מבול הפרסומים בתקשורת על תוכנית הגרעין של איראן ועל הנשק הכימי בסוריה החל בשבוע שעבר כדיון מקצועי לגיטימי בוועידת המכון למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל-אביב. אלא שדיון זה התדרדר מהר לדברת פומבית חסרת שליטה משני עברי האוקיינוס, שגרמה נזק לביטחון הלאומי של ישראל ושל ארה"ב. עד כמה חמור הנזק - קשה להעריך, אבל אין ספק שהערכות המצב שסתרו זו את זו מפיהם של בכירים בהווה ובעבר בירושלים ובוושינגטון שידרו לטהרן ודמשק רפיסות מדינית במחנה המערבי; הווי אומר אוזלת יד מודיעינית, ורתיעה מכל מה שאפילו מריח מהפעלת כוח צבאי.

עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet

סביר להעריך שהאייתוללות בראשות חמינאי ובכירי משטר אסד מבינים כעת שהם יכולים להמשיך למתוח את החבל בכל מה שקשור לחומרי ואמצעי לחימה לא קונבנציונליים וכי "הקווים האדומים" של ארה"ב וגם של ישראל הם לכל היותר המלצה ורדרדה; הציבור בישראל (וכנראה גם בארה"ב) נותר מבולבל ודי חרד משום שנוצר אצלו רושם שהממסדים בירושלים ובוושינגטון אינם יודעים עד כמה קרובה איראן לפצצה או שהם יודעים אך מסתירים את האמת מהציבור; ומפני שעדיין לא החליטו אם בכלל - ואיך - מנטרלים את הסכנות הנשקפות מהמאגר האדיר של נשק כימי בסוריה.

מתקן הגרעין בפורדו. איראן נכנסה למרחב החסינות, אמינות האיום נפגעה (צילום: EPA)

מה שבאמת מרגיז הוא שהמצב האובייקטיבי - לפחות כפי שהוא מצטייר מהערכות המודיעין היותר עדכניות ומהימנות - אינו כה גרוע. אפשר לומר ברמה גבוהה של ודאות שלאיראן יש אמנם יכולת טכנית לייצר בתוך כמה חודשים חומר בקיע שיספיק למתקן נפץ גרעיני אחד. אבל עדיין אין לה יכולת מוכחת ואמינה לייצר את הנשק עצמו. כלומר את הפצצה או את ראש הקרב לטיל. יתרה מזאת, האיראנים כרגע - למרות שהם יכולים - נמנעים מייצור חומר בקיע בכמות המספקת לייצור אפילו אב טיפוס של מתקן נפץ גרעיני. במקום זאת הם עמלים על הרחבת יכולותיהם הטכניות והטכנולוגיות. זאת על מנת להיות מסוגלים לייצר חומר בקיע ולעצב את הנשק תוך זמן קצר אם וכאשר יחליט המנהיג העליון שהגיעה השעה לפרוץ לעבר הנשק הגרעיני.

קצת מסובך, אבל כדי לפשט את העניין נאמר שהמשטר בטהרן בינתיים רק בונה ומשפר את יכולותיו להשיג נשק גרעיני אך בה בשעה מפגין שאינו רוצה לממש יכולת זו. זה תואם את המידע העדכני שיש בידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) והמודיעין שיש בידי המערב. לפי הערכות אלה תעבור יותר משנה - אולי אפילו שלוש - מהרגע שבו יחליט חמינאי שהוא רוצה להחזיק בפצצה אטומית עד שהחלטה זו תמומש.

אז מנין הטענה שההכרעה בעניין פעולה צבאית באיראן חייבת ליפול אצלנו עד סוף השנה הנוכחית? התשובה היא שאיראן יכולה ועלולה עד סוף השנה הנוכחית לחצות "הקו האדום" שנתניהו התווה בסתיו שעבר בעצרת האו"ם. ומהו אותו "קו אדום"? 240 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 20% שמספיקים לייצור מתקן נפץ גרעיני אחד אם יועשרו לרמה של 90% איזוטופ U235. נתניהו הציג אז את הקו האדום ככזה שעשוי להיחצות עד הקיץ. כל הנתונים מעידים שספק אם טהרן תחצה השנה את "הקו האדום של ביבי", אבל עצם התווייתו בפומבי של "קו אדום" הזיקה לאינטרס הישראלי.

נתניהו עם אובמה. הקווים התקרבו זה לזה (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

העולם כולו מצפה לראות מה תעשה ישראל אם סבא"א תדווח שאיראן כבר העשירה וצברה 240 ק"ג ברמה של 20%. אם ישראל לא תפעל תכורסם עוד יותר אמינות ההרתעה שלה לא רק מול טהרן אלא גם מול אויבים אחרים באזור האורבים למצמוץ ראשון של חולשה מצדה. צריך לזכור שישראל כבר איבדה חלק מאמינותה כש"הזיזה" את הקו האדום שלה כלפי מעלה. זה קרה מתישהו ב-2012. אהוד ברק ונתניהו חדלו פתאום לדבר על "מרחב החסינות" כעל קו אדום שחצייתו מצדיקה פעולה צבאית ישראלית עצמאית ועברו לדבר על כמות האורניום המועשר לרמה של 20%.

הקו האדום דהה
הסיבה לכך, הייתה פשוטה: איראן חצתה באותה תקופה את הקו האדום המקורי של ישראל כשהתחילה להפעיל את המתקן התת-קרקעי בפורדו ובכך נכנסה תוכנית הגרעין האיראנית למרחב החסינות. ראוי לציין כי לאחרונה, אחרי פרישתו של ברק ממשרד הביטחון אך בעצה אחת עימו, הזיז נתניהו את הקו האדום שלו פעם נוספת כלפי מעלה. אלא שהפעם בחוכמה רבה עשה זאת בחשאי בשיחה בארבע עיניים עם ברק אחר - נשיא ארה"ב אובמה. מדיווחים שונים (בין השאר בפומבי, מפיו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר ומקורבו של נתניהו, ח"כ צחי הנגבי) עולה שנשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל סיכמו ביניהם מתווה חדש לתיאום ושיתוף פעולה במאמץ לבלום את הגרעין האיראני.

משמרות המהפכה מגנות על מתקן הגרעין בנתנז (צילום: איי פי)

המתווה הזה מכיל בין השאר את צמצום הפער בין הקו האדום האמריקני לקו האדום הישראלי. אובמה הזיז את הקו האדום האמריקני כלפי מטה ונתניהו הזיז את הקו האדום הישראלי כלפי מעלה. מכאן שהקו האדום שהתווה נתניהו באו"ם - גם הוא כבר אינו תקף. אם כי בגלל החשאיות קשה לדעת אם יש בכלל קו אדום ישראלי חדש או שהוא בוטל והוחלף בהסכמה ישראלית אמריקנית לקבל החלטה במשותף עם ארה"ב אם, מתי ואיך פועלים צבאית נגד איראן. סביר להניח שמה שאפשר את קירוב הקווים האדומים הם הסיכומים שאובמה ונתניהו הגיעו אליהם באותה פגישה בארבע עיניים.

כאמור אין מידע ודאי על סיכומים אלה אבל מהתבטאויותיהם הפומביות של נתניהו ואובמה אחרי אותה פגישה אפשר ללמוד לא מעט. למשל, על העובדה שאובמה ונתניהו סיכמו ביניהם שארה"ב וישראל יתאמו ביניהן מראש - בכל מקרה - את פעולותיהן ומהלכיהן בנושא הגרעין האיראני. נשיא ארה"ב התחייב מצדו בפני ראש ממשלת ישראל שאם ימוצו אופציות הפעולה האחרות ואם איראן תחליט ותפתח במהלכים ישירים לייצור נשק גרעיני - ארה"ב תפעל צבאית כדי לסכל מהלכים אלה. בנוסף לכך נתן נשיא ארה"ב לראש ממשלת ישראל "אור צהוב" לפעול עצמאית נגד איראן.

מתקן הגרעין באיספהאן. אם ישראל תתייעץ ותתריע, היא תקבל לפחות סיוע לוגיסטי

האור הצהוב יהפוך לירוק אם ממשלת ישראל תגיע למסקנה, אחרי התייעצות מוקדמת עם ארה"ב, שהיא חייבת להפציץ באיראן בשם חובתה וזכותה להגן על עצמה בכוחות עצמה. תמורת ההתחייבות הישראלית להתייעצות ותיאום מוקדמים עם ארה"ב תעניק וושינגטון תמיכה מדינית, צבאית ולוגיסטית לירושלים אפילו אם הממשל יחשוב שעדיין לא הגיע הזמן לפעול צבאית באיראן. נתניהו הבהיר לאורחו שני דברים: האחד - שהוא מכיר בעובדה שלארה"ב יש יכולות צבאיות לעכב ואפילו להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית שאין לישראל. לכן ישראל מעדיפה שארה"ב תפעל בעצמה נגד איראן ואם ישראל