אבל רביע "צעק על האחות ואמר לה שאני לא צריכה כיסא כי אני יכולה ללכת בעצמי. זאת למרות שהיה לי תפר צווארי בנרתיק, שנועד לשמור על ההריון. פתאום הוא החליט שהוא מטפל בי רק בבוקר. אחרי שהאחות ראתה את הדימום המאסיבי היא קראה לו מיד. כשנכנסנו לחדר האולטראסאונד הוא אמר לי שהרסתי לו את הערב, ובגללי יש לו לילה לבן. זה היה ביום שישי בתשע בערב. התלוננתי שהוא מכאיב בצורה קיצונית, והוא אמר לי 'תשתקי'".

אז דוקטור רביע אמר לי 'לכי לפלוט כבר את הדבר הזה'. הוא פיסק לי את הרגליים בצורה ברוטאלית, בלי כפפות סטריליות ובלי מלקחיים וציוד מעוקר. כשהוא גילה שאין לו מספריים, הוא השאיר אותי ככה עשר דקות. גם האחות קיבלה ממנו צעקות. כשביקשתי אופטלגין הוא אמר לי שאני מפונקת כמו הבת שלו, וכששלפוחית השתן שלי הייתה מלאה הוא צעק עלי שאעשה כבר פיפי".

במכתב תגובה ששלח בית החולים לדיגהורקר מצוין כי היא "טופלה כיאות מבחינה רפואית" אך מוזכר כי הוצאת התפר הצווארי נעשתה כשלא כל הציוד היה מוכן לפני הפעולה, "והדבר אינו תקין". הנהלת בית החולים אישרה את טענותיה של המטופלת על היחס המחפיר שקיבלה מד"ר רביע וציינה במכתב כי "במהלך הטיפול בך נאמרו על ידי הרופא הבכיר המטפל ד"ר רביע מספר הערות חריגות שאינן הולמות יחסי רופא – מטופל ואינן משקפות את רוח המחלקה. ד"ר רביע התנצל עליהן בפני בעל פה ובכתב והביע רצון להתנצל גם ישירות בפניך".

עוד נטען במכתב כי "הנהלת המחלקה רואה בחומרה את ההתייחסות החריגה של ד"ר רביע. המקרה הובא לדיון בפני צוות המחלקה, והופקו הלקחים הנדרשים. ד"ר רביע הפסיק לעבוד במחלקתנו החל מהראשון לספטמבר 201

מקור

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4228187,00.html