האפר מיוצר בישראל בעיקר משאריות הפחם המשמש לייצור חשמל, וממנו מכינים תערובות בטון ובלוקים לבנייה. תקן חדש קובע שיש לצמצמם משמעותית את השימוש באפר הפחם, אך למרות כניסתו לתוקף לפני כשלושה חודשים, הוא עדיין לא נאכף.

במשרד להגנת הסביבה חוששים מפני בהלה כללית, ומסבירים כי אין צורך לחשוש, "אלא שמעתה והלאה, אם בונים בית חדש, יש לדרוש מהקבלן אישור המוכיח שהוא עומד בתקן החדש לקרינה מחומרי בנייה".

"התקן החדש דרקוני, ומהווה מכשול מיותר"

בהתאחדות הקבלנים טוענים כי אין מקום לחשש, כיוון שהבנייה מתבצעת על פי הכללים. איש ההתאחדות צחי לנדאו מוסיף לכך, ונלחם באופן מעשי נגד אכיפת תקן הקרינה. לטענתו, לא ניתן היום טכנית לבדוק בבתים שכבר נבנו את רמות הקרינה הרדיו-אקטיבית.

"גם אם נמצא קרינה, יהיה קשה לייחס אותה דווקא לאפר הפחם או לחומר בניה אחר" הוא טוען, "בתור קבלנים, אנחנו לא יכולים לאבחן בתהליך הייצור אם יש אפר פחם. המוצר מגיע אלינו באופן מוגמר, לא ניתן להבחין בכך על ידי מבט או מישוש".

בהתאחדות מוסיפים וטוענים כי התקן החדש הוא "דרקוני", ומהווה מכשול מיותר וחסר כל חשיבות, הנועדים לסחוט כסף מהקבלנים: "זאת גחמה של משרדי הממשלה", הם אומרים, "רוב הבטונים מיוצרים ללא אפר פחם. לא נערכה שום בדיקה מדעית של יחידות דיור הנמצאות בבנייה, או שהושלמה בהן הבנייה". "אנחנו פועלים היום על פי חוקה, המגדירה כמויות מסוימות של חומרים מסוכנים בבנייה כך שלא נסכן דיירים".

חילוקי דעות: אפשר או אי אפשר לבדוק את הקרינה?

בישראל ישנן שתי מעבדות מרכזיות אשר בודקות קרינה רדיו אקטיבית: מעבדת המכון בנחל שורק, ומעבדת החברה לשירותי איכות סביבה ברמת חובב. בעוד אנשי נחל שורק אומרים שאי אפשר לערוך בדיקות מן הסוג הזה, טוען ד"ר איתן זילביגר, מהחברה לשירותי איכות סביבה, שהדבר אפשרי, אך לא נעשה.

למרות דבריו של ד"ר זילביגר, לא עשה עד כה המשרד להגנת הסביבה דבר עד כה על מנת לבדוק את רעילות החומר ואת השפעתו והימצאותו בבתים. בנוסף, ניסוח התקן התעכב במשך שנים, ואפשר לחומרים רדיואקטיבים ומסוכנים, כהגדרתו, להיכנס אל תוך בתי התושבים בישראל.

גם כעת, לאחר התעשתותו של המשרד, לא ברור כיצד תיאכף העמידה בתקן: כיצד אפשר יהיה למדוד מי עומד בתקן? ומה יהיה על בתים שיש חשש שנעשה במהלך הבניה שלהם שימוש באפר פחם?

"כדאי לא להישאר בבית הרבה זמן"

ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד, ד"ר סטיליאן גלברג, אמר הבוקר כי כדי למנוע סכנה, יש לערוך בדיקות לבטון שבו משתמשים בבנייה, ולוודא שהוא עומד בתקן. "יש כאן שאלה של מינון, אם יש עד עשרה אחוזים של אפר פחם כתחליף למלט, אין עם כך בעיה", הרגיע ד"ר גלברג.

גלברג הסביר כי בבנייה נעשה שימוש בחומרים מן הקרקע, אשר בכולם יש מינון מסוים של חומרים רדיואקטיבים. הוא הוסיף כי הדרך לפקח על מינון אפר הפחם היא בדיקת הקירות, באמצעות בדיקה אשר אינה אמורה להעיק על הקבלנים. בסופו של התהליך, "כל קבלן יקבל תעודה המעידה על החומרים הרעילים".