פה של המתלוננת, אם מיוזמתו, ואם לבקשתה או לבקשת הפרקליטות. אם יוחלט על כך תקום זכות לבאי כוחו של קצב לחקרה בחקירה נגדית. עם זאת בית המשפט יכול להחליט להסתפק בעיון בהצהרתה על הנזקים הנפשיים שנגרמו לה מבלי לאפשר מתן עדות בעל-פה. במקרה כזה נראה שאין הכרח להעניק לפרקליטי קצב זכות לחקור את המתלוננת על "הצהרת הנפגע" שלה. הזכות להביא הצהרה כזו בפני בית המשפט אינה מקנה זכות אוטומטית לחקירה נגדית.