אחרי כל פיגוע שיוצא מרצועת עזה שבים האיומים בעצירת אספקת הדלק והחשמל. בינתיים זורמים מדי חודש מיליוני שקלים לרצועה דרך ישראל. במערכת הביטחון יודעים שחלק מהכסף משמש לפעילות טרור, אך הממשלה מתעקשת: העברת הכספים תימשך
מדי כמה שבועות, בדרך כלל בסוף החודש, מגיע רכב משוריין מישראל לאחד המעברים ברצועת עזה. לעתים הוא נכנס לתוך הרצועה, ולעתים עוצר במעבר ופורק לרכב שמגיע מהרצועה את מטענו: מיליונים רבים של שקלים - במזומן.
השקלים אלה הם הדלק שמניע את הכלכלה העזתית: תעשייה ומסחר, תשלום משכורות, רכישת מזון וקניית כלי נשק ותחמושת.
ממשלת ישראל מאשרת את מעבר השקלים לרצועה, ומגבה אותו מערכת הבנקאות הישראלית: בנק ישראל, שתומך בה בעקביות; בנק הפועלים ובנק דיסקונט, שממשיכים לספק שירותים בנקאיים לרצועה החמאסית; ובקרוב יצטרף אליהם בנק הדואר, שעתיד להחליף לגמרי את הפועלים ואת דיסקונט באספקת שירותים בנקאיים לעזה, לאחר שתוסדר ההגנה עליו מפני תביעה לפי החוקים למניעת מימון טרור בישראל ובארה"ב.
"העברת הכספים לרצועת עזה מתבצעת מדי חודש באין מפריע, בידיעתה ואף בעידודה של ממשלת ישראל", כתב ארגון "שורת הדין" במכתב שנשלח לראש הממשלה אתמול, "זאת אף שפרקטיקה זו נגועה בחוסר סבירות קיצוני ובאי-חוקיות ברורה". לדברי עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, בכוונת הארגון להגיש בג"ץ בעוד כשבועיים אם לא ייעתר ראש הממשלה לדרישתו להפסיק את העברת הכספים.
האיום של ישראל כי תפסיק לספק דלק וחשמל לרצועה שוב עלה השבוע לכותרות. למרות ההכרזה כי עזה בשליטת החמאס היא "טריטוריה עוינת", ממשלת ישראל מאפשרת את תדלוקה של הכלכלה המקומית בעזרת העברת מיליוני שקלים מדי חודש במזומן למערכת הבנקאית בעזה.
מעבר לכספי המסים (מכס ומע"מ) שישראל מעבירה לפלשתינים, מדובר גם בסליקת צ'קים שקליים עבור תושבים פלשתינים ובהמרתן של התרומות המתקבלות בשטחים במטבע זר לשקלים.
בישראל לא יודעים לאן הולך הכסף
המעקב אחר זרימת השקלים לעזה סבוך, שכן 3 מקורות מזינים את הכלכלה הפלשתינית ועוברים דרך ישראל: כספי המסים בסך 200-250 מיליון שקל שישראל גובה מדי חודש עבור הרשות הפלשתינית ומעבירה אליה; תרומות וכספי סיוע המועברים במטבע זר ממדינות מערביות, ממדינות ערב ומארגוני צדקה מוסלמיים במערב, שדומים להם הורשעו במימון פעילויות טרור.
עזה מתבססת בעיקר על כלכלת מזומנים: הציבור העזתי מושך את רוב הכספים הללו ברגע שהם מופקדים בחשבונות הבנק שלהם. למרות השתלטות חמאס על הרצועה, הרשות הפלשתינית נעזרת בכספים שמעבירה ישראל כדי לשלם את שכרם - בסך עשרות מיליוני שקלים בחודש - של 70-80 אלף עובדיה, אף שרבים מהם יושבים בבית.
הבנקים הישראליים אמנם עובדים ישירות רק עם בנקים פלשתיניים ששיוכם הפוליטי נוח לישראל - אבל בסופו של דבר הם מספקים שירותים בנקאיים לכלכלה הפלשתינית כולה.
בגלל הידיים הרבות שעובר הכסף בדרכו ליעד, השליטה של הבנקים הישראליים ביעדיו של הכסף מוגבלת. חלק ממנו אמנם מוקצה למטרות לגיטימיות, אך היות שהרצועה נתונה לשליטת חמאס, סביר להניח שחלק משמעותי מהמזומנים מגיע לגורמים הקשורים לחמאס ולמימון טרור - למרות פיקוחה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. בחודשים האחרונים אף הודו בכך גורמי ביטחון.
כספומטים ריקים ברחובות
עם פרסום ההודעה של הפועלים ודיסקונט על "התנתקות בנקאית" מעזה, פצחה מערכת התעמולה של חמאס במבצע מהיר. דובר חמאס תיאר את ההתנתקות כ"פשע כלפי העם הפלשתיני", והעיתונות העולמית הציגה תיאור קודר של כספומטים ריקים ברחובות.
בסוף אוקטובר פנה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אל הבנקים ודרש מהם להמשיך לקיים את הקשרים עם בנקי עזה ל-30 יומים נוספים, במטרה לאפשר לפלשתינים לסיים עיסקאות ולפדות צ'קים דחויים.
אל הנגיד הצטרף שר האוצר רוני בר-און, שאמר כי "ישראל רוצה שהפלשתינים ימשיכו להשתמש בשקל". כך נתגלעה מחלוקת בין בנק ישראל לממשלה, שהכריזה על רצונה להמשיך לספק תמיכה למערכת הבנקאית בעזה, ואף בין הבנקים המסחריים הישראליים, שרואים בעבודה עם עזה פעילות לא רווחית ומסוכנת מבחינה משפטית.
מנהלי הבנקים נפגשו עם שר האוצר בסוף אוקטובר והודיעו לו כי הם חוששים לעבור על החוק. כדי להתגבר על הבעיה החוקית, הציע בנק ישראל באוקטובר לאבי הוכמן, מנכ"ל רשות הדואר, להפעיל את בנק הדואר לשם הזרמת השקלים לעזה.
בנובמבר חשף דוח של האו"ם כי בנק הדואר, בהיותו גוף ממשלתי ישראלי, נהנה מחסינות מתביעות. עם זאת, עד כה לא נמצא פתרון - אך באוצר וברשות הדואר מאשרים כי הוא אמור להימצא בקרוב.
בינתיים הבנקים הישראליים ממשיכים לספק שירותים בנקאיים לבנקים פלשתיניים. הפועלים ודיסקונט טוענים כי מדובר אך ורק בשירותי ייצוג של הבנקים הפלשתיניים ובסליקת צ'קים.
מי מרוויח?
כבר לאחר עליית חמאס לשלטון מסר הנגיד הצהרה מפתיעה לעיתונאים זרים, והביע תמיכה בקיום הקשרים הכלכליים עם ממשלת חמאס, "כל עוד נשמר השקט".
מקורות מדיניים מסבירים כי תשלום המשכורות ברצועת עזה הוא אינטרס מדיני של ישראל ושל האמריקנים: הוא מאפשר לרשות הפלשתינית ולאבו-מאזן לשמר בסיס כוח כלשהו ברצועה - ולא להפקירה לחלוטין לשלטון חמאס.
"ההחלטה המדינית היא שלא מורידים אותם לרמה של משבר הומניטרי", אומרים שם, "אם נכריז רשמית על ניתוק עזה מיהודה ושומרון, אבו-מאזן ייכנס למצוקה גדולה וחמאס יפרח".
הכתבה המלאה במוסף "עסקים שישי"
http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/723/758.html