להפוך כל אבן
ההודעה הרשמית שפורסמה אתמול בשלוש בירות, ירושלים, דמשק ואנקרה, בדבר פתיחת שיחות שלום בלתי ישירות בין סוריה לישראל, בחסות טורקיה, מציתה תקווה גדולה וחשד בצדה. לא בפעם הראשונה התקווה ניצתת. לפחות שלושה ראשי ממשלה, יצחק רבין, בנימין נתניהו ואהוד ברק, התקרבו במידה זו או אחרת להסכם עם סוריה ונרתעו ברגע האחרון מלחתום עליו. רבין אפילו הפקיד את תנאי השלום לפיקדון בידי הממשל האמריקאי, פיקדון שישמש עכשיו מורשת חשובה להמשך השיחות. אילו היה למי מראשי הממשלה הקודמים העוז לחתום על הסכם, היה מצבה של ישראל טוב היום לאין שיעור, ומלחמה מיותרת אחת, מלחמת לבנון השנייה, היתה יכולה להימנע. שלום עם סוריה היה עשוי גם להבטיח מערכת יחסים אחרת עם לבנון. אפשר להניח גם, שחיזבאללה לא היה היום ארגון מסוכן ומצויד, אילו היתה סוריה מפסיקה לתמוך בו. הגבול הצפוני של ישראל היה אז גבול בטוח יותר, ונוכחות איראן באזור היתה נחלשת בתנאים של שלום עם בעלת בריתה. מותר גם להאמין, שיחסי ישראל עם העולם הערבי היו משתפרים עם חתימת הסכם עם עוד מדינה ערבית חשובה.
באיחור משווע נקרית אפוא עכשיו הזדמנות היסטורית נוספת לראש ממשלת ישראל וחברי ממשלתו, לנסות לאתגר את הצהרות השלום של סוריה, העקביות זה זמן רב. בראש ממשלת ישראל עומד עכשיו אדם, השקוע בחקירות פליליות ונמצא תחת חשדות חמורים ביותר. החשד, שזהו ספין שנועד לחלץ את אהוד אולמרט ממסכת החקירות, שנשמע אתמול מפי פוליטיקאים מימין ומשמאל, אינו בלתי מבוסס. למרות זאת, אסור לתת לשעת הכושר הזאת לחלוף.
יהיו מניעיו של אולמרט אשר יהיו, הזדמנויות היסטוריות אסור להחמיץ. גם אם יקדם ראש הממשלה את ההסכם, כפי שהוא עושה כעת, וייאלץ לפרוש בקרוב בגלל הסתבכויותיו האישיות - גם אז יוכל אולמרט להעלות תרומה שקשה להפריז בחשיבותה. ליורשיו תהיה המשימה של השלמת המלאכה. כל עוד אולמרט מכהן בתפקידו, שומה עליו לעשות הכל כדי לקדם את השלום ושומה על הציבור לעודדו ולהמריצו.
בהקשר זה מן הראוי להזכיר, שאולמרט החל ביוזמת השלום הרבה לפני פרשת המעטפות. השיחות הבלתי ישירות עם סוריה בתיווך הטורקים החלו עוד בפברואר 2007, לאחר ביקור ראש הממשלה באנקרה. איש אז עוד לא שמע את שמעו של משה טלנסקי, וראש הממשלה לא ניצב אז מול הפרשה החמורה שלפניה הוא עומד כיום. מאז נמשכו המגעים ברצף, עד שהבשילו עתה לכדי ההודעה הרשמית, בזמן שהמתדיינים, יורם טורבוביץ' ושלום תורג'מן, נמצאים בעיצומן של השיחות באיסטנבול.
זה הרגע לומר לאולמרט: הפוך כל אבן. יימשכו החקירות כאילו אין שיחות שלום, ויימשכו שיחות השלום כאילו אין חקירות - ואולי מעז עוד ייצא מתוק.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/986025.html
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
