הלקח מהשואה היה צריך להיות שהיהודים צריכים כוח ושוב כוח ושוב כוח, כי מוח לבד אינו מספיק. וכוח פירושו לא רק צבא גדול וחזק אלא גם טריטוריה גדולה, אחרת מוחקים אותך במוקדם או במאוחר.אבל יהודים רבים מדי דווקא הסיקו מהשואה שמה שחשוב זה שתהיה מדינה קטנה שלא תרגיז אף אחד. לפיכך, האידיאל של השמאל היפה הוא "מדינת סן רמו" (ביטוי של יפה ירקוני, זמרת המלחמות שהתעייפה ונהיתה שוטה). ואכן, במשך השנים נוצרה לנו מדינה קטנה ,שעדיין מועמדת להצטמצם בשביל השלום...
מישהו יכול להעלות בדעתו ששוודיה, שמספר אוכלוסיה כשל ישראל, תימחק? לא, משום שיש לה שטח עצום. מדינה עם שטח גדול יש לה עומק אסטרטגי, כלומר שטח מילוט, שטח הערכות מחדש, שטח להתאוששות. אך למדינת ישראל אין השטח הזה, ועוד רוצים לצמצמה. ככל שהמדינה קטנה הולכת, כן מתקרב סופה. למדינת ליליפוט נחוצים נסים ותמיד ניסים כדי שתחזיק מעמד.
הברירה של ישראל היתה ונשארת: או שלום או קיום, יחד זה לא הולך. ונכון להיום מעדיפים אצלנו את השלום על פני הקיום.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
