עבר עריכה לאחרונה בתאריך 04.05.08 בשעה 20:11 על ידי שלומצי (מנהל הפורום)
ניתן לומר בוודאות מוחלטת שאילולא השואה
לא היה קיים היום עם יהודי מזוהה
ומוגדר ובתוכו גרעין נכבד
שומר ומשמר את מורשת היהדות.ניתן להוכיח על סמך היקשים מדגימות
מצב בקהילות היהודיות במערב הקפיטליסטי
ובקהילות היהודיות במזרח הסוציאליסטי
במחצית השניה של המאה,
שלולא השואה:
לא הייתה הסכמה כלל עולמית באו"ם
להחלטת כ"ט בנובמבר 47 בעד הקמת המדינה היהודית.
לא הייתה עליה מסיבית מאירופה אפריקה ואסיה.
מדינת היהודים לא הייתה מצליחה לקום ולשרוד
מול עמי ערב שסביבה עם קומץ היהודים שהיו
בה לפני השואה.
והעיקר -
גרעין היהדות השורשית בחו"ל היה מתפורר
אם כתוצאה מרוחות החופש והמתירנות במערב
ואם כתוצאה מדיכוי מסיבי במזרח.
אם תתעניינו בקרב מי שחיו בשנות ה30
במזרח אירופה תגלו עובדה מעניינת:
במשפחות בהן היו ילדים במגוון גילים-
האחים והאחיות הגדולים
שהתבגרו לפני שרוחות השפע מחד
והסוציאליזם מאידך חדרו לקהילה היהודית
המשיכו לשמור על גחלת היהדות.
לעומתם – האחים הצעירים שבגרו בעשור זה
פרשו כנפיים לכוונים שונים, אם לתחום המרקסיסטי,
ואם לכוון הניהליזם הנהנתני שהציעה חברת השפע
המערבית שהשפעתה ניכרה בעיקר בערים הגדולות
(וורשה בודפשט וכו') והלכה וגברה עם עלית רמת החיים.
למען הדיוק צריך לציין שהייתה גם נהיה לציונות
אלא שבהעדר יכולת הגשמה (שערי הארץ היו נעולים
ע"י הבריטים) ומכיוון שברובה הייתה לכוון סוציליסטי
(השומר הצעיר) נדונה להיטמע בפיתויי השפע המערבי
או בפיתויי האידאליזם הסוציליסטי הגלובלי.
כזכור המשטרים הקומוניסטים הדורסניים אכן אפשרו
ליהודים להתקדם ויהודים הגיעו לדרגות גבוהות
עד שבצמרת הממשל הסובייטי הוו
היהודים מרכיב דומיננטי מעבר לכל פרופורציה
למספרם היחסי.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
