אז בוא נראה אותם צועקים על אי בודד שיש להם זכות לדיור, לחינוך
ולגדל את ילדיהם בכבוד.

לא יכולה להיות "זכות" לחינוך, מאחר וחינוך דורש משאבים. ואלו לא ניתנים
לאדם על פני האדמה בחינם. כלומר מישהו צריך לייצר ולעבוד עבור אותם
משאבים.

מכאן, שאם לכל אחד מגיע חינוך ללא תנאי, גם אם אין לו, או שהוא עושה
את עצמו שאין לו, או שיכול להיות לו אבל הוא לא בא לו להתאמץ בשביל זה,
אם לכל אחד כזה "מגיע" חינוך עבור ילדיו, אזי _בהכרח_ מישהו אחר _חייב_
לעבוד ע"מ לספק לו את זה.

לרוב אין זכות לקחת מאדם את פרי עמלו בכוח הזרוע.

למה אתה חושב שאם אדם זכה לחינוך ירוד אז נגזר עליו להיות פושע?

אלטרואיזם פירושו הקרבה עצמית, לא נחמדות, נדיבות עזרה לאחר או טוב לב.

אתה לא יכול לחיות כחברה, גם אם תרצה, אתה חי כאדם כי זה מה שאתה.
החברה היא בעצם קבוצה של אנשים. זהו מושג מופשט. במציאות רק פרטים
קיימים.

אין לך, ולא למיליארד איש נוספים שאיתך זכות להעניש אדם מסוים בשל היותו
רווק.

לא הבנתי איך משפיע הערעור שלך על היותו של אדם מוצלח או לא, על הסוגיה
המוסרית? ואם הוא לא מוצלח בעיניך אז מה? אז כן מותר לבזוז ממנו את
פרי עמלו באיומי אקדח?

אתה הוא זה ששופט בעל בסטה ומורה. בחברה קפיטליסטית טהורה, הצלחה
פיננסית פירושה היכולת לספק לאנשים דברים שהם רוצים ומוכנים לשלם
עבורם מרצונם החופשי. זוהי הדרך היחידה להרוויח כסף בחברה חופשית.

עכשיו אתה כותב רק לגבי הצלחה פיננסית, אבל לפני כן אתה השתמשת בביטויים כמו: להזיע, מוכשר, מוצלח בהקשר המוסרי.

לא טענתי שבני אדם אינם יכולים להפיק תועלת האחד מהשני. אני יכול
להבין מדוע "החברה" זקוקה לאדם שמייצר עבורה סחורות או מספק לה שירותים
אבל להגיד "שהחברה" זקוקה לכל אדם??

הוא תלוי בה, רמת החיים שלו תלויה בה, גם הצלחתו הפיננסית תלויה בה.

תתקן בבקשה: אדם שעובד ומייצר דברים שאחרים רוצים מרצונם החופשי
תלוי בהם בדיוק כפי שהם תלויים בו. וגם עובדה זו אין בה להצדיק את
העמדה שהוא "חלק מהחברה". בדיוק כמו שהעובדה שאני תלוי באוויר(לצורך
נשימה) להופכת אותי "לחלק מהאויר".

החברה לא צריכה להיות בראש מעייניו, אבל הוא צריך להבין שהמיסים שהוא משלם היום הם לא ביזה, אלא הולכים למטרות שמשרתות אותו בהווה ויכולות לשרת אותו בעתיד.

בדיוק. **הוא** צריך להבין את זה, ולפעול על פי שיקול דעתו. ואם
אתה או מישהו אחר "מבינים" אחרת, זכותכם לעשות בכספכם כרצונכם.

אותו רווק לא נענש, הוא מסייע לילדים שיהיו הרופאים שלו כשיזדקן, הוא בסה"כ דואג לעצמו

העמדה שאתה מציג אופיינית לחלק מהסוצייאליסטים, המתיימרים לדעת
טוב יותר מהאדם מה טוב עבורו. ושיש להם צורך מסוים לנהל לאנשים אחרים
את החיים.

עכשיו אתה כותב רק לגבי הצלחה פיננסית, אבל לפני כן אתה השתמשת בביטויים כמו: להזיע, מוכשר, מוצלח בהקשר המוסרי.

אני מבקשת לענות כמיטב יכולתי.

1. כחברה יהודית ציונית, כבר חרוט על דגלנו נושא הערבות ההדדית.
כי זה מוסרי, וכי זה חשוב.

נושא הערבות ההדדית אכן נוגע בסוציאליזם, אבל בינו ובין קומוניזם יש מרחק!

2. ביטוח לאומי - כמו כל חברת ביטוח, לוקחת קצת מכל אחד, ונותנת למי שזקוק - אפילו די הרבה.
זה נכון בחברות ביטוח, ונכון גם בקופות החולים - כש 70% מהכסף הולך ל 10% מהלקוחות
(בערך! המספרים הם רק כדי לחדד נקודה, ולא כדי לתת תחשיב כלכלי מדוייק!)

3. ביטוח לאומי - מעבר לקצבת הילדים - מעבירה קצבאות לעמיתים: נכות, זקנה, שארים....
כך שרוב הסיכויים שעמית שמשלם תעריף גבוהה, יזכה בשלב כלשהו של החיים שלו
בקצבה שגבוהה יותר מזו של מי ששילם ביטוח מופחת לאורך חייו.

4. גם במדינה קפיטליסטית 'טהורה' כמו ארה"ב, שבעיקרון אין בה רשת ביטחון כלכלית לתושביה,

יש ביטוח לאומי, שנותן דמי אבטלה וקצבאות שונות לזכאים.

יודעים למה? כי עוני מוביל לכמה דברים,
שבסופו של דבר עולים הרבה יותר כסף לאזרחים משלמי המיסים.

למשל: פשיעה -> בתי כלא. למשל תזונה לקויה -> בריאות ירודה -> תחלואה גבוהה.

למשל בורות בחינוך מיני -> ילודה מוגברת במגזרים העניים -> עלויות גבוהות עקב מחלות מין מדבקות / ילדים עניים שהמערכת צריכה לממן
(כי הרי לא מתקבל על הדעת שילדים ימותו מרעב בארה"ב - נכון?...) ועוד ועוד...

5. ערכי המוסר היהודיים - בפירוש מדגישים (ואני לא מלומדת בתחום...
אבל יש כמה דברים בסיסיים שלמדתי - ואהבתי!)

כי מתן צדקה, התחשבות בעניים ובמגזרים החלשים, הנה חובה וזכות כאחד.

6. לדעתי מס ביטוח לאומי אינו עונש, אלא חובה מוסרית חברתית.

7. אין לי ספק - שניתן לשפר ולחדד מאוד את מערך הקצבאות:
על ידי הגדרות הזכאים, ואימוץ מדיניות של שקיפות מלאה
(מה שלא קורה היום, ולכן אנחנו מרגישים מרומים על ידי המערכת).

8. ביטוח לאומי = "עונש"? לא מסכימה עם טענה זו.
אם כבר מתלוננים,אז למה לא לכעוס על כך, שהממשלה מחייבת אותי להפריש כסף לפנסיה
ואז נותנת אותו חינם לנוחי דנקנר ודומיו?
לדעתי טוב שחייבים להפריש לפנסיה, אבל אני היתי רוצה להחליט

מה לעשות עם הכסף ולמי אני מוכנה שנלווה אותו, ובאילו תנאים.

אז תודה למגיבים - הדיון היה פילוסופי ערכי, ולא מתלהם (כמעט)

וזה מביא גאווה.

http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/northamerica/usa/10027804/Boston-marathon-bomb-suspects-family-received-100000-in-benefits.html

2. ביטוח לאומי - כמו כל חברת ביטוח, לוקחת קצת מכל אחד, ונותנת למי שזקוק - אפילו די הרבה.
זה נכון בחברות ביטוח, ונכון גם בקופות החולים - כש 70% מהכסף הולך ל 10% מהלקוחות
(בערך! המספרים הם רק כדי לחדד נקודה, ולא כדי לתת תחשיב כלכלי מדוייק!)
ביטוח לאומי לא דומה בכלל לחברת ביטוח. בטח"ל הוא מס לכל דבר
אין קשר בין מה שאתה נותן למה שאתה מקבל. גם חוק הבריאות האסוני
מנתק את הקשר בין השקעה לתמורה ובין סיבה לתוצאה

3. ביטוח לאומי - מעבר לקצבת הילדים - מעבירה קצבאות לעמיתים: נכות, זקנה, שארים....
כך שרוב הסיכויים שעמית שמשלם תעריף גבוהה, יזכה בשלב כלשהו של החיים שלו
בקצבה שגבוהה יותר מזו של מי ששילם ביטוח מופחת לאורך חייו.

אם זה כך, לא תתנגדי בוודאי שהתשלום לבטח"ל לא ייעשה בכפייה

4. גם במדינה קפיטליסטית 'טהורה' כמו ארה"ב, שבעיקרון אין בה רשת ביטחון כלכלית לתושביה,

אמריקה של היום קפיטליסטית כמו שחזיר הוא חיה טהורה ע"פ היהדות

יש ביטוח לאומי, שנותן דמי אבטלה וקצבאות שונות לזכאים.
יודעים למה? כי עוני מוביל לכמה דברים,
שבסופו של דבר עולים הרבה יותר כסף לאזרחים משלמי המיסים.
למשל: פשיעה -> בתי כלא. למשל תזונה לקויה -> בריאות ירודה -> תחלואה גבוהה.

הנתונים בכל מדינות המערב מראים על עלייה בפשיעה עם התחזקות
"מדינת הרווחה". אחד המסרים שהמדינה של היום מעבירה הוא שמותר לגנוב.
כי אם המדינה מעבירה לבטלן המצוי כל חודש כסף, שהוא יודע שנגנב מאנשים
אחרים, אז הוא בהחלט יכול להגיד לעצמו, רגע, למה שלא אחסוך פערי תיווך
ואקח ישירות מאותם אנשים?

5. ערכי המוסר היהודיים - בפירוש מדגישים (ואני לא מלומדת בתחום...
אבל יש כמה דברים בסיסיים שלמדתי - ואהבתי!)
כי מתן צדקה, התחשבות בעניים ובמגזרים החלשים, הנה חובה וזכות כאחד.

אין דבר כזה "חובה מוסרית". מוסר הוא עניין של _בחירה_. ברגע
שהצמדת אקדח לרכתו של מישהו אתה לא יכול לדרוש ממנו לפעול על פי
הבחירה החופשית שלו.

6. לדעתי מס ביטוח לאומי אינו עונש, אלא חובה מוסרית חברתית.

הוא עונש - קודם כל לנסחט, וגם לפרזיט בסופו של דבר

7. אין לי ספק - שניתן לשפר ולחדד מאוד את מערך הקצבאות:
על ידי הגדרות הזכאים, ואימוץ מדיניות של שקיפות מלאה
(מה שלא קורה היום, ולכן אנחנו מרגישים מרומים על ידי המערכת).

נכון

8. ביטוח לאומי = "עונש"? לא מסכימה עם טענה זו.
אם כבר מתלוננים,אז למה לא לכעוס על כך, שהממשלה מחייבת אותי להפריש כסף לפנסיה
ואז נותנת אותו חינם לנוחי דנקנר ודומיו?

בוודאי שיש לכעוס על כך. המדינה לא צריכה לחייב אותך להפריש
כלום. והיא גם אינה צריכה לתת אגורה שחוקה לדנקנר ודומיו

לדעתי טוב שחייבים להפריש לפנסיה, אבל אני היתי רוצה להחליט
מה לעשות עם הכסף ולמי אני מוכנה שנלווה אותו, ובאילו תנאים.

רוצה חינוך טוב? תשלם! איזו סיבה יש שהמדינה תגבה כסף בכפיה מאיזה עשיר כדי לממן לכולנו חינוך טוב יותר? כל אחד יעשה את השיקול שלו לפני שהוא מביא ילד אם יש לו כסף לחינוך פרטי מעולה לילד - ואם לא שלא יביא ילד.

וכן הלאה.

לא הבנתי את ההבדל.

אגב, נראה לי שלא מדובר בעיקרון דמוקרטי בלבד, אלא במוסר טבעי - היותו של כוח בידי מישהו/קבוצה, לא מצדיקה רמיסת זכויות של חלשים, גם אם על הרוב לשלם על כך מחיר (כלכלי ואחר).

שניה אחרי זה אתה כותב: "אם רוב האנשים מתנגדים לסעיף תקציבי מסוים איזו הצדקה יש לקיומו, אנחנו הרי בדמוקרטיה".