בס"דיצא לי אמש בשעת לילה מאוחרת
ל"רחף" מעט על כנפי ההיסטוריה
האנושית לדורותיה, התבוננתי בעמקות
לתוך מאגר המידע הפרטי שלי, ולא מצאתי
דור, שבני אדם, לא הרגו בו בני אדם.
עבור מה?
ברמה האינדבדואלית, יכלה הזמן, והסבות לא יכלו.
ברמת הכלל, בין האומות, אמנם יש הרבה סבות
"פרטיות" כביכול בין אומה לאומה, אולם בגדול,
שאיפות התפשטות הנובעות מגחמות של מטורפי כח,
שליטה על מחצבים, ואוצרות טבע, ושנאה אנושית,
הקיזו דמם של מיליארדי בני אדם על הכדור.
למרות שהאנושות עטפה עצמה ביופי חיצוני
שניכללים בו הגדולים שברעיונות המוסר,
הרי שבמבחן הזמן, והמאורעות,
בן האדם הנו יצור מועד לפורענות,
שלמרות היותו נזר הבריאה, בקבלו שכל לחשוב בו,
ופה לדבר את מחשבותיו, עסוק הוא בהם רק לצד הרע.
אשר על כן, בעולם כזה, ברור הרעיון המוסרי הגדול מכולם:
"הקם להורגך, השכם להורגו".
יש להשמיד את האוייב האירני, ואת בני בריתו
ויפה שעה אחת קודם.